המלצת ספר: "כלבי זיכרון" מתאים לתקופה שבין פסח ליום השואה

"כלבי זיכרון" הוא ספר שמתאים במיוחד לקרוא בין פסח ליום השואה. יש בו מסע הירואי אל החירות ויש בו שואה. לא שואה "שלנו", אבל שואה. הרקע הוא שנות ה-70 בקמבודיה, משטר האימים של הקמר רוז'. הוא מסופר מנקודת המבט של ג'ייני, קנדית ממוצא קמבודי, שהגיעה לקנדה כילדה פליטה ("בשפת עולם הסיוע הייתי קטינה ללא מלווה. ילדה מנותקת"), בגרה, השתקמה, ונעשתה מדענית, חוקרת מוח.

החומרים נשמעים כה מוכרים על אף הרקע השונה - מחנות עבודה, מחנות ריכוז, מחנות חינוך מחדש, הוצאות להורג, עינויים, מוות, רוע, המאבק לשרוד, ועדיין להישאר בני אדם, המסע המפרך והמסוכן אל החירות, אשמת הניצולים, והשיקום שאינו נגמר. זה מוכר מביאליסטוק ומוורשה, מאתיופיה ומסיביר, מאריתריאה ומסודן.

הטריק הספרותי של הפיכת הניצולה לחוקרת מוח, מאפשר למחברת (ולגיבורה שלה), להתבונן בסבל מזווית בלתי שגרתית. יחד עם הירוג'י, חוקר עמית שגם אחיו נעלם בקמבודיה, מפרסמת ג'ייני מאמר מדעי שעוסק באישה שצדו השמאלי של המוח שלה מתנוון, והיא מאבדת בהדרגה את יכולת הדיבור, אבל צדו הימני של המוח מתעורר ביתר שאת, והיא מתחילה לצייר. ג'ייני ועמיתה הירוג'י עוסקים בעבר ובזיכרון ברמה המחקרית, אבל גם בעבר ובזיכרונות שלהם עצמם ובחומרים שמהם הם עשויים, תרתי משמע. "הירוג'י אמר שהוא מדמיין את המוח כמאה מיליארד כדורי פינבול, וצלצול הקול כולל כל מחשבה וכל דחף, את כל רצונותינו המבוטאים והלא-מבוטאים, המשרתים את צרכינו, הדואגים להישרדותנו, הסותרים (...) אולי אפשר ליישב בין מה שקיים מתחת (רקמה ועצם ותאים) ומה שקיים מעל (עצמנו, זיכרון, אהבה) ולתפוס הכול כדבר אחד".

זה אולי מה שמנסה הספר העדין והאינטליגנטי הזה לעשות - ליישב בין מה שקיים מתחת ומה שקיים מעל, ולגבש את השניים לאחד. המתח הזה מתקיים ברמות שונות בעלילה ואצל כל אחת מהדמויות, בדרכה. המציאות מתעתעת. הדברים אינם כפי שהם נראים. מי שנראה חלש מתגלה כחזק, מי שנתפס כחזק מת מחולשה, מענה הופך למציל ושוב למענה ושוב למציל; מה שנראה כגאולה מתגלה כאסון ולהיפך. מה הפלא שהגיבורים חשים ששום דבר אינו אמיתי?

כדי להפוך את הדברים לאמיתיים הם מוכרחים לחזור לעברם, לחזור לקמבודיה, ולשחרר את מה שצריך לתת לו ללכת. זה קורה גם ברמה המעשית של העלילה, החיפוש אחרי אחיו הנעדר של הירוג'י, אבל גם ברמה הפנימית. "הנשמה היא דבר חלקלק", נזכרת ג'ייני בדברי סבתה. "טריקת דלת רמה מדי עלולה להפריח אותה. חפץ יפה ומבריק עלול ללכוד את תשומת לבה ולהדיחה. אבל בחושך, הנשמה יכולה לטפס ולחזור מבעד לחלון פנימה, והיא יכולה לשוב אלייך".

כלבי זיכרון, מדלן טיין, כתר, 192 עמ', 92 שקל