שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, דחה אתמול (א') בקשה לתביעה נגזרת בסכום של למעלה ממיליארד שקל, שהוגשה נגד חברת פרטנר, נגד בעל החברה אילן בן-דב ונגד דירקטורים נוספים בחברה, בטענה כי הם הסבו לחברה נזק כספי ניכר, הנובע מהנפקת אג"ח וחלוקת דיבידנדים שביצעה פרטנר, ושנועדו, לדברי התביעה, לשרת את החברה האם סקיילקס ואת בן-דב - ולא את פרטנר עצמה.
בתביעתו טען ראובן רוזנפלד, בעל מניות בפרטנר, כי מיום רכישת פרטנר על-ידי סקיילקס, היא גייסה באמצעות הנפקת אג"ח כ-2.2 מיליארד שקל, וחילקה דיבידנדים בסך כ-3.5 מיליארד שקל.
לטענתו, גיוס החוב העצום מצד אחד, וחלוקת הדיבידנדים האסטרונומיים מצד שני, נועדו לצורך מטרה אחת ויחידה - מימונו של בן-דב וסיוע לו לפירעון ההלוואות שנטלה סקיילקס מגורמים שונים, שהסתכמו בכ-3.8 מיליארד שקל, ושנועדו לצורך מימון רכישת השליטה בפרטנר.
פעולה כדין
בפסק הדין מתח השופט חאלד כבוב ביקורת על רוזנפלד וציין כי האחרון "לא בחן את הדברים בטרם הגיש את בקשת האישור ולא בחל בהשחרת פני הנתבעים".
לגופו של עניין, נקבע כי התביעה אינה מבוססת ואינה מקימה אף עילה לכאורית נגד חברי הדירקטוריון, שכן דירקטוריון פרטנר לא הפר את חובותיו כלפי החברה, ופעל כדין עת שאישר את חלוקת הדיבידנדים וגיוסי אגרות החוב. כמו כן, נקבע כי חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות אינה מזיקה לחברה.
בית המשפט קבע בנוסף כי "דירקטוריון פרטנר לא טמן ראשו בחול ולא התעלם מהמציאות - הן בכל האמור למצב העסקי של החברה (גם לנוכח שינויים מסתברים בתנאי השוק), והן בכל הקשור לאינטרס שקיים לבעלי השליטה בחלוקת ההון, ומההשלכות המשפטיות של מציאות זו".
השופט מצא כי אין מקום להתערב בשיקול-הדעת שהפעיל דירקטוריון החברה בעת שאישר את מדיניות המימון של החברה, ובכלל זה חלוקת הדיבידנד החריג באישור בית המשפט.
לדבריו, החלטות הדירקטוריון התקבלו לאחר שהוא וידא כי התמונה העובדתית המלאה פרושה בפניו, תוך הפעלת שיקול-דעת ראוי, כאשר טובת החברה וכלל בעלי מניותיה ניצבת לנגד עיניו.
מימוש זכות קיימת
במסגרת ההחלטה דן השופט כבוב בכללים לחלוקת הדיבידנד ובהגדרתם כעסקה. בין היתר, נפסק כי חלוקת דיבידנד בחברה ציבורית תהיה כפופה לאישור הדירקטוריון ולא לאישור משולש באסיפה הכללית.
לדברי בית המשפט, חלוקת דיבידנד - אף בדרך של הפחתת הון, שקיבלה את אישור בית המשפט - אינה מהווה "עסקה" כהגדרתה בחוק החברות, שכן חלוקה כזו אינה מהווה הענקה של זכות או טובה הנאה, כי אם מימוש זכותם הקיימת של בעלי המניות, אותה רכשו במועד רכישת מניותיהם וכתוצאה מרכישה זו.
כמו כן נפסק כי הדיבידנד שחולק בפרטנר לא היה עסקה חריגה של חברה ציבורית שלבעל השליטה יש בה עניין אישי.
השופט חייב את התובע בתשלום הוצאות הנתבעים בסכום מצטבר של כ-90 אלף שקל.
פרטנר יוצגה בידי עורכי הדין פיני רובין, ליאור פורת ושגית אוחנה ממשרד גורניצקי ושות'; את חברי דירקטוריון פרטנר ייצגו עורכי הדין ד"ר ישראל לשם, לירן בר-שלום ואור ברוק ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'; בן-דב יוצג בידי עורכי הדין גיורא ארדינסט, רן שפרינצק ואבי סתיו ממשרד ארדינסט, בן-נתן ושות'; ורוזנפלד - בידי עו"ד עמית מנור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
