קומפס: "אנו מספקים אבני הבניין לדור הבא של התקשורת"

בסוף פברואר פרסם בנק ההשקעות Jefferies סקירה מקיפה על טכנולוגיית ה-Silicon Photonics, שמאפשרת תקשורת בין שבבים באמצעות טכנולוגיה אופטית. הדוח כלל התייחסות נרחבת לתחום שבו פעילות בין השאר גם אינטל, IBM וסיסקו. היכולת להעביר נתונים בין שבבים באמצעות אופטיקה, העריך הדוח, תהיה זמינה ב-2020 לערך.

רצה הגורל, ומספר ימים לאחר פרסום הדוח, הורידה חברת הסטארט-אפ קומפס (Compass) - שלא הוזכרה בדוח - את הכיסוי תחתיו שהתה במשך שש השנים האחרונות. הסתבר כי היכולת לספק קישור שכזה קיימת כבר מ-2012, וארבעה לקוחות כבר מריצים את המוצר הסופי של החברה, הנתב הראשון שמבוסס על סיליקון פוטוניקס, שמיועד למקטעים היותר תובעניים של רשתות התקשורת. לא לחינם לא הכירו ב-Jefferies את החברה. קומפס, שמרה על אפלה מוחלטת במשך שש שנים, לא דיברה עם התקשורת ולא פרסמה את ההישגים הטכנולוגיים.

יומיים לאחר חשיפת החברה, מנסים בכירי החברה, בראיון בלעדי ל"גלובס", לשפוך מעט יותר אור על ההישגים הטכנולוגיים של החברה, לאן היא מתכננת להגיע, ואיך מגייסים 120 מיליון דולר, לפני שיש מוצר, בלי להפחיד את המשקיעים. "דווקא לא התאמצנו להסתיר אלא פשוט לא דיברנו עם אחרים מחוץ לחברה, שמרנו את זה לעצמנו", מתאר מיכה לאור, אחד המייסדים ונשיא החברה, "פשוט העדפנו לחכות עד שנוכל להראות שזה עובד אחרת יהיו סקפטיים, ובצדק".

"אנחנו מאיימים על הגדולים"

אולי זה הגיל, ואולי זה התחום הכבד והאפור, אך מבט בהנהלה הבכירה - דוקטור מיכאל מש ומיכה לאור המייסדים, וגדי בהט, המנכ"ל - לא מספק את אותה ההרגשה של חברת הסטארט-אפ שמשוכנעת כי היא תכבוש את העולם. לטוב ולרע, מארק צוקרברג הישראלי לא מסתובב במסדרונות החברה בנתניה.

בז'רגון הטכנולוגי ממוקמים הנתבים איתם יוצאת החברה לדרך כמוצר ראשוני בליבת הרשת או בכניסה לרשתות האזוריות, שוק של כ-14 מיליארד דולר בשנה החולפת, אותו מובילה סיסקו כבר כמה שנים עם כ-35% מהמכירות, לפי חברת המחקר Infonetics.

"אנחנו מאיימים על ספקי הנתבים הגדולים, לא כי מחר נחליף את כולם, אלא כי אנחנו מסמנים את הדור הבא והם לא מסוגלים לעשות את זה", טוען בהט, "אין אף אחד בשוק שמצליח לעשות את מה שאנחנו עושים, אחרת, כסטארט-אפ בתחום הזה, מי היה יורק עלינו בכלל".

מיכה לאור הקים ב-1997 את מרכז הפיתוח של סיסקו בישראל שבו פותחו מנגנוני ניתוב נתונים לתקשורת בפס רחב שלא הייתה סטנדרטית באותה התקופה. פריצת הדרך הטכנולוגית שהוביל אז לאור נמצאת כעת כחלק אינטגרלי ברשת המודרנית. כעת מנסה לאור להוביל את הפריצה הבאה בתחום.

לאור: "אנחנו בנקודה דומה למה שהיה אז בתעשיית התקשורת. המבנה של הרשתות היום קיים כבר 10-15 שנה והגיע לקצה היכולת לענות על הצרכים, כך שמשהו צריך להשתנות. אני חושב שתוך חמש שנים מהיום המבנה של התקשורת ייראה אחרת לגמרי. אנחנו מביאים אבני בניין לדור הבא של עולם התקשורת".

מעבר לקשר הקודם לקריירה של לאור ולחלק מחברי ההנהלה, ההשקעה של סיסקו בחברה היא מהלך סטנדרטי בהתנהלות של ספקי המחשוב הגדולים כלפי סטארט-אפים שנראים מעניינים. עם זאת, הצלחה של קומפס היא איום ישיר על סיסקו, והחברות הן בסופו של דבר מתחרות. "הכוונות שלהם היו בעיקר לשמור את היד על הדופק, כי הטכנולוגיה מעניינת והם כחברה לא יכולים לבצע את זה", טוען בהט לגבי הקשר עם סיסקו, "מצד שני, הם גם מתחרים, ויש חומות שאנחנו לא נותנים להם לעבור אותן".

בקומפס אומנם מעוניינים להפוך ל"חברה ישראלית גדולה ועצמאית", אך לא יפתיע אם לסיסקו יהיו תוכניות אחרות, לפחות לגבי פעילות הנתבים של החברה. סביר שסיסקו, למרות ההשקעה המשמעותית, לא תהנה מיתרון במידה ורכישה תעמוד על הפרק, אולם לא מן הנמנע שהיא תהיה מעוניינת. בהט: "אי אפשר לבנות חברה על הבסיס הזה שאולי תהיה רכישה, אבל אני לא רואה בעיה לספק רישיון של הטכנולוגיה לחברת ענק ושהם יפיצו את זה".

"פיננסית, החברה מאוד יעילה"

קומפס, מזכיר בהט בכל הזדמנות, בנויה בפועל משתי חברות, אחת פיתחה טכנולוגיה עם 18 פטנטים לתקשורת אופטית בין שבבים, והשנייה מיישמת את אותה הטכנולוגיה לבניית ציוד תקשורת. הגישה הזו אולי תשתלם מבחינת הגישה לשוק, אבל עבור המשקיעים, בוודאי שיש כאן סיכון לא פשוט.

- איך הגיבו המשקיעים הפוטנציאלים כאשר שמעו את החזון שלכם על ציוד תקשורת אופטי?

לאור: "בהתחלה קצת מסתכלים עליך ו'מה זה הדבר הזה', אבל מבינים את הפוטנציאל. בסך הכול פיננסית החברה מאוד יעילה. עד שהגענו לאב טיפוס עובד, זה היה 65-70 מיליון דולר. אנחנו בעצם שילוב של חברת צ'יפים וסיסטם, שבדרך כלל צריכות בין 50-100 מיליון דולר להעמיד מוצר ואנחנו הבאנו עם מוצר עם טכנולוגיה חדשה. אז נתפסנו, ובצדק, כמאוד יעילים.".

- תצטרכו עוד כסף?

לאור: "סביר שכן. אומנם מתחילים למכור אבל נצטרך עוד השקעות כדי לבנות את החברה, אני מקווה שלא הרבה".

בהט: "אם נחליט להתרחב במהירות כדי לנצל את היתרון שלנו אז נעשה גיוס משמעותי, אם נחליט ללכת יותר בזהירות, אז זה יהיה יותר קטן".

- יש סיכוי שנראה פה חברה גדולה שמובילה תעשיה?

לאור: "אני מאמין שכן. הצלחנו לייצר טכנולוגיה פורצת דרך, הרבה שנים לא הייתה חדשנות בתחום הזה ולכן אנחנו מקבלים כתף אוהדת מהלקוחות. באיזה שהוא אופן הכוכבים הסתדרו מכל הבחינות בשורה, ויש חלון הזדמנויות אמיתי להפוך לחברה אמיתית. אנחנו רוצים ללכת ל-IPO, מאוד פשוט".

מש: "מתאים שתהיה פה איזו חברה בסדר בגודל של פיליפס או נוקיה".

לאור: "יש מקום לחברות ציוד תקשורת בישראל. האני מאמין שלי הוא שהתפקיד של סטארט-אפים אינו לעשות צעדים קטנים אלא צעדים אגרסיביים גדולים ולנסות לשנות את כללי המשחק. זה מסוכן וגדול, אבל זה מה שצריך לעשות".

- עולה לכם בראש שאולי תכשלו?

בהט: "הדבר שהכי פחות מלחיץ אותי פה זה מה יקרה אם לא נצליח, יש המון אפשרויות להצליח כאן".

מש: "צריך להיות אמיצים".

"המשקיעים נכנסו לזה בעיניים פקוחות"

יש לא מעט חברות סטארט-אפ שניסו לפתח את הדור הבא של ציוד התקשורת - רובן עם טכנולוגיה אופטית - ונתקעו בקיר, אחרי שהפסידו לא מעט כסף. הסטטיסטיקה הישראלית מספיקה כדי להבין עד כמה הניסיונות הללו היו כואבים. הנה מקבץ שמות: שיאנית הגיוסים הישראלית, Chiaro, שקיבלה כ-220 מיליון דולר, אטריקה (182 מיליון דולר), לייזרקום (כ-80 מיליון דולר), וכמובן כרומטיס, שאומנם הניבה החזר פנומנלי למשקיעים, אך פעילותה נסגרה מעט לאחר הרכישה בידי לוסנט.

מבחינת גיוסי הון, סגמנט ציוד התקשורת, קיבל קרוב ל-10% מכלל השקעות ההון סיכון בשנת 2000, כך על פי דוח ה-MoneyTree של PWC. מאז, התדרדרו היקפי הכספים שמופנים לתחום לכ-0.1% מכלל הגיוסים ברבעון הרביעי של 2012. במקרה של קומפס, השקיעו בחברה בין השאר הקרנות פיטנגו, בנצ'מרק, North Bridge, ו-Crescent Point, וכן מספר משקיעים אסטרטגיים: סיסקו, זרוע ההשקעות של דויטשה טלקום, T-Venture, וקרן של קומקאסט.

לאור: "יש תמיכה חזקה מהמשקיעים. לא היה מקרה שמשקיע לא השתתף, או לא רצה להשתתף, אלא אפילו רצו להוסיף יותר, כי הם רואים את הפוטנציאל. כולם הבינו מראש לאן הם נכנסים, זה היה בעיניים פקוחות והם לא הופתעו מהגיוס המסיבי".

איך זה עובד? / רקע - שמוליק שלח

1. רוב העבודה שקשורה להנעת חבילות המידע ברשת, מתבצעת על-ידי מעבדי עיבוד אותות דיגיטליים שמתרגמים את הכתובות אליהן מיועד המידע ויודעים לתכנן את הדרך להעברת המידע. המידע שמגיע למעבדים נתקל בצוואר בקבוק: חוטי הנחושת, שמקשרים בין המידע שנכנס לנתב לבין מנגנוני העיבוד שלו, אינם יכולים לתמוך בהעברת נתונים מהירה כל כך.

2. ניתן להתמודד עם הבעיה על-ידי קישור אופטי. קישוריות בין רכיבים שמבוססת על העברה אופטית, כלומר על לייזר, שצמוד לשכבת הסיליקון שמהווה את הבסיס לשבבים. ה-Silicon Photonics אמור לאפשר את זה. למצע הסיליקון שעליו רצה הפעילות הרגילה של המעבד, מחוברת שכבה שמספקת את הקישוריות לרכיבים סביב והיא מבוססת על אופטיקה. החיבור הזה הוא ההישג הגדול של קומפס.

3. ברגע שהצינור להעברת הנתונים מתוך/ואל המעבד נפתח, כל אופן התכנון של הנתבים משתנה. הם הופכים לרזים יותר מבחינת גודל, חימום, מחיר ועלות תפעול. המהירות עולה משמעותית, ונדרש הרבה פחות שימוש בתוכנה חכמה.

4. הנתב של קומפס שמבוסס על הטכנולוגיה הזו, מספק, רשמית, מהירות העברת נתונים של 800Gb לשנייה לכל כיוון, כלומר 1.6Tb לשנייה בסך הכול. המיקום שלו מיועד מבחינת הגיאוגרפיה של עולם ציוד התקשורת למקומות שבהם צריכים ביצועים גבוהים. אלו המנועים שמעבירים את חבילות המידע הדיגיטליות סביב העולם, בין רשתות תקשורת שונות, ובשערי הכניסה והיציאה לחוות השרתים העצומות שמספקות את התשתיות ליישומים של האינטרנט, פייסבוק, גוגל, אמזון וכדומה.

5. החזון של קומפס כולל גם גישה שאמורה לשנות את האופן בו הרשתות בנויות. כיום, התקשורת מבוססת על מערכות ענק מורכבות, שמנסות להתמודד עם עומס הנתונים באמצעות מגוון של ציוד תקשורת ופרוטוקולים. סמנכ"ל השיווק של החברה, אסף סומך, שהגיע מוולטייר ומלאנוקס, משווה את השינוי שקומפס מחפשת לזה שחוללה VMware בשימוש בשרתים במרכזי הנתונים, כאשר הפכה את מיקום התוכנה שאמורה לרוץ על השרתים ללא רלוונטי עם הווירטואליזציה.