לצד הרשימה המתארכת של בעלי הון, גופים מוסדיים ומשקיעים מהשורה שספגו הפסדים כבדים מקריסתה של חברת חבס השקעות, בולט גורם אחד ויחיד שהצליח להרוויח הון מהשקעה בחברה שבשליטת הרצל חבס. זהו איזיק דבח, בעל השליטה בחברת הטקסטיל דלתא, שהקדים ומכר את מניותיו בחבס השקעות בדצמבר 2007 ברווח של יותר מ-100% על השקעתו.
הרווח הנאה של דבח מהשקעתו בחבס השקעות, שהסתכם בעשרות מיליוני שקלים, הוא כאמור יוצא דופן על רקע הודעת החברה בשבוע שעבר, לפיה קיים ספק משמעותי בדבר יכולתה לפרוע את תשלומי האג"ח הקרובים שלה במועד. קשיי המימון של חבס הותירו לא מעט קורבנות פוטנציאליים, כשבינתיים הרצל חבס עצמו ממלא את פיו מים, ומסרב להצהיר האם בכוונתו לתמוך - ובאילו היקפים - בחברה שבשליטתו.
ברשימת המשקיעים שהפסידו כסף גדול אצל חבס ניתן למצוא את קבוצת מאיר שבבעלות יעקב שחר וישראל קז, לה עסקים בתחומי הרכב, הנדל"ן והביטוח. הקבוצה השקיעה קרוב ל-200 מיליון שקל בחברת הבת חבס סטאר, בה היא מחזיקה כ-24% (דרך החברה בוצעה ההשקעה בקרן הריט ההולנדית NSI - מקור הצרה הנוכחית של חבס השקעות). את ההשקעה היא ביצעה בהון ובהלוואות מאז שנת 2007.
משקיעים פיננסיים נוספים שספגו הפסד ניכר הם חברת אודין שבראשות גבי פרל וקרן הפנסיה עמיתים, להם הנפיקה חבס השקעות בנובמבר 2009 כ-10% ממניותיה, בחלקים שווים, לפי שווי של 380 מיליון שקל. שני הגופים השקיעו בסה"כ כ-40 מיליון שקל במניות חבס, ששווי השוק הנוכחי שלהן הוא כ-6 מיליון שקל בלבד.
כמו בכל קריסה של חברה שהנפיקה אג"ח, גם הגופים המוסדיים המקומיים יצאו בשן ועין מחבס, כאשר המחזיק הגדול ביותר באג"ח החברה (חוב בהיקף של כ-450 מיליון שקל) הוא בית ההשקעות פסגות, בניהולו של חגי בדש, עם אג"ח בהיקף של יותר מ-70 מיליון שקל. בית ההשקאות אף מחזיק בכ-7% ממניותיה של חבס.
המפסיד הכבד ביותר מההתמוטטות של חבס הוא בעל השליטה בחברה לישראל, עידן עופר, אשר באמצעות חברה משותפת עם אודי אנג'ל, עופר ניהול, רכש בסוף 2007 ובאפריל 2008 מניות של חברת הנדל"ן בתמורה כוללת של 115 מיליון שקל. חלק גדול מהרכישה שביצע עופר, ושהביאה אותו להחזקה של 23% מהון החברה (בשווי נוכחי של פחות מ-12 מיליון שקל) הייתה מידיו של איזיק דבח.
צפה את הנפילה?
את השקעתו בחבס השקעות ביצע דבח בתחילת העשור הקודם. בדצמבר 2002 הוא רכש מידי בעלי השליטה 18% מהון החברה בתמורה לכ-15 מיליון שקל, לפי שווי של כ-83 מיליון שקל. עשרה חודשים מאוחר יותר, מימש דבח אופציה לרכישת 18% נוספים מההון מידי משפחת חבס, הפעם לפי שווי של 90 מיליון שקל. שתי העסקאות נעשו בפרמייה של כ-20% מעל מחיר השוק.
בשנים שעברו לאחר הרכישה, ביצע דבח עסקה מהותית בהרבה בשוק ההון המקומי, כשרכש בשנים 2005-2007 את חלקו של קונצרן שרה לי בחברת הטקסטיל דלתא (23%) ולאחר מכן את מניותיו של דב לאוטמן תמורת סכום כולל של כ-50 מיליון דולר והפך לבעל השליטה בחברת האופנה (השקעה שעליה מורווח כיום דבח כ-150%).
יכול להיות שבמועד מכירת החזקותיו בחבס היה דבח זקוק למזומנים, אבל גם אין לשלול את האפשרות שצפה את הכיוון שאליו הולכת חבס, לאחר שזו נכנסה להשקעת הענק שלה ב-NSI מוקדם יותר באותה השנה. בכל מקרה, בדצמבר 2007 הוא מכר את החזקתו לעופר בתמורה לכ-67 מיליון שקל, ויותר מהכפיל את השקעתו תוך ארבע שנים.
הרצל חבס מצידו, מסוחרר כנראה מהצלחת מגדלי היוקרה שהקים באמצע העשור הקודם, לא הסתפק ברווחים שהשיג. במקום להמשיך ולהשקיע את הרווחים בייזום פרויקטים יוקרתיים בישראל, תחום שבו צבר ניסיון ורשם הצלחות, יצא חבס לחו"ל באמצעות רכישה ממונפת של מניות קרן הריט ההולנדית NSI - רכישה שהייתה יותר פיננסית מאשר נדל"נית.
חבס אף הגדיל לעשות, ולאחר שפרץ משבר האשראי העולמי שעשה שמות בשווי ההשקעה ב-NSI המשיך לעשות מה שמכנים בשוק "הזרמה של כסף טוב אחרי כסף רע": חבס השקעות השקיעה עוד כסף רב בקרן ההולנדית (כמיליארד שקל בסך הכל), שחלקו הגיע ממימון בנקאי, וזאת במסגרת הנפקות שונות שערכה חברת הנדל"ן ההולנדית. וכך, משווי חברה של 575 מיליון שקל לפיו מכר דבח את החזקותיו בחבס השקעות לידי עידן עופר, צנח שווי החברה ביותר מ-90%, ל-50 מיליון שקל בלבד היום.
כנגד ארבעה מפסידים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.