לנסח מחדש את גבול האתיקה

העיתונות הבריטית המומה. בבית המחוקקים של הממלכה יש הסכמה מקיר לקיר, לפיה יש להקים רגולטור חדש שיפקח על העיתונות. מדובר בגוף הסדרתי חדש, עצמאי ואגרסיבי במיוחד, שנועד למנוע סקנדלים כמו פרשת האזנות הסתר שטלטלה את המדינה בשנתיים האחרונות.

לגוף החדש יהיו כלים לכפות קנסות, ואי-חברות בו תגדיל סנקציות שישלמו עיתונים שיסתבכו.

ההחלטה התקבלה על-ידי ראשי 3 המפלגות המרכיבות את הפרלמנט, ובהם ראש הממשלה דיוויד קמרון, בפגישה לילית ביום ראשון. נציגי העיתונות לא שותפו בה, אף על-פי שהיו חלק מדיונים ארוכים בנושא, וכבר הודיעו כי לא יתנו יד למהלך.

הגוף החדש אמור להחליף את הגרסה הבריטית של מועצת העיתונות, שכשלה בהתמודדות עם הפרשה במסגרתה האזינו בסתר עיתונאי ה"ניוז אוף דה וורלד" לשורה ארוכה של אישי ציבור וסלבריטאים. פרשה שלא רק טלטלה את תעשיית הפרינט השופעת של בריטניה, אלא כפי שמתברר עכשיו, גם שינתה אותה מהיסוד.

פרשנים בלונדון כבר מכנים את המהלך צעד ראשון להגבלת החופש העיתונאי בבריטניה.

העיתונות הבריטית, שיודעת להיות אחראית ומדויקת, אך בעיקר הביאה לעולם את הצהובונים הסנסציוניים, דחקה את גבולות האתיקה אל מעבר לצוק. זה כבר היה יותר מדי אפילו בעבור צרכניה המציצנים. היא הטרידה בעיקר את המחוקקים, שמצאו את עצמם נגררים לפרשייה החמורה שהעמידה במבוכה רבה את איל ההון רופרט מרדוק, בעלי העיתון שכבר נסגר מאז.

גבולות האתיקה נידונים ללא הרף גם בישראל, בעיקר בפאנלים של מוסדות אקדמיים ובבתי המשפט. הגופים שאמורים לעסוק באתיקה ובמידותיה לא ממהרים לעשות זאת.

לראיה - רשות השידור, שהנהלתה טרפדה קוד אתי חדש שנוסח על-ידי חברת המליאה בלהה כהנא לאחר ששקדה עליו ארוכות. בדיון פומבי שנערך באחרונה, סיפרה כהנא עד כמה מפוחדים ומוחלשים העיתונאים ברשות השידור, ועד כמה האתיקה העיתונאית שברירית שם.

רגע לפני הבולדוג

גם בישראל מואשמת העיתונות בחציית גבולות של טעם טוב. הטענות כלפי התקשורת נוגעות בעיקר לתוקפנות יתר, לטענות דיבה ולנקיטת עמדות חד-צדדיות על-פי אינטרסים זרים. שום דבר פלילי או בעל סכנה ממשית כמו בבריטניה.

גם כאן מועצת העיתונות היא גוף רפה ונטול שיניים, שספק אם יוכל לנגוס בעת הצורך בכלי תקשורת שיגיע לשפל חסר תקדים. את תפקידה של המועצה נוטלת לא אחת הרשות השנייה בכל הקשור לחברות החדשות של ערוץ 2. אך בעיתונות המודפסת, ובעיקר באתרי האינטרנט שהצטרפו אליה באחרונה במלוא העזוז, הדין שמור רק לכותבים ולעורכיהם.

ודאי יקום הפרלמנטר החרוץ בכנסת החדשה ויגיד שאם בבריטניה - מודל לדמוקרטיה שוקקת - זה תופס, מדוע לא נציב בולדוג חשוף שיניים גם מעל ראשי העיתונים פה.

ובכן, לפני שעושים זאת, צריך לשאול מה מביא עיתונאים שלא לשמור על כללי אתיקה. בראש ובראשונה זו התחרות, שהופכת אלימה ומציבה גופים עיתונאיים מול גופי תוכן מבוססי טכנולוגיה שבינם ובין עיתונות אין דבר. לצד אלה, ניצבים הקשיים הכלכליים והצורך להוכיח ללא הרף את הכדאיות. וכן, יש גם עיתונאים שסורחים מסיבות אחרות, כמו בכל תחום אחר.

ההתמודדות של העיתונות בישראל רק תלך ותחריף בשנים הקרובות. האתגרים שהעולם החדש והמהיר, מבוסס הקליקים והכניסות, הלייקים והשיתופים, מציב, עשויים לגרום לעיתונות להתפשט מנכסיה המוכרים וללבוש צורה חדשה. זה אולי לא יזיק לעיתונאים (ואולי כן), אבל זה בהחלט יזיק למי שכותבים עליו ולמי שכותבים עבורו.

מהממלכה המאוחדת נשלח אלינו מסר: אם יצרני התוכן החדשותי בישראל לא יתאחדו ויקבעו לעצמם אמות-מידה עדכניות, שיקיפו טלוויזיה-עיתונות-אינטרנט - יבוא מישהו מלמעלה ויעשה את זה עבורם.