מבחן דרכים: מאזרטי קווטרופורטה - יפהפייה איטלקיה

מסובבת ראשים ומשדרת בדיוק את אשר היא אמורה לשדר: לוקסוס מוחלט ואצילות עילית

כבר למשמע שמה - מאזרטי קווטרופורטה - גועש האדרנלין בעורקים, הפה מתחיל לרייר והדופק מואץ. קסם המוזיקה האיטלקית תמיד עובד. גם לו הייתי מספר כאן כי זה עתה נהגתי בקווטאפי פוסצ'נרה החדשה, או עשיתי סיבוב על הריבוליטו סטוציקדנטי 2013, היו עיניו של כל חולה הגה מצטעפות בתשוקה ובגעגועים עזים, ופרצופו היה מצהיב מקנאה יוקדת.

וזאת, אף שבתרגום מילולי קווטאפי פוסצ'נרה פירושו בסך הכל "איטריות מסולסלות ומאפרה", וריבוליטו סטוציקדנטי אינו אלא "קיסם שיניים מבושל פעמיים" (ציבור הקוראים הספקן מוזמן לבדוק במילון).

כי ככה זה באיטלקית. כל אות - חגיגה. כל מילה - אופרטה. כל צמד מלים - פרץ רגשות גועש והבטחה למשהו שהוא נורא מהיר, או נורא טעים.

גם קווטרופורטה זה הרמוניה של צלילים מסעירים, למרות שהתרגום הבנאלי של הביטוי המצלצל הזה, הוא רק "ארבע דלתות". זה הכל. מזראטי עם ארבע דלתות.

ב-1965 נולדה ה"ארבע דלתות" הסדרתית; מכונית סלון מהודרת, מרובעת דלתות, עתירת נוחיות, גדולה, נוכחת, יוקרתית, ועל כל אלה - גם יכולות של (כמעט) מכונית מרוץ.

הקווטרופורטה החדשה היא הדור השישי. בעזרתה, ובעזרת עוד צמד דגמים חדשים שיצטרפו די במהרה, מבקשת מאזרטי לשוב ולהמריא לגבהים בהם ריחפה בעבר. היעד עליו היא מצהירה שאפתני באורח דמיוני כמעט: לזנק ממכירות של כ-6,000 מכוניות בשנת 2012, למכירות של 50 אלף מכוניות בשנת 2015. בכל לב אני מאחל לה שתצליח. מגיע לה. ולא רק בזכות העובדה שבשנה הבאה ימלאו לחברה הגאה הזאת 100 שנות חיים ופעילות.

לטעמי, הדור הראשון והדור השישי הם היפים שבחבורה. הראשונה הקרינה מנות מסחריות של קוליות, סטייל, סקסיות וכל שאר המילים העסיסיות הללו. השישית - דהיינו הנוכחית - פשוט יפה באורח עוצר נשימה. בעזרת הרבה ברק עיצובי, הוסתרו ממדיה הדשנים, והיא נראית קטנה מממדיה האמיתיים והרמונית להפליא. אין ראש שלא הסתובב כמעט על צירו כאשר היא חלפה בכביש.

מן הלוע האופייני של מאזרטי הדומה לכונס האוויר בחרטומו של מטוס קרב קלאסי, דרך ארבעת הזימים המסוגננים בצדעיים, קווי הפרופיל המעוצבים ביד של פסל, ועד לארבעת האגזוזים הטרפזואידים - היא משדרת בדיוק את אשר היא אמורה לשדר: לוקסוס מוחלט, אצילות עילית ויכולות שאין להן סוף.

משדרת יכולות שאין להן סוף

פנים המכונית אינו מבייש את חיצוניותה. מושבי עור, דיפון עץ, עיטורי אלומיניום, מסך מגע יעיל וידידותי להפליא, צמד שעונים בהירים למהירות ולסל"ד וביניהם עוד מסכצ'יק קטן למידע נוסף, מגוון תאי איחסון, שלל שקעים לחשמל, כרטיס סים העושה את המכונית כולה לנקודה חמה אינטרנטית, שקע USB וכל שאר הציוד הדרוש להפעלת/טעינת/ השמעת/הקרנת כל מה שליבם של הנוסעים חפץ.

והכל במיטב העיצוב האיטלקי. רק פה ושם אפשר לגלות מעט פלסטיקה שאיננה במקומה, ולשונות רעות טוענות למשל כי כפתורי החלונות הגיעו לכאן ממחסן החלפים של הקרייזלר 300 (קרייזלר, כמו מזראטי, היא בבעלות פיאט). ובכל זאת - התא כולו נוח, מרווח, וקורן באיכות מפנקת. ובזכות אורכה המרשים של הקווטרופורטה, מעל חמישה מטרים, מרחב הרגליים ליושבי האחור פשוט ענק.

בעת ההשקה היה רק מנוע אחד מותקן במכונית: V8 בן 3.8 ליטרים ו-530 כוחות סוס. בעתיד יגיע מנוע V6 3.0 ליטר שיזכה גם להנעה כפולה. תיבת ההילוכים היא ZF גרמנית בת 8 הילוכים.

נתוני ביצועים של היצרן: 0-100 ב-4.7 שניות, 0-200 ב-14.7 שניות, מהירות מרבית 307 קמ"ש, צריכת דלק כ-8.5 קילומטר לליטר. לא רע למכונית כה שרירית, כה גדולה ובעצם לא כל-כך כבדה: 1.9 טון.

כאשר שבתי עמה מנהיגת ההתרשמות, חש אליי נציג של מזראטי שכבר פגשתי פעם, ושאל בעיניים בורקות: "נו? איך היא נוסעת?"

"האמת?" אמרתי במבוכה, "אני לא ממש יודע".

הוא פער עיניים גדולות ותמהות.

"אמנם הצלחתי פה ושם להגיע ל-95 קמ"ש, אבל אינני יודע האם המכונית מסוגלת ליותר. אל תיעלב. גם 95 קמ"ש זה לא רע למכונית כה גדולה".

הוא כמובן נעלב מאוד, ואני מיהרתי להסביר: "מלוא פרק הנהיגה שהקצבתם לכל עיתונאי היה בדיוק 62 קילומטרים. זה די דל. וכי מה כבר אפשר ללמוד מ-62 קילומטרים? וחלק ניכר מן הקילומטרים הספורים הללו, גם התנהל ברחובות ערים, משעולי כפרים וכבישים עמוסי משאיות, טנדרים קטנים ומעשנים, עובדי אדמה מקומיים שעיתותיהם בידם, ופה ושם גם פגשנו בטרקטור מזדמן.

בקילומטרים המעטים של כביש מהיר שנכללו במסלול, ספרתי תשע ניידות, ארבע מכמונות רדאר, תריסר ז'נדרמים עם שפם ואמבולנס אחד. פעם אחת בלבד הצלחתי לעקוף מכונית שהזדחלה לפניי, רק כדי להיתקע מאחורי המשאית שהזדחלה לפניה. בתנאים שכאלה הייתי מאוד גאה שהצלחתי להגיע ל-95 קמ"ש. אך על מלוא התחום שבין 95 ל-307 קמ"ש, אינני יכול להעיד דבר. אבל אל תדאג; אני בהחלט מוכן להאמין לפרוספקט ולתיק העיתונות. בכל זאת, מדובר במזראטי, לא?"

"כן", לבשו פניו ארשת קצת עגמומית, "ואתה לא הראשון שאומר לנו את זה".

"אבל", ביקשתי למהר ולנחמו, "אני יכול לומר לך כמה דברים קטנים: הקווטרופורטה מרגישה הרבה יותר קלילה וזריזה מן הצפוי מממדיה, וזה בולט דווקא ברחובות ערים ובכבישים כפריים. ההגה שלה (הידראולי מתוגבר במעט חשמל) הוא ללא ספק ההגה הטוב ביותר בו נתקלתי מזה שנים רבות. וכאשר כביש רטוב וחלקלק, ולחיצה פזיזה למדי על המצערת, גרמו לאחוריה להיכנע להררי המומנט ולברוח הצידה, גילתה מערכת בקרת הנהיגה זריזות ויעילות מופתיים. וכמובן, הסאונד הבוקע מתוך מערכת הבאואר-ווילקינס על 15 רמקוליה - הוא פשוט לא ייאמן".

הוא התנחם קמעה ושאל: "אתה מגיע אולי למודנה בזמן הקרוב?"

"הלוואי", אמרתי בערגה.

"אם תגיע", הוא אמר, "תתקשר אליי. אתן לך קווטרופורטה לכמה ימים, ותוכל לנהוג בה 620 קילומטרים, לא 62".

ביד רועדת רשמתי לפניי את ההזמנה, ונפרדנו ידידים.

הכותב היה אורח החברה בצרפת

מזרטי
 מזרטי

חלק מהמתחרות

פורשה פאנמארה טורבו

מנוע ה-V8 בנפח 4.8 ליטר של פאנארה טורבו מייצר 500 כ"ס ו-78 קג"מ והוא מסוגל להטיס את המכונית הכבדה הזו מאפס ל-100 קמ"ש ב-4.2 שניות ולסגור 303 קמ"ש. מחירה הרשמי בישראל: 1.47 מיליון שקל.

מרצדס CLS63AMG

כמה וכמה לקוחות ישראלים כבר נוסעים בגרסת ה-CLS63AMG של סדרת ה-CLS. כאן מקבלים מנוע 5.4 ליטר, שמייצר 525 כ"ס ו-71 קג"מ. תא הנוסעים מפנק ומהודר אבל זו עדיין מפלצת שמזנקת מאפס ל-100 קמ"ש ב-4.4 שניות ועולה אצל 1.15 מיליון שקל.

אאודי RS7

האאודי RS7, שתגיע ארצה על פי הזמנה, מעלה את הרף בפלח הסופר-קופה. מנוע ה-4 ליטר טווין-טורבו שלה מייצר לא פחות מ-560 כ"ס ומסוגל להעיף את המכונית מעמידה ל-100 קמ"ש ב-3.9 שניות. המחיר יהיה סביב המיליון פלוס.