תשכחו מכחלוניזם נדל"ני

מינויו של משה כחלון לתפקיד יו"ר מועצת מקרקעי ישראל יוצר סבך וכפילות של אחריות בנושא החשוב ביותר לציבור: מחירי הדיור, שאותם התחייב ראש הממשלה בנימין נתניהו להוריד בקדנציה הנוכחית ב-30%.

מינוי כחלון הוצג על-ידי נתניהו כאחד הקסמים שלו, השפן האחרון ששלף סמוך למועד שבו הכריז על בחירות, ושנועד לשרת שתי מטרות: מטרה אחת היא שהליכוד לא יאבד את הדמות החברתית החשובה ביותר של הממשלה הקודמת.

האחרת נובעת מאמונה - שאין לה שום אחיזה במציאות - שלפיה מי שביצע רפורמה בענף התקשורת יוכל לבצע עבור נתניהו את הרפורמה החשובה ביותר שלו: הפיכת מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על-פי החקיקה מ-2009. עם זאת, מה שאפשר לחולל בתחום דיגיטלי - לא ניתן לעשות בתחום מסובך ואיטי כל כך מטבעו, שבו גופים רבים כל כך יכולים לתקוע מהלכים.

על-פי החוק, יו"ר מועצת המקרקעין הוא שר השיכון אורי אריאל. השר האחראי על רמ"י, הגוף המבצע, צריך לעמוד גם בראש מועצת המקרקעין, שבה צריכות להתקבל ההחלטות העקרוניות לגבי מדיניות המקרקעין של ישראל. נתניהו יוצר באמצעות כחלון מעין מסלול עוקף משלו לשליטה ברמ"י, מעל ראשו של שר השיכון. פיצול הסמכויות בין שני התפקידים אינו עומד בכללים של משילות הגיונית כיוון שהוא מאפשר מצב ששני בעלי התפקידים יכולים לברוח מאחריותם.

בעיה נוספת היא שכדי לערוך את השינוי ולמנות את כחלון, יש לבצע שינוי חקיקה. עד אז, מועצת המקרקעין למעשה משותקת, בהיעדר יו"ר שיכתיב את סדר היום. אף יש לזכור כי כדי להבין את מורכבות ענף הנדל"ן ולגבש עמדות עקרוניות בתחום המקרקעין - נדרשות לעתים שנים, ולא ברור כרגע כמה זמן יקדיש כחלון לתפקידו החדש.

למצב שנוצר יש פוטנציאל התנגשויות בין כחלון לבין אריאל. קונפליקט אפשרי אחד הוא סביב עיקרון שנתניהו הדגיש ברפורמה: שחרור רמ"י מטיפול במאות אלפי בעלי דירות המוגדרים עדיין "שוכרים", על-ידי העברתם לסטטוס של בעלי דירות, כולל בטאבו. כחלון תמך באופן מוחלט בכוונה זו בממשלה הקודמת והצביע בעד הרפורמה. אריאל היה אחד המתנגדים הגדולים ביותר של המגמה, על רקע גישתו הלאומית שלפיה מסוכן מדי לתת לחוכרים מעמד של בעלים, שמא ימכרו את הדירות "לשייכים הסעודים" או ל"זרים".