בעלי קרקעות יוכלו לתבוע אישית את שר התחבורה כץ על הפקעתן

הקדנציה השנייה של שר התחבורה ישראל כץ נפתחה היום (ג') ברגל שמאל, לאחר ש-104 בעלי קרקעות בכפר שמריהו הגישו תביעה אישית נגדו לבית המשפט המחוזי מרכז, בגין הפקעת חלק מקרקעותיהם לטובת סלילת כביש 531.

התביעה הוגשה גם נגד החברה הלאומית לדרכים, וזאת בדרישה לשלם לתובעים את מלוא הפיצוי המגיע להם בגין הפקעת הקרקעות.

עד חודש יולי 2012, במקרים של הפקעה חלקית של קרקע, רשויות היו פטורות מתשלום פיצוי עבור 25% הראשונים מהשטח שהופקע, ושילמו פיצויים רק עבור שטח ההפקעה שמעבר לכך.

אלא שפסיקה תקדימית של בית המשפט העליון מיולי 2012, הידועה כ"הלכת רוטמן", קבעה כי במקרה שבו לא מופקעת כל הקרקע - הרשות המפקיעה צריכה לשלם פיצויי הפקעה כבר מהמ"ר הראשון מהשטח שהפקיעה.

בעקבות הפסיקה ביקשה קבוצת התובעים המיוצגת בידי עורכי הדין עודד ישראלי והילה גבאי, מומחים לענייני הפקעות, לחייב את החברה הלאומית לדרכים בתשלום מלוא פיצויי ההפקעה, גם עבור 25% הראשונים משטח ההפקעה.

החברה הלאומית לדרכים טענה כי הסמכות להורות על פיצוי עבור אותם 25% הראשונים מהקרקע נתונה בידי שר התחבורה.

לאור עמדת החברה הכפופה למשרד התחבורה, עתרו בעלי הקרקע לבית המשפט, בבקשה שיאפשר להם לתבוע את שר התחבורה ישראל כץ.

בית המשפט נעתר לבקשת התובעים לתקן את התביעה ולצרף אליה את שר התחבורה באופן אישי. מדובר אם כן בתביעה נדירה לפיצויי הפקעה המוגשת נגד שר התחבורה אישית.

במסגרת התביעה דורשים בעלי הקרקעות שהופקעו כי החברה הלאומית לדרכים תשלם להם את מלוא שווי הקרקע בייעודה החקלאי, ללא כל הפחתה או קיזוז. התביעה מתייחסת ליותר מ-95 דונם שבבעלות התובעים. הסכום הכולל, המבוסס על הערכת שמאי המקרקעין זאב כהן, עומד על 70 מיליון שקל, וזאת על פי 742 שקל למ"ר.

הקרקע שהופקעה נמצאת בחלקות שונות בכפר שמריהו ובהרצליה, ממזרח למסילת הברזל. לטענת התובעים, שווי הקרקעות בכפר שמריהו, שהינו אחד היישובים היוקרתיים בישראל, הוא מהגבוהים בארץ.

אלא שעל-פי החברה הלאומית לדרכים, הפיצוי המגיע לבעלי הקרקעות מחושב לפי סכום נמוך בהרבה של 90 דולר למ"ר. התובעים טוענים כי חישוב זה מנוגד להכרעת בית המשפט המחוזי בתל-אביב בנוגע לפיצויי הפקעה, שם נקבע שווי הקרקע על-פי 120 דולר למ"ר.

כד לחזק את טענתם בדבר שווי הקרקע שהופקעה, מציינים התובעים כי הקרקע האמורה סומנה בתוכניות מתאר שונות ורבות, ככזו המיועדת לפיתוח עירוני ולשינוי ייעוד לבנייה, לרבות למגורים. על כן, הקרקעות של המבקשים היו בעלי פוטנציאל ודאי לשינוי ייעוד מחקלאות לבנייה.

לטענתם, הקרקעות מצויות באזור בעל פוטנציאל כלכלי רב, ואם לא הייתה נגדעת תוכנית שינוי הייעוד בשל ההפקעות, התוכנית הייתה מאושרת.