ב-10 שנותיה כמנהלת בית-אבות בעיר קופו, שבה חי בזמנו הפילוסוף הסיני קונפוציוס, ראתה ינג יולינג כיצד מופרת שוב ושוב הוראתו של קונפוציוס "כבד את הוריך". צאצאים רבים אינם מבקרים את הוריהם הזקנים בבית-האבות, שמאכלס 50 קשישים, במחוז שנדונג במזרח סין, מכיוון שהם מבקשים לחסוך מעצמם ביקורת על שאינם מטפלים בהוריהם בבית. לדברי ינג בת ה-47, "הילדים מתביישים שמישהו יראה אותם".
אבל בקרוב לא תהיה להם ברירה. החל מ-1 ביולי יוכלו הורים בסין להגיש תביעה משפטית נגד צאצאים שאינם מבקרים אותם בתכיפות מספקת, וזאת במסגרת חוק מורחב שמצווה על הצאצאים לטפל טוב יותר בקשישים.
אוכלוסיית הקשישים בסין צפויה לגדול ביותר מ-100% ל-487 מיליון ב-40 השנים הבאות, והממשלה עושה מאמצים להקטין את עלויות הטיפול בהם.
"בעיית הזדקנות האוכלוסייה בסין מתפתחת בקנה-מידה ובקצב שלא קיימים באף מקום אחר בעולם", אמר יואן שין, מנהל המרכז לחקר פיתוח האסטרטגיה להתמודדות עם ההזדקנות באוניברסיטת ננקאי בעיר טיאנג'ין, וחבר בוועדה מייעצת על החוק החדש. "החשש שלי הוא כיצד להבטיח לעצמנו פיתוח כלכלי בן-קיימא ובמקביל לקיים ערכים קונפוציאניים כגון כבוד וטיפול בהורים", הוסיף שין.
בעבר התגוררו הצאצאים עם הוריהם וטיפלו בהם בהתאם לעקרונות הקונפוציאניים. הפילוסוף הסיני העתיק הדגיש את חשיבות הכבוד להורים כבסיס לכל הערכים, וייחס חשיבות רבה להרמוניה ולקיומו של סדר נאות ביחסים החברתיים, בייחוד בתוך המשפחה. יחסים אלה נשחקו מכיוון שמדיניות הילד היחיד של ממשלת סין הגדילה את הנטל על הצאצא הבודד, וסינים רבים עברו לערים בחיפוש אחר מקומות עבודה.
בתגובה למצב זה, העבירה הממשלה ב-28 בדצמבר תיקונים לחוק ההגנה על הזכויות והאינטרסים של הקשישים, כולל חובת ביקור ההורים ודרישה מהמעסיקים לאשר את החופשה הנדרשת לצורך זה, אך מבלי לפרט את תכיפות הביקורים. החוק מאפשר לקשישים לנקוט צעדים משפטיים, ואוסר על "אפליה, העלבה, התעללות ונטישה" של קשישים.
כמו כן קבעה ממשלת סין את "יום הקשיש" הסמלי מתוקף חוק זה, והודיעה כי תשפר את שירותי הטיפול ארוכי-הטווח ואת ההטבות לקשישים.
"אנשים זקנים שנשארים לבד בבית הם בודדים מאוד, ואין להם טיפול פיזי ופסיכולוגי. לכם טוב יותר בעצם לחיות במרכז כמו שלנו, שבו יש לנו אנשים שמטפלים בהם", אמרה ינג, מנהלת בית-האבות שיינגהונג, שאותו הקימה ב-2002 בקרבת מקדש שנבנה לפני 2,500 שנה לכבודו של קונפוציוס. "אבל חלק מהם חושבים שהילדים שלהם שמו אותם בבית-האבות בגלל שהם כבר לא רוצים אותם".
כורח כלכלי
בנוסף למאמץ לשמר את המסורת, התקנות החדשות נובעות גם מהכורח הכלכלי להקטין את הנטל על המדינה. שיעור הסינים בקבוצת הגיל 15-59 - קבוצת הגיל שמהווה את כוח העבודה - התכווצה אשתקד ביחס לכלל האוכלוסייה, והוועדה הלאומית לענייני ההזדקנות מעריכה כי מספר בני ה-60 ומעלה יגדל ל-487 מיליון ב-2053, לעומת 185 מיליון ב-2011. אוכלוסיית ארה"ב צפויה להגיע ל-406 מיליון ב-2053, על-פי לשכת מפקד האוכלוסין של ארה"ב.
"קצב והיקף השינוי הדמוגרפי והחברתי הוא כל-כך אדיר, שלמרבית המשפחות פשוט כבר אין את האופציות המסורתיות, ולכן השינוי הוא בלתי נמנע", אמר פנג ז'נליאן, אנליסט בריאות ב-RTI אינטרנשיונל בוולתהאם, מסצ'וסטס. פנג הוא אחד ממחברי מחקר על אתגרי המדיניות של סין לנוכח הזדקנותה המהירה של האוכלוסייה, שיצא לאור בדצמבר בכתב-העת לענייני בריאות Health Affairs.
סין אינה המדינה היחידה שמצווה על אזרחיה לכבד את הוריהם. סינגפור, קנדה ו-29 מדינות בארה"ב כבר העבירו חקיקה שנועדה להבטיח שצאצאים יספקו תמיכה כספית להוריהם הקשישים בעת הצורך. אך חלק מהתקנות בחוק שאושר בסין יהיו קשות ליישום בשל המציאות בשטח, והן נועדו לשמש יותר כקווים מנחים להתנהגות חברתית, לדברי ז'או ליאנגבו, פרקליט בכיר במשרד עורכי הדין ג'ויין-וויי בשנחאי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
