רוק בבית הסוהר

"החיים הכפולים של רוק האדסון", ב' 21:00, "יס דוקו"

הוא היה בשר מבשרה של הוליווד, סמל לגבר-גבר של פעם, סמל סקס בתקופה שעדיין לא ביטאו את המושג הזה בפומבי. מי היה מאמין שהגבר בסגנון הישן והטוב הזה היה הומוסקסואל שהתבצר כל חייו בארון, ושרק מותו מאיידס עשה לו למעשה "אאוטינג"?

25 שנה מלאו למותו של רוק האדסון, ודרך הסרט הזה (שכשמו כן הוא, מתאר את חייו הכפולים: מצד אחד סמל של הוליווד השמרנית והמשפחתית, מצד שני נאבק במיניותו המודחקת), אפשר ללמוד לא רק על חייו של האדסון עצמו, אלא על הדרך הארוכה שעשתה החברה המערבית, על אף שמרנותה המובנית, מאז ועד היום.

באופן פרדוקסלי, תרם האדסון במותו מאיידס, לא פחות מאשר תרם כשחקן בחייו: הזיהוי של המחלה שהייתה אז בגדר טאבו (אפילו יותר מההומוסקסואליות עצמה) עם איש כה מוכר, תרמה לפתיחות הציבורית בעניין. כשהגיעו אחריו שמות מפורסמים לא פחות כמו מג'יק ג'ונסון (כנשא), או פרדי מרקורי (כחולה שמת מהמחלה), נפרצה סופית הדרך להפניית משאבים רבים למציאת תרופה לאיידס.

כאן גרים בכיף

"גרים", ב' 21:30, "הוט3"

אני חייב להודות שאיני מחבב סדרות אימה, פנטזיה ואפילו סדרות מתח פשוטות. לדידי יש די משלושת אלו בחיים עצמם, עד שאיני נזקק להם בתוך יצירות טלוויזיוניות (נכון שבחיים יש גם דרמה, רומנטיקה וקומדיה, אבל מאלה לא אכפת לי דווקא להוסיף על הקיים). ובכל זאת, אם כבר - אז "גרים". החוקר ניק ברקהרדט ממשטרת פורטלנד, התחבב עליי, הגם שהתברר שהוא בעצם צאצא של לוחמים בכוחות האופל. גם החיבור אל האפלים שבגיבורי האחים גרים (ועוד כמה שלא היו מוכרים לי), משעשע אותי, שלא לדבר על הופעתה של מרי אליזבת מסטרנטוניו שהלהיבה את נעוריי - כל הדרך מ"פני צלקת" ועד ל "רובין הוד". אם סיפורי אימה, פנטזיה ומתח אינם מפחידים אתכם, ייתכן שגם אתם תאהבו את העונה החדשה של "גרים".

מציאות נושכת

"נהג מונית", ב' 23:35, "הוט פריים"

עוד הזדמנות לראות את אחד הסרטים הטובים בתולדות הקולנוע. רוברט דה-נירו בתפקידו הטוב ביותר, יחד עם ג'ודי פוסטר בתפקידה הראשון. למי מאיתנו לא נמאס לראות בטלוויזיה או לקרוא בעיתונים על חלאות המין האנושי (שלא לדבר על לפגוש אותם פנים אל פנים)? אנשים שמערכת החוק, המשטרה, בתי המשפט ובתי הכלא, אינם מספיקים כדי להעניש. מי מאיתנו לא היה חולם מדי פעם על אקדח בשרוול שיכול לחסל את כל היצורים המבחילים הללו, שאיש לא יתאבל עליהם אפילו דקה? רובנו, תודה לאל, מוותרים על התוכנית כבר בשלב הפנטזיה. נהג מונית אחד בניו-יורק האלימה של אמצע שנות ה-70, מחליט לעשות מעשה. מרטין סקורסזה לקח כאן תסריט טוב וצוות שחקנים מרשים ויצר דרמת מתח אפלה ומשובחת.