"בגללנו הבנקים עושקים את הצרכנים? זה פופוליזם"

- מירי רובינו, יו"ר ועד העובדים בבנק לאומי, האם את חושבת שבנק לאומי צריך להתייעל?

"אני בהחלט בעד. בכל גוף בסדר גודל כזה תמיד יש מקום להתייעלות. שנים לא הייתה פה התייעלות, ומטבע הדברים כשהבנק נמצא במצב של רווחיות יורדת אז הוא מחפש את הדרכים להשתפר. בסוף זה הבנק שאנחנו מתפרנסים ממנו. אנחנו בעד לחזק אותו ולשפר את הרווחיות שלו, אנחנו הראשונים שנעזור להתייעלות בבנק ואנחנו מוכנים לעשות המון דברים. אולם,

צריך לראות שזה באמת הזמן והדרך ולא רק בגלל שבבנק אחר עושים את זה. נכון שבנק הפועלים השיג יתרון על לאומי ביעילות, בעיקר בגלל שביצע פיטורים של 900 איש לפני 10 שנים. אז מה? נפטר עובדים בגלל שזה מה שהוא עשה?"

- אם הוא השיג יתרון אז אולי בדיעבד הפיטורים היו מוצדקים?

"זה לא היה מוצדק. אנחנו יצאנו לרחובות להפגין, מה שהוועד של בנק הפועלים לא עשה. התהליך שלהם היה פשוט נוראי. זה אירוע שגרם לטלטלה מאוד גדולה במערכת הבנקאית".

- בלאומי אמנם לא מפטרים עובדים קבועים, אבל אחת הדרכים להתייעל היא לפטר עובדים זמניים ולגייס חדשים זולים יותר, בשיטת הדלת המסתובבת. זה לא פגום לדעתך?

"לאורך השנים זה כמעט ולא קרה בלאומי. בשנה האחרונה זה אכן קורה, אבל בשוליים. יש תפקידים שהיום לא נותנים בהם קביעות, כמו טלר. זה חלק מההתייעלות ואני יכולה להבין. מנגד, השנה, קרוב ל-100 איש קיבלו קביעות".

- אם לא פיטורי עובדים, אז חלק מההתייעלות צריכה להתבטא גם בשכר העובדים, לא?

"תמיד בראש ובראשונה מדברים על שכר העובדים. זה הדבר הכי קל, בשביל זה לא צריך להיות איזה מנכ"ל מוביל. אפשר לקצץ בשכר עובדים ושורת הרווח עולה, זה מאוד ברור. אבל מה זה בנק? בנק זה עובדים, זה הנכס הכי חשוב שיש לבנק. אין פה שום דבר חשוב יותר. אולי זה לא נחמד להגיד, אבל הנהלות באות והולכות ומי שנשאר זה העובדים. אז יש שנים פחות פשוטות, וגם השנה הזו לא קלה, אבל אנחנו קיימים מעל ל-100 שנים ועם עובדים כאלה כמו בבנק אפשר לצלוח הכול".

- אז איך תהיה ההתייעלות?

"ההתייעלות בבנק לאומי תגיע ממקום אחר. על פיטורי עובדים אין מה לדבר, גם ההנהלה מבינה. ההתייעלות תבוא ממקום שלא ייקלטו עובדים חדשים, ולמקומות שיתפנו יפנו את העובדים הוותיקים ויכשירו אותם. בתחום הזה יש המון מה לעשות. אני בטוחה שזה יצליח, כי עובדי הבנק מאד לויאליים ומחויבים לבנק".

לצד הקווים האדומים שלה והדרישות, רובינו מקפידה להדגיש כי לעובדים מחויבות גבוהה לבנק: "יש פה גאוות יחידה. כמעט ולא תמצא עובד של הבנק מוציא כסף מהכספומט של בנק הפועלים. אנחנו ועד מאד אחראי והוכחנו זאת לאורך שנים כשגילינו אחריות מאד גדולה. כשהבנק היה במשבר התגייסנו, ויתרנו על דברים, אבל אני לא אוותר רק כדי שהבנק ירוויח עוד קצת".

"הבנק בנוי מעובדים"

הבנקים בישראל (ובמיוחד הפועלים, לאומי ודיסקונט) עוברים בשנה האחרונה תהליך התייעלות מאסיבי שאמור להביא לקיצוץ של 2,500 משרות. הרקע להתייעלות הוא יחס יעילות תפעולית נמוך (היחס בין ההוצאות התפעוליות להכנסות, ע.א). בבנק לאומי היחס חלש למדי ועומד על מעל ל-70%, כלומר 70% מההכנסות נבלעות בהוצאות, כאשר הוצאות השכר מוערכות בכ-60% מתוך ההוצאות.

על רקע המספרים, מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, נחושה להעביר את הבנק תהליך התייעלות ולצמצם את הפערים מול בנק הפועלים, שם היחס עומד על 63.4%. לדברי רובינו, תהליך ההתייעלות נעשה בשיתוף פעולה עם הוועד.

רובינו אינה מתלהמת ולא עונה על הסטריאוטיפ של יו"ר ועד עובדים. יחד עם זאת, החזות העדינה שלה עלולה להטעות כי כשצריך היא בהחלט יודעת להיות אסרטיבית ולעמוד על שלה. אחד הדברים שעליהם אין לה כוונה לוותר הוא תוספות השכר לעובדי הבנק.

מדי שנה נהנים עובדי לאומי מתוספת שכר של 5% (תוספת זו מכונה "טייס אוטומטי"), ובשנה הבאה אמור להתקיים מו"מ על הסכם השכר בבנק. יהיה זה מו"מ חשוב שייקבע האם מאמצי ההתייעלות של לאומי יישאו פרי, או שחלק גדול מהחיסכון הכספי ייבלע בתוספת השכר לעובדים. רוביני לא מתכוונת לעשות לרוסק עמינח חיים קלים, ואין לה שום כוונה להתפשר על תוספות השכר, אם כבר, אז להפך - לדעתה יש מקום להעלותם.

"אני רוצה לשנות את החשיבה. אני מתנגדת למילה טייס אוטומטי כי כלום לא אוטומטי. צריך להבין שלא מחלקים את תוספת השכר באופן שוויוני כמו בקיבוץ. עושים חוות דעת ולכל אחד נותנים לפי היכולות שלו. מה היו עושים בלי זה?", היא אומרת.

"טייס אוטומטי זה כלי ניהולי. ההנהלה צריכה להגיד תודה שיש לה את הכלי הזה. זה כמו מחירים בפיקוח: יש להנהלה מינימום ומקסימום בתוספת השכר ויש לה את החופש לקדם אותך איך שהיא רוצה. אני באמת מאמינה במנגנון הזה ואני לא יודעת איך הבנק היה יכול לחיות בלעדיו", היא מוסיפה.

- יש הטוענים שכדי לכסות את עלויות השכר הגבוהות של העובדים הבנקים גובים מחירים גבוהים מלקוחותיהם. מה דעתך על כך?

"מדובר בטענה משוללת יסוד. הטענות הפופוליסטיות הללו לא מחזיקות מים. הבנק בנוי מעובדים ולא להפך. מדי יום אני נוגעת בעובדי הבנק, אני מכירה אותם ככף ידי ומרבית העובדים אינם מתקרבים לסכומים שטוענים כלפיהם. הגיע הזמן שיפסיקו עם טענות הסרק. בנק לאומי הוא בנק רווחי בזכות העובדים המסורים, וכך זה צריך להימשך".

- ובכל זאת, עלות השכר הממוצע של עובד הבנק בשנת 2011 עמדה על קרוב ל-27 אלף שקל בחודש. זה לא גבוה?

"השכר של עובדי הבנק אינו שכר גבוה. כשאני קוראת שהשכר הממוצע של עובדי לאומי הוא 26.9 אלף שקל, אני לא יודעת מי מרוויח את הסכומים האלה. עובדי הבנק יכולים רק לחלום על זה, כולל אלו שעובדים 20 שנה ואף יותר".

- אז אולי הבעיה היא בפערי השכר?

"אני לא מצויה בהתפלגות השכר. בבנק לאומי הפערים הם הכי קטנים, להערכתי. גם ההנהלה הבכירה בלאומי מרוויחה פחות מכל בנק אחר בארץ".

- מה דעתך על מנגנון שבו יופחת הטייס האוטומטי ובתמורה העובדים יקבלו אופציות כפי שנהוג בבנקים אחרים?

"עובדי בנק לאומי כבר נכוו מאופציות. קיבלנו אופציות במכירת הבנק ולא יצא מהן כלום. מה שחשוב זה השכר שיוצאים אתו לפנסיה. כשאומרים אופציות ישר חושבים שכל אחד יתעשר כמו אלי יונס (מנכ"ל מזרחי טפחות שצבר הון רב בזכות אופציות שקיבל בבנק - ע.א), אבל זה לא ככה".

- בשבוע שעבר בנק הפועלים הציג את הסכם השכר החדש לפיו לעובדים בדרג הגבוה קוצץ השכר, ואילו העובדים בדרג הנמוך קיבלו תוספת, אם כי נמוכה למדי. הסכם שכר שכזה מקובל עליך?

"ההשוואה לבנק הפועלים אינה רלוונטית, לכל גוף במשק התנאים הייחודיים שלו. אצלנו בבנק לאומי יש הסכמי שכר טובים, אבל יחד עם זאת הם טעונים שיפור, וזו אחת המשימות שלי לקראת סיום הסכם השכר בסוף שנת 2014".

"לא מתבלבלת מהמחמאות"

חלק מרכזי בהתייעלות בבנק לאומי הוא ניוד של העובדים. "הבנק איתר מקומות שיש בהם עודף של עובדים והוא מנייד אותם, וזה תהליך לא קל שמערער את העובדים. אנחנו מלווים אותם מקרוב, ובסוף כל העובדים מרוצים", אומרת רובינו.

הפרויקט המרכזי בתחום זה נקרא "מתקדמים יחד", ובו הוצאו חלק מעובדי הסניפים אל מרכזי המומחיות (מרכזי בק אופיס). תוכנית זו קודמה בשיתוף פעולה עם הוועד, שלדברי רובינו, וידא שהעובדים יקבלו פיצוי על כל פגיעה בתנאים כתוצאה מהמעבר מעבודה בסניף למרכז.

- את יודעת שאומרים שהשם 'מתקדמים יחד' הוא מכבסת מילים ושמרכזי הבק אופיס מכונים "התחנה האחרונה של הבנקאים"?

"אני יודעת שהיו בהתחלה חששות ופחדים, אבל אנשים שם ממש מאושרים. אני יודעת כי אני מבקרת שם. עובד שעובד 30 שנה בסניף נשחק מהעבודה והשינוי עושה לו טוב. אני חושבת שהתוכנית הזו צריכה להיות דוגמה נהדרת למקומות אחרים במשק: היום הכי קל לפטר, אבל ניהול טוב הוא ניהול יצירתי והחוכמה היא להפיק את המיטב מעובדים שטיפחת במשך השנים.

צריך להשקיע קצת מחשבה בנושא כוח אדם ולראות איך אתה מגייס את העובד שנמצא אתך 20 שנה, איך אתה מכשיר אותו במקום להחליף אותו - זו חוכמה ניהולית שצריך לטפח".

- מה עמדתך באשר להתייעלות בחטיבת התפעול והמחשוב שצפויה לכלול פיטורי 200 עובדים חיצוניים?

"צריך להגיע ראש חטיבה חדש, יש לי הרבה מה להגיד לו ואני מקווה שהוא יישם את הדברים. זה לא סוד שיש הרבה עובדים חיצוניים בחטיבת המחשוב ואני חושבת שבתפקידי ליבה צריכים להחזיק עובדים פנימיים שייקלטו בבנק. כתפיסת עולם לא אוהבת את צורת ההעסקה של עובדי חוץ, ובשלוש השנים האחרונות הובלתי קליטה של 160 עובדים חיצוניים לתוך המערכת".

- אבל השכר כעובדי חוץ גבוה יותר מאשר עובדי הבנק.

"אני לא יודעת מה בדיוק השכר והתנאים, אבל יש יתרונות בכניסה לבנק".

- מה לדעתך עוד אפשר לשפר בחטיבת המחשוב?

"קריית המחשבים שלנו הוקמה ל-500 איש, והיום יושבים שם אלף איש. אני מובילה מהלך שמטרתו לשפר את סביבת העבודה ולהוריד את הצפיפות, שכן היום המקום לא מספיק הולם. מאז שהארתי את עיניי ההנהלות, יש שיתוף פעולה ושינוי, אבל עדיין לא בכמויות שרציתי".

- איך היית מגדירה את היחסים של הוועד עם הנהלת הבנק?

"לאורך שנים יש בבנק תרבות ארגונית מאוד ברורה של שיתופיות, ואני רוצה לקוות שככה זה יישאר. אני מבינה את הצרכים של הארגון וההנהלה, אבל אני אף פעם לא שוכחת מי שלח אותי ומה התפקיד שלי - אני כאן כדי לשמור על הזכויות של העובדים. אני תמיד באה לדיון בהנהלה ולא מתבלבלת מהמחמאות. אני יודעת שמי ששלח אותי זה העובדים. אני גם חושבת שההנהלה מכירה ביכולות שלי, ושכשאני באה לבקש משהו אני לא מבקשת משהו מופרך או לא הגיוני. אני לא עובדת בשלוף".

- הנהלת הבנק ובראשה רקפת רוסק עמינח היא ברובה הנהלה חדשה, איך היחסים אתה לעומת ההנהלה הקודמת?

"גם ההנהלה החדשה מכירה את המאזן בין הוועד להנהלה ויודעת עד איפה אפשר לדרוש. אני מאוד מקווה שההתנהלות הזו תמשיך לאורך זמן. אולם, ברגע שאראה את המשוואה נשחקת, אז אני יכולה לשנות ברגע אחד את עורי. אם תהיה איזו פגיעה בעובדים זו תהיה אופרה אחרת. בסך הכול היחסים לא השתנו. היו פה שינויים כי היו אנשים בחוזה אישי שנפרדנו מהם. אין לי אמירה בנושא, שם הפריבילגיה של המנכ"ל לפטר, אבל הצטערתי על הרבה אנשים שהלכו. זה לא היה בכמויות גדולות, אבל בכל זאת זה עשה זעזוע מסוים בבנק. עכשיו דברים מתחילים להתייצב".

- מאז שנכנסה רוסק עמינח לתפקיד, תהליך ההתייעלות בבנק הואץ. הצלחתם לעמוד בקצב ולייעל את הסניפים לפי לוח הזמנים?

"אנחנו בנק שקיים 110 שנים. שום דבר לא עושים ביום אחד, גם אם הגיעה מנכ"לית חדשה. מהירות תהליכי ההתייעלות בבנק הייתה בעייתית והיא גרמה לשגיאות, אבל תיקנו אותם, הרבה בעזרת הוועד. ראינו דברים שלא ראו בהנהלה. ראינו דברים שחשבו שאנחנו מתבכיינים עליהם, עד שההנהלה ירדה אל השטח, הבינה שצדקנו ועשתה שינויים בתוכניות. אני שמחה שרקפת יורדת אל השטח ורואה סניפים. זה היה פחות בעבר, והיום יש גם לעובדים יותר ביטחון לדבר".

"לעובדים חשוב להתאגד"

זכויות העובדים הן ערך עליון אצל רובינו, אבל היא מפוקחת ויודעת שזה לא בראש סדר העדיפויות של המעסיקים היום במשק. "אני לא תמימה, היום הנורמות הן לא לדאוג לעובד ולזכויות שלו. אני יודעת שמה שחשוב זו שורת הרווח", היא אומרת.

"העובד היום הפך להיות עבד, נשאר שעות נוספות בלי שביקשו ממנו כדי להיות נחמד לבוס. אני לא חושבת שאנשים צריכים להתנדב - על פרנסה צריך לשלם כסף. אם אתה יושב בעבודה במקום עם הילדים, אז צריך לשלם על זה. הפעלתי אצלנו קו של מלשינון בנושא הזה ואין כזה דבר לעבוד שעות נוספות מבלי לקבל שכר".

- בהרבה מקומות עבודה לא משלמים על שעות נוספות.

"אני יודעת שבהרבה מקומות עבודה זה לא נהוג וזה מאוד חבל. בכלל, במקום שאין בו הסכם קיבוצי אין חמלה - הכול קר ומחושב לפי שורת הרווח. בסוף מהתסכולים האלה צומחים דברים כמו המחאה החברתית. אם אתה עובד ולא מקבל שכר ולא מתקדם ולא סופרים אותך, זה בסוף מתפרץ. כאן מגיע התפקיד שלנו כוועד, והוא לתת רשת ביטחון לעובד".

- ועדי העובדים מרתיעים מעסיקים רבים במשק. מה דעתך על ניסיון הבלימה בפלאפון להקמת ועד עובדים?

"אני חושבת שזה טעות מה שהיה בפלאפון. לעובדים זה חשוב להתאגד והייתי רוצה לראות כמה שיותר מתאגדים. נכון שיותר קשה לנהל מקום עם הסכמים קיבוציים כי יש פרטנר להתחשב בו, אבל מי שמגיע לתפקיד מנכ"ל צריך להיות מוכשר ולדעת להתמודד".

- ואולי החשש מהתאגדות העובדים הוא בגלל שיש מקומות שבהם הוועדים הם כוחניים ושולטים בחברה.

"אני יודעת שיש ועדים כוחניים, אבל תפיסת העולם שלי אחרת. עופר עיני (יו"ר ההסתדרות - ע.א) עשה הסתדרות חדשה, הוא לא נגד המעסיק ואני חושבת שהקו הזה יילך וישתרש בקרב הוועדים. אני לא באה להפריע להנהלה, אני שותפה, אבל אשמור על זכויות העובדים. התפיסה שאיפה שיש הסכם קיבוצי יש בעיות היא תפיסה של הנהלות שפוחדות להתמודד. הן יודעות להתמודד עם אתגרים עסקיים אבל לא עם ועד. חבל שלא מפנימים שעובדים זה משאב מאוד חשוב וזה המפתח לכל הצלחה של חברה".

"תפקיד יו"ר הוועד סוחט רגשית"

מירי רובינו נמצאת בוועד של בנק לאומי כבר 30 שנה. לפני כן כיהנה בשורה של תפקידים בלאומי ובבנק לאומי למשכנתאות.

"ערכים של בית, משפחה וילדים הם אצלי במקום הראשון. בהתחלה בחרתי להשקיע בבית ובמשפחה ואני לרגע אחד לא מצטערת. יכולתי לעשות קריירה בבנק - הציעו לי תפקידים ניהוליים, אבל אחרי שהילדים גדלו התגלגלתי לפה ואני קרוב ל-30 שנה בוועד. עברתי את כל התפקידים ותוך כדי הבאתי עוד ילד לעולם", היא אומרת.

לפני שנבחרה לתפקיד יו"ר ועד העובדים שימשה כמזכיר הוועד ועבדה בצמוד ליו"ר הוועד המיתולוגי של הבנק, לואי רוט. "עבדתי עם לואי שהוא אדם פשוט מדהים שהיה המון מה ללמוד ממנו, אישיות סוחפת ומצחיקה. הייתי באה לעבודה עם חיוך ענק ואנחנו עדיין בקשר".

- את אוהבת את התפקיד?

"יש המון סיפוק בעשייה ובנתינה, יחד עם זאת זה תפקיד עם הרבה אחריות. הוא סוחט רגשית כי שומעים הרבה בעיות מאנשים: בעיות בריאות, צרות בבית, חיכוכים עם הבוס. אנשים נחשפים בפניי עם כל הבעיות שלהם. אני אדם מאוד רגיש ואני לא מקשיבה מנימוס אלא כי באמת אכפת לי, ותמיד אעשה את המקסימום".

- עד כמה תפקיד של יו"ר ועד עובדים הוא תובעני?

"אני מאוד מחוברת לעובדים, אני יודעת יותר מההנהלה מה קורה בבנק כי העובדים באים ומספרים לי הכול. אבל זה שוחק. אנשים אומרים לי להירגע, אבל אני לא יכולה. אם למישהו נעשה עוול, אני אהפוך ואעשה הכול כדי לעזור.

אני באה בסוף יום עבודה, לא לפני 18:30, עם הפלאפון ביד, ובעלי מתלונן שאם לא סיימתי את יום העבודה אז עדיף שאשאר שם. אח"כ אני עוד מוצאת עצמי עונה למיילים, תמיד יקבלו ממני תשובה ובזמן אמת".

- ומה בהמשך?

"באוקטובר הקרוב הולכים לבחירות בוועד ואני בהחלט אגיש מועמדות. אני מקווה שאהבו את מה שעשיתי, וגם אם לא - אז זה בסדר".

 המספרים של עובדי לאומי