ביהמ"ש: גם מירס הוא טלפון ואין להחזיקו ביד בזמן נהיגה

שלא כמו חברות הסלולר האחרות, חברת מירס (כיום הוט מובייל) ידועה כמי שמאפשרת ללקוחותיה לעשות שימוש במכשירי הטלפון הניידים גם כמכשירי קשר, ווקי טוקי. שימוש נוח וזול בתוך ארגונים גדולים. לא בכדי יצאה מירס במסעות פרסום, שהוכתרו במילים "להתקשר במהירות הווקי טוקי" ו"לסגור עניין בכלום זמן".

על-פי הדין הישראלי, על הנוהג ברכב להחזיק בידיו את ההגה כל עוד הרכב בתנועה, וזאת אלא אם כן עליו לעשות ביד אחת דבר כלשהו לשם הבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה. אותו הדין אוסר על הנוהג ברכב לאחוז בידו מכשיר טלפון, קבוע או נייד, ולעשות בהם שימוש שלא באמצעות דיבורית.

בפני בית המשפט לתעבורה בתל-אביב הונחה שאלה משפטית מעניינת, הקשורה במכשירי הקשר של מירס: האם כאשר המחוקק אסר על החזקתו ביד, תוך כדי נהיגה, של מכשיר טלפון, הוא התכוון גם למכשיר הווקי טוקי של מירס? תשובתו של השופט רועי פרי הייתה חיובית. כך הוא פסק בדרכו להרשיע את יצחק אבודרה בעבירה של שימוש בטלפון בעת שהרכב, בו הוא נהג, היה בתנועה.

הכרעת הדין התבססה על קביעתו של פרי, שלפיה בעת שנעצר על-ידי שוטר תנועה, שוחח אבודרה עם מעבידו, באמצעות מכשיר מירס, שאחז בידו. בדוח השוטר צוין כי ברכב הייתה קיימת דיבורית וכי לטענת אבודרה, זו לא הייתה תקינה. עוד העיד השוטר כי מייד לאחר שהורה לאבודרה לעצור לצד הדרך, מיהר האחרון והוריד את הטלפון כלפי מטה. נשמע מוכר?

"בעל הבית צפצף לי"

טענתו העיקרית של אבודרה הייתה זו, שלפיה "בעל הבית צפצף לי במירס שזה לא טלפון. בעל הבית לקח לנו את הטלפונים כי זה עלה לו הרבה כסף והשאיר לנו מירס". אבודרה הודה בכך שלא הייתה לו דיבורית למירס, ואישר כי אחז את המכשיר בידו השמאלית. הוא אף אישר כי הוריד את המכשיר כלפי מטה בסמוך למועד, שבו הורה לו השוטר לעצור לצד הדרך.

"גם אם אחז הנאשם מכשיר מירס, ושוחח עמו עם מעבידו... עדיין אני קובע כי השימוש במירס עונה על הגדרת טלפון, הקבועה עלי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה", פסק פרי. בקשר לכך, הוא אזכר פסיקה קודמת, שבה נקבע כי את התקנה האמורה יש לפרש פרשנות תכליתית, וכי יש להרחיב את האיסורים ולהעדיף את ביטחונם של עוברי הדרך.

"כבר נפסק על-ידי בית המשפט העליון כי תכליתה של תקנה 28 לתקנות התעבורה הינה תכלית בטיחותית, ובעבר לפני התיקון שנערך בתקנה, כבר נפסק כי גם מכשיר קשר ייחשב לטלפון", המשיך פרי והוסיף: "מה לי החזקת אמצעי קשר כזה או אחר, שנועד לשימוש כזה או אחר, שתכליתה של התקנה בטיחותית ויסוד קיומה מבוסס על מוטיב האחיזה".

על-פי פרי, הגה או כידון יש לאחוז בשתי ידיים. "אחיזה במכשיר המיועד לתקשורת ובו לחצנים לחיוג, כאלה או אחרים, מנטרלת את תשומת-ליבו של הנהג לנעשה בדרך ומסכנת אותו, את נוסעי רכבו והמשתמשים האחרים בדרך". הוא ראה להרחיב את מוטיב השימוש במכשיר, מוטיב שיכול להתקיים בצורות רבות ומגוונות, לרבות שיחה, לחיצה על מקש כזה או אחר, בדיקת מסרון או הודעה מסוג אחר, צפייה במדיה או בשעון, ואפילו בדיקה של תקינות הפעלה או כיבוי של המכשיר.

"הגדרת טלפון, כנוסחו לאחר תיקון התקנה... יש לפרש בצורה תכליתית מרחיבה לאור הערך המוגן של בטחון המשתמשים בדרך", התקרב פרי לסיכום. הוא לא התעלם מכך, שכיום קיימים גם מכשירי טלפון ניידים, שאינם מכילים לחצנים כלל. "בעולמנו הטכנולוגי יכול לטעון הטוען, המחזיק במכשיר חכם (סמארטפון) כי אין בנמצא לחצני חיוג, שכן הכול מבוסס על מגע - האם שוב יידרש המחוקק לשנות מהגדרת התקנה? נשיב על כך בשלילה, שכן פרשנותה של התקנה תהא לעולם פרשנות תכליתית בטיחותית שאדניה מוטיב האחיזה - הגה או כידון אחוז בשתי ידיך, ומה לי שהינך אוחז במכשיר תקשורת מסוג טלפון לחצנים, סמארטפון, מירס או איתורן".

סוף דבר: ככל שמדובר במכשירים, שנועדו לאפשר דיבור ושיח בין בני אדם, אין ליחס משמעות כלשהי לכך, שמכשיר זה מושתת על טכנולוגיה כזו, שעה שהמכשיר האחר מושתת על טכנולוגיה אחרת. באותה המידה, אין לייחס משמעות כלשהי לכך, שמכשיר אחד מכונה "טלפון נייד", שעה שאחר מכונה "מירס", "ווקי טוקי", "מכשיר קשר" וכו'.

חיים ומוות, ולא משחק מחבואים

אנקדוטה לסיום הכרעת הדין: כשאבודרה ביקש להסביר לבית המשפט את טענתו, שלפיה מכשיר המירס כלל אינו מכשיר טלפון, הוא ציין כי המדובר במכשיר, שעל-מנת לדבר באמצעותו יש "לדבר תוך כדי לחיצה על כפתור", ולעשות כן כשהוא "קרוב לפה". "צא ולמד", התייחס פרי לטענה זו, "גם בהפעלת מכשיר מירס יש ללחוץ על כפתור כדי לדבר". ואנו נוסיף ונסב את תשומת-הלב לכך, שבעוד שעל-מנת לשוחח באמצעות מכשיר טלפון נייד, יש לאחוז אותו בקרבת הפה, הרי מכשיר קשר דורש "פעולה ידנית" נוספת, היינו, לחיצה רציפה על הכפתור של מכשיר הקשר.

"גם לגרסת הנאשם, שעסקינן במירס, אני קובע כי גם מכשיר המירס עונה על הגדרת 'טלפון' המופיעה עלי תקנה 28, כמפורט לעיל", סיכם פרי והרשיע את אבודרה בעבירה שיוחסה לו.

מוסר השכל: בעת שאנחנו נוהגים ברכב, מוטב לכולנו שנשכיל לשמור על בטיחות כל הנוגעים בדבר ושבמקום לתור אחר דרכים שונות להתחמק מרוע הגזרה, נקפיד שלא לאחוז בידינו מכשיר כלשהו, שאינו נדרש לנו לשם הנהיגה. עניין לנו בחיים ובמוות, ולא במשחק מחבואים. (תתע 871-01-13).