משבר קפריסין: "הפגיעה בשאר מדינות הגוש - נמוכה מאוד"

בסוף השבוע האחרון הגיעה קפריסין להסכם על חבילת חילוץ, לפיה תקבל 10 מיליארד אירו מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע, ותאלץ לגייס 5.8 מיליארד אירו נוספים. קפריסין זקוקה לתכנית החילוץ על מנת לסייע לבנקים להגדיל את הונם.

כרגע מסתמן כי קפריסין תגייס את הכסף באמצעות היטל על פיקדונות בבנקים, כאשר חוסכים בעלי פיקדונות של עד 100,000 אירו ישלמו היטל בגובה של 6.75%, וחוסכים עם פיקדונות גדולים יותר ישלמו 9.9%. ההיטל יגבה ממשקיעים מקומיים וממשקיעים זרים, אשר מהווים לפי הדיווחים הרשמיים 37% מהיקף הפיקדונות.

בפועל, ככל הנראה, שיעור המפקידים הזרים הינו גבוה יותר, מכיוון שחלקם השקיעו באמצעות חברות מקומיות. הפיקדונות בבנקים מהווים 380% מהתוצר, מתוכם, כאמור, 37% פיקדונות של משקיעים זרים, כ-11% משקיעים שאינם שייכים לגוש האירו, מרביתם רוסים. סיבה זו, יחד עם היותה של קפריסין מקלט למלביני מס, מפחיתה את נכונות ראשי האיחוד לממן את חילוץ את הבנקים במדינה.

נירה שמיר, כלכלנית ראשית ומנהלת מחלקת מאקרו כלכלה ואנליזה בנקאית בבנק דיסקונט, מציינת בסקירה שפרסמה כי חבילת החילוץ הנוכחית הינה תקדימית לאור הפגיעה בחוסכים, שכן בכל מובן אחר החבילה אינה מהותית לאור ההיקף הנמוך ומכיוון שכלכלת קפריסין הינה קטנה (התוצר מסתכם בכ-20 מיליארד אירו ומהווה 0.2% מהתוצר של גוש האירו) וחשיבותה נמוכה.

לאור המחאה הציבורית מסתמן כי, הממשלה תתקשה לאשר את ההיטל על החסכונות במתכונת הנוכחית. הפשרה המוצעת מפחיתה את ההיטל על משקיעים קטנים, ולפיה חוסכים עם פיקדונות עד 100 אלף אירו ישלמו היטל בגובה של 3% וההיטל על פיקדונות גבוהים יותר יהיה 12.7%. עסקה כזו אטרקטיבית יותר מבחינת השלטונות מפני שהפגיעה במשקיעים מקומיים תהיה קטנה יותר.

במידה וקפריסין לא תצליח לגייס את חלקה בתכנית החילוץ, אי הוודאות תגדל באופן משמעותי. הבנקים המקומיים עשויים להיקלע לקשיי נזילות, היות שהם נשענים על מימון חירום של הבנק המרכזי בהיקף של כ-9 מיליארד אירו (50% מהתוצר), מימון אשר יופסק במקרה של כישלון הגיוס. מצב זה עשוי לגרור פשיטת רגל, יציאת קפריסין מגוש האירו, תנועות הון יוצאות בהיקף משמעותי והידבקות מדינות נוספות בגוש, ובפרט יוון בה יש שלוחות של בנקים מקפריסין.

ממשלת קפריסין לא תוכל לחלץ את הבנקים שלה ללא סיוע של האיחוד וביצוע תספורת, שכן יחס החוב לתוצר עמד בסוף השנה על 86%, וחילוץ הבנקים יעלה יחס זה לרמה של כ-140%. בהינתן חולשת הכלכלה, החוב הממשלתי לא יהיה יציב ויביא לפשיטת רגל של הממשלה אשר פגיעתה תהיה גדולה יותר. בנוסף, התכנית הנוכחית מאפשרת חלוקה של נטל החוב עם משקיעים זרים ומצמצמת את הפגיעה בתושבי קפריסין.

החשש העיקרי בעקבות המשבר בקפריסין הינו מהידבקות של מדינות נוספות בגוש. לדעת שמיר, בהשוואה לאירועים קודמים בגוש האירו הסיכוי להידבקות נמוך יותר, לאור הפגיעה הנמוכה בשאר מדינות הגוש, השיפור במצב הבנקים בגוש אשר צמצמו חשיפות למדינות הפריפריה וחיזקו את ההון ולאור האמון שנותנים השווקים בבנק המרכזי. עם זאת, התכנית מסמנת שינוי בהתייחסות למשקיעים בבנקים, ומגדילה את הסיכון של מחזיקי אג"ח של בנקים בגוש. זאת, כיוון שהפגיעה במחזיקי הפיקדונות אינה צפויה להיות שכיחה ונובעת מהעובדה שהבנקים בקפריסין הנפיקו אג"ח בהיקף מצומצם מאוד.

התגובה בשווקים עד כה היתה מתונה ביחס לעבר. היורו נחלש לרמה של 1.29 דולרים לאירו, תשואות אג"ח ממשלות איטליה וספרד עלו ותשואות מקלטי הביטחון גרמניה, ארה"ב ירדו, אם כי השינויים היו מתונים יחסית. התגובה המתונה מיוחסת להנחה שקפריסין הינה מקרה מיוחד והפגיעה במשקיעים הפרטיים לא תחזור על עצמה במקרים אחרים לאור אחוז המשקיעים הזרים הגבוה, גודלה המצומצם של הכלכלה ועוד. מסיבות אלה בדיסקונט מאמינים כי הפגיעה במדינות הגוש, בהנחה שתכנית החילוץ תאושר, תהיה מצומצמת.