התוצר העולמי גדל בסביבות ה-3%. איך זה יכול להיות אם בכל הכלכלות המפותחות יש לנו מצב של כמעט סטגנציה, או מיתון של ממש? התשובה נעוצה, כמובן, בעולם המתפתח ובמיוחד בסין. מדינה זו, הנמצאת במקום הראשון בדירוג הסחר הבינלאומי, מצליחה להעלות את הממוצע, ולפרסם נתונים של 7-8% גידול שנתי.
האם המספרים אמיתיים או לא? ויכוח גדול מתרוצץ בין המומחים בסוגיה זו, אבל שסין עדיין מהווה את בית החרושת הפעיל, והיצרני, הגדול בעולם. חשיבותה של סין מכרעת בעניין זה כי בלעדיה לא יכול להתקיים אספקט הגלובליזציה, המחלק את העולם בין הממצאים והמייצרים.
כמו כן, ולמרות התחרות הקשה המגיעה ממדינות כמו הודו, ויאטנם, וכו.. סין עדיין מהווה מקור כוח אדם זול במיוחד, המאפשר להוזיל את העלות של המוצרים המיועדות להמוני קוני וולמרט, ודומיהם, באותו המערב הנמצא בקשיי צריכה לא קטנים. וכך, כאשר אנו ערים לחשיבותה העצומה של כלכלת סין, אנו באים ובודקים אם ניתן לקבל חיזוק להשערה על מספרי הצמיחה שציינתי, גם מגורמים נוספים.
נתחיל בשוק המניות. לפניכם שוק המניות האמריקאי (המיוצג על ידי גרף שבועי של מדד S&P500), אשר ניזון במידה לא קטנה מן ההתפתחות הסינית, בכך שחלק מן החברות מתרחבות ומוכרות שם, וחלק מן החברות מצליחות להרוויח מן הייצור שם:
משה שלום סנופי
הבה נשווה אותו לשוק המניות הסיני משנחאי, המייצג חברות סיניות הרבה יותר טוב מן השוק בהונק-קונג:
משה שלום מניות סין
אנו רואים במדד האמריקאי עלייה של 130 אחוזים מאז התחתית, ובסיני עלייה מזערית יחסית של כ-28% בלבד, כאשר חלק נכבד ממנה נעשתה לאחרונה. ההבדל עצום, אבל ברור מאוד. אחרי קפיצה ראשונית זהה בשווקים האלה, שנבעה בעיקר מחיפוש מציאות בתחתית היסטורית, התבטא ההבדל העצום ביניהם, ותפס תאוצה:
האחד, נתמך בצורה רציפה על ידי ההרחבות הכמותיות של הפד, אשר דוחף ללא הרף נכסים פיננסיים, והשוק הסיני, מצידו, מייצג לנו את התמונה של הכלכלה הגלובלית האמיתית, זו המייצרת, והמוכרת דברים אמיתיים.
אם אני צודק בהשערה זו, סביר שנראה חולשה דומה גם בדברים נוספים, חוץ משוקי המניות, כי שוקי מניות יכולים להיות מושפעים מגורמים פסיכולוגיים, ומקומיים שונים, כמו למשל יציבות המערכת הבנקאית של המדינות, והביטחון שיש למשקיעים על השקעותיהם.
לכן, הבה נסתכל על סחורות לדוגמא. תחילה הנפט, וזאת על ידי גרף חוזה הברנט, המייצג את הסחורה הזו עבור הצרכים הסיניים:
משה שלום נפט
שימו לב שלמעשה מאז 2011 החוזה נמצא בדשדוש אופקי בין 90 ו-130 דולר לחבית. אמנם רמות יחסית גבוהות של מחיר, אבל שוב, הרמה נקבעת על ידי שחיקת ערכו של הדולר, ופחות על ידי הביקוש. מגמה עולה במחיר, הייתה אומרת שיש צורך אמיתי, ולא משחקים פיננסיים כאן. ניתן לראות את אותו סיפור ממש, בסחורה המייצגת הכי טוב את ההתפתחות הכלכלית המודרנית, הנחושת:
משה שלום נחושת
כאן ראינו נפילה קשה ב-2011, ואז אותו דשדוש, וסטגנציה. לבסוף גרף אחרון, ומייצג לדעתי הכי טוב את המצב היצרני בסין, והוא האינדקס החודשי של היצרנים (Manufacturing PMI):
משה שלום יצרנים
שימו לב איך חוץ מחודשי אפריל ומאי של 2012, האינדקס הזה הולך ומתכנס בצורה איטית, אך בטוחה, לכיוון ה-0.
שילוב כל המוצג כאן לא יכול אלא להביא אותנו למסקנה ברורה אחת: סין, כמנוע של ייצור וייצוא, איננה גדלה בתחום זה, אלא קטנה. לא רק זאת, אלא שמהלך עניינים זה משתקף בסחורות העיקריות, המייצגות את הצמיחה הגלובלית. על פי הגיון זה, ניתן להניח שלולא השחתת המטבעות הכללית, המתנהלת מאז 2009 על ידי הנגידים, היינו רואים מחירים, באותן סחורות, מתייצבים הרבה יותר נמוך משהם כיום.
למה זה חשוב לנו? כי כמשקעים הניזונים כל יום מן המדיה, האומרת לנו שהניסוי הגרנדיוזי הנקרא QE (הרחבה כמותית) מצליח, וכמשקיעים הרואים את המדדים עולים בצורה די מדהימה במדינות שבהן יש תוצר אפסי ושלילי, סין ומה שקורה לה, יכול בהחלט לתת לנו תמונה יותר נכונה של המצב.
האם כל זה צריך להשפיע על מסחר, והשקעה הישירה? לא. עלינו לסחור על פי המגמה הקיימת בנכס שאנו חושקים. אבל, וזו הנקודה החשובה, אל לנו להיות מהופנטים מן ההצלחה המדומה.
סין כמגדלור של ייצור הייתה אמורה לזעוק את ההצלחה הזו בנתוניה היא, אם זו הייתה הצלחה אמיתית. ועוד משהו: יפן, המתחילה עכשיו במסע של הרחבות אגרסיביות במיוחד, גם היא סימן מובהק שעוד לא ראינו את התחלת הסוף במשבר חוב איום זה.
משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.