טבע נאות ומשרד התמ"ת חונכים בית-ספר למקצועות הנעליים

מקצוע חדש נולד? חברת טבע נאות, בשיתוף משרד התמ"ת, תחנוך בתחילת אפריל את בית-הספר למקצועות הנעליים.

"הרעיון הזה נולד מצורך ממשי", מסביר מיכאל אילוז, מנכ"ל טבע נאות. "בישראל אין כמעט אנשי מקצועי טכנולוגיים המתמחים בעורות ובמוצר. את כל הידע אנחנו לוקחים מאירופה. בבית-הספר ילמדו מומחים מחו"ל ומהארץ כדי להעביר הכשרה בתחומים המקיפים לכל מקצועות הנעל: משלב הגזירה, המתיחה, התפירה, ההדבקה והאימום".

בית-הספר לנעליים מיועד בשלב ראשון למחפשי עבודה, שבסיום ההכשרה יקבלו תעודה רשמית המוכרת על-ידי משרד העבודה. קורס ההכשרה יימשך 6 חודשים, והוא ממומן בשלב זה על-ידי משרד התמ"ת וטבע נאות.

"המשימה העיקרית שלנו היא לגייס אנשים. בדיוק כמו שיש הנדסאי מזון, יהיה הנדסאי נעליים, עם תעודה שתוכר בכל מקום בעולם. במובן מסוים אנחנו מולידים מקצוע חדש. עד היום עובדים ותיקים הכשירו עובדים צעירים. היום אנחנו מאורגנים עם ספרות מקצועית, עם הידע שצברנו ועם מרצים מחו"ל וממוסדות לימוד אחרים בישראל. הציפייה היא שכל ענף ההנעלה המקומי ישגשג, ושיהיו לנו מתחרים טובים".

לא מאמין בסיילים

אילוז יודע היטב מדוע הוא הוביל את המהלך להקמת בית-הספר: כל הייצור של טבע נאות נעשה בארץ, ואין לו כוונה לשנות זאת, כולל הטבעת הלוגו Made in Israel בולט על כל נעל.

"מי שיש לו בעיה עם זה בחו"ל, שלא יקנה. זה שנים שמול החנויות שלנו בקנדה מדי שבת יש הפגנה נגד קניית המותג הישראלי - ועדיין קנדה הוא אחד השווקים החזקים שלנו".

- רק 30% מהפעילות של החברה ממוקדת בשוק המקומי. האם בישראל משלמים יותר על נעלי טבע נאות?

"חד-משמעית לא. בארה"ב ובקנדה הנעליים שלנו יקרות יותר. אצל מותגים מתחרים הסיפור הפוך. כפכפים של בירקנשטוק, שנמכרות באירופה ב-60 אירו, יעלו כאן 120 אירו. אני רואה אנשים קונים את זה, ואני משתגע.

"לישראלים יש נטייה לנהור אחר מותגים מחו"ל בגלל תפיסה בסיסית שגויה. עד אמצע שנות ה-90 המדינה הגנה על נעליים בייצור מקומי באמצעות מכסים על תוצרת מיובאת. היום המס עומד על 12%, וביבוא מאירופה על 0%. הצרכן לא ראה מההטבה הזו כלום, והוא ממשיך לשלם ביוקר על מותגים מחו"ל.

"אנחנו מוצר ישראלי מהגליל שמוערך בחו"ל בצורה מדהימה - נאות נתפסת בעולם כיותר איכותית מאשר היא נתפסת בישראל. בעולם אנחנו לא כפכף מהקיבוץ בצפון אלא נעלי הנוחות הכי מקצועיות. למרות שעלויות הייצור עלו, אנחנו לא העלינו מחירים. ריאלית, אנחנו צריכים להימכר ב-30% יותר ממחיר השוק".

תיאוריה שאילוז מאמין בה בכל ליבו נוגדת את אחד מתחביבי הצרכן הישראלי: לקנות בסוף עונה. "אני לא מאמין בזה. הלקוחות שלנו יודעים שאצלנו המחיר נשאר אחיד לאורך כל השנה, כי אני לא אעשה תרגיל כמו כולם. אני לא מעלה את המחיר בתחילת העונה כדי להוזיל בכאילו בסוף העונה. לאורך כל העונה אמכור במחיר הריאלי. הצרכן הישראלי אוהב סייל? אז מה. אני לא מסוגל לעבוד עליו בגלל זה. 350 אלף הלקוחות שקונים אצלנו מדי שנה סומכים עלינו שנתן מחיר הוגן מתחילת עונה ועד סופה".

- איך מתמודדים עם ריבוי המותגים של נעלי נוחות מיובאות עם תג מחיר זול משלכם?

"יש הבדל בין עיצוב דומה ובין ייצור שהוא שונה מהיסוד. חיקויים וזיופים יש בלי סוף, והצרכן יוכל להבדיל בקלות מתי הוא קונה נעל שהיתרון היחיד שלה הוא במחיר זול".