"הסינים הם עם שוחר שלום, ללא כוונות התפשטות"

לא רק נשיא ארה"ב הגיע השבוע לביקור היסטורי בישראל. השבוע הגיע לראשונה לתל אביב גם פרופסור לי יונג, מהכלכלנים המובילים בארצו החוקרים את השלב השני של היפתחות סין לכלכלת העולם - השלב הצרכני, שבו סין הופכת לשוק מוביל המציע הזדמנויות לשיווק של מוצרים ושירותים לאזרחים. אחרי שלושה עשורים של פתיחות למערב, רפורמות וליברליזציה, סין, "המפעל של העולם", הופכת להרבה יותר ממפעל.

פרופ' לי (55), סגן יו"ר ההתאחדות הסינית למסחר בינ"ל (CAIT) וסגן המזכ"ל שלה, הגיע לישראל כדי להעביר סדנה של "עושים עסקים בסין" בלהב, תוכנית לפיתוח מנהלים באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם HSBC. ספרו, "לעשות עסקים עם סין", פורסם בחמש מהדורות באנגלית.

מאחורי הגבר החביב מאוד ודובר האנגלית ה"מערבית" 25 שנות ניסיון במחקר וייעוץ בינלאומיים, מהן 14 שנים במכון מחקר ממשלתי - האקדמיה הסינית למסחר בינלאומי ושיתוף פעולה כלכלי, גוף המחקר הגדול ביותר במשרד המסחר הסיני (MOFCOM).

בקצרה, לפנינו אקדמאי לא שגרתי. הוא יורד ממגדל השן כדי ליישם את תובנות מחקריו. הוא מכין אנשי עסקים מערביים להתמודדות עם הפרטנרים שלהם בשוק הסיני מבחינה תרבותית, חברתית וכלכלית, ומסייע להם לזהות את הסיבות לחוסר התקשורת שמוביל לשגיאות עסקיות.

המוסריות לפי טאו

- מי יזם את הביקור הראשון שלך בישראל? האם אתה מייצג גוף ממשלתי?

"זו אחת הדוגמאות לטעויות התרגום שאני מרבה להתייחס אליהן במצגת שהכנתי לקורס בישראל. ההתאחדות שלי, CAIT, היא גוף אוניברסיטאי, פרי שיתוף פעולה מחקרי של מוסדות אקדמיים בסין. איני עובד מדינה. היוזמה לביקור שלי הייתה של מכר, פרופסור ישראלי ששהה בבייג'ין והציע לי להגיע. נעניתי בשמחה, מפני שישראל תמיד עניינה אותי ולא הייתי כאן".

- מהי ההתרשמות הראשונה שלך? שהכול כאן זערורי?

"לא, הגודל לא חשוב לי", צוחק פרופ' לי, "התרבות והמורשת מרתקות אותי. הספקתי לבקר בירושלים, לקחו אותי לסיור ביפו. ככלכלן חסר לי ידע היסטורי. אתה מספר לי שהיהודים בישראל נחלקים לארבעה-חמישה 'עמים' שונים, וזה מפליא אותי. בבייג'ין יש לי סטודנט יהודי, אבל פרט לכך לא פגשתי יהודים רבים. אחת השאלות המסקרנות היא מה הופך אתכם למוכשרים כאלה".

אתה מתאר את הטאואיזם כאחד מיסודות המורשת הסינית וכותב שבמערב הדגש הוא על הקניית כישורים מקצועיים, ידע ונטילת סיכונים, ואילו בסין החינוך מדגיש את ההכשרה ה"מוסרית" ואת הבוז להישגים חומריים. למה אתה מתכוון ב"מוסריות"?

"ובכן, זהו באמת מושג מעורפל, שכמובן חוצה תרבויות. נדמה לי שבסין הכוונה היא להכשרת האדם לדרגה גבוהה של יושרה. בסין, ילדי פלא אינם שווים כלום אם לא הוכיחו את היושרה ואת עמוד השדרה שלהם".

המאבק בשחיתות

אם הכוונה לבנקאים המערביים, הנקודה מובנת, אבל סיפור על ידיד ישראלי שלי, מנכ"ל לשעבר של חברה קטנה לייצור עזרי תנועה אלקטרוניים לנכים ומוגבלים שרצה להעביר את הייצור לסין, מעמיד בסימן שאלה את הסטנדרטים שמציג פרופ' לי. אותו ידיד, מר יושרה בעצמו, קיבל החלטה לייצר בסין חלק מרכיבי המוצרים. בתחום האלקטרוניקה הוא הופתע לטובה מאיכות הייצור ושיתוף הפעולה, והרגיש שהשותף הסיני אמין ויעיל. בתחום הפלסטיקה, השותף שהם איתרו אחרי מחקר השוק חתם על החוזה, וממש לפני תחילת הייצור הודיע שהוא טעה והחוזה לא כלכלי מבחינתו. הוא קיבל יותר כסף. כשהייצור החל, החברה הייתה צריכה להעסיק משגיח איכות במשרה מלאה, והידיד הודה לאל שהחליט מראש לא לסגור בינתיים את פס הייצור בישראל. אחרי ראש השנה הסיני, חצי מהעובדים לא חזרו לעבודה והיה צורך להכשיר חדשים. בקיצור, נדרשה שנה להעברת הייצור מישראל לסין.

"בכל חברה או מדינה יש אנשים כאלה, ובלי ספק גם בסין. יש גם הבדלים בין המגזרים השונים, למשל אלקטרוניקה ופלסטיקה, כמו שציינת. לכן אני מדגיש בקורס שלי את הצורך בבדיקות נאותות לא שגרתיות של השוק הסיני, ומציע טכניקות להכרת השותף הסיני לפני ההתקשרות. באשר ל'בריחת' עובדים אחרי חגים, כאן הפתרון כבר מסתמן. בשנתיים-שלוש האחרונות החלה מגמה של 'נדידת מפעלים אל העובדים', כלומר אל המחוזות המערביים (סצ'ואן, למשל) שבהם שוכנים הכפרים. זה נובע, כמובן, מהתייקרות עלויות העבודה והשכר באזורי החוף במזרח המדינה".

- נשמע טוב, אבל האם המרחקים הכרוכים בשינוע הסחורות לערי הנמל במזרח המדינה אינם מייקרים את העלויות?

"לא, זה אחד היתרונות שלנו, התשתיות באמת מצוינות. כבישים מהירים, רכבות זמינות ועלויות התובלה זניחות. נדמה לי שאנחנו עוברים את ארה"ב בכמה פרמטרים בתחום הזה".

"דיברנו על הבוז לרווח כספי או להישגים חומריים, אבל סין מודה שהיא נגועה בשחיתות ברמת הממשל. בערוץ CCTV (ערוץ סיני ממלכתי המשדר באנגלית) ראיתי שנפתח קמפיין נמרץ נגד פקידים מושחתים עם בחירת ראש הממשלה החדש, לי קקיאנג, בקונגרס המפלגה בסוף השבוע. אחת האמרות של לאו טסה, מייסד הטאואיזם, כפי שכתבת, היא "עושר וכוח מחייבים גניבה וקנאה". כלומר, טבעי שאנשים בעמדות השפעה יהיו פחות מוסריים?

"לא, טאואיזם לא ממליץ על שחיתות", צוחק פרופ' יונג. "צדקת, מתנהל כעת מסע נמרץ נגד שחיתות שלטונית, כלומר צבירת הון של פקידים בכירים. זהו אחד הסמלים המסחריים של ההנהגה החדשה ותחום ברור של רפורמה מתוכננת. זהו תהליך ארוך. כל דבר בסין הוא תהליך ממושך, זהו הטאואיזם, תפיסת הין-יאנג, דבר והיפוכו. אסור לזעזע את המדינה בשיטה הרוסית, למשל, של מעבר לדמוקרטיה בן לילה. מדובר על צורך להמשיך את החיים התקינים, לא לזעזע אותם".

- הבנתי שקיימת מתיחות בין השלטון המרכזי בבייג'ין, ברמת הממשלה והמפלגה, לרשויות המחוזיות, שאצלן מצוי הכוח.

"היום הממשל המרכזי אוכף חזרה את סמכויותיו. למעשה, הוא לא איבד אותן מעולם. ברמה המחוזית מנהיגים שרצו להתבלט נהגו לנפח באופן מלאכותי את התוצר של המחוז שלהם. כעת הדגש הוא על איכות הצמיחה, לא על היקפה. הסתיימה תקופת ההקמה הבלתי מרוסנת של מפעלים, חלוקת ההטבות, בניית ערי הרפאים. אתה צריך להוכיח צמיחה בת-קיימא לטווח ארוך.

"גם בנושא השחיתות, לא מדובר על שוטרים נוטלי שוחד, למשל. הם אינם מקבלים כסף אלא מחלקים דוחות קנסות, שמשולמים לקופה מרכזית. יש הבדל גדול בין התרבות הסינית להודית".

סמלים לאומיים ואי הבנות

בסין, כך נראה, הצריכה הולכת יד ביד עם רגישות לאומית, ופרופ' לי מאשר שהמתיחות עם יפן בנושא הבעלות על קבוצת איים עשירה במחצבים נותנת את אותותיה. "כן, זה נכון. קראתי שמכירות טויוטה צנחו בחודש שעבר ב-35%, שזה המון. יש לסינים טינה ליפנים, שמעולם לא התנצלו על תקופת הכיבוש (בשנות ה-30-40 של המאה הקודמת). אבל זה נכון גם לגבי פגיעה בסמלים לאומיים כמו הדרקון הסיני בפרסומות מסחריות של אחרים (למשל פרסומת של חברת צבע יפנית המראה דרקון מחליק על עמוד צבוע; הסינים רואים בכך דבר משפיל). איני חושב שאנחנו לאומנים במיוחד, בכל עם קיימת רגישות לסמלים לאומיים-תרבותיים. אגב, אנחנו עם שוחר שלום, ללא כוונות התפשטות".

נהניתי מאוד מהחלק במצגת שלך שמדבר על טעיות התרגום הנפוצות, שיכולות לפוצץ שותפויות או להרוס מאמץ שיווק רחב. למשל, אותו מגזין גרמני, של מכון כלכלי אקדמי, שפרסם גיליון המוקדש לסין בסינית והתנצל עליו אחר כך. מה קרה שם בעצם?

"זו דוגמה קלאסית של נפילה שהייתה נמנעת אילו המתרגם היה סיני מקומי ולא סינולוג זר. אנשי המגזין MaxPlanckForschung אכן רצו להפיק גיליון סיני מיוחד והעסיקו סינולוג גרמני, שלא הכיר את רובדי השפה בסין עצמה. התוצאה הייתה שער גיליון שממנו השתמע שסין היא מרכז זנות עולמי (התקרית התרחשה במארס 2008 - א"ר). דוגמה נוספת היא של פרסומת עם נערה מערבית בטי-שירט שעליה כתובה המילה 'חתיכה' בתרגום פשוט, אך בסין המילה הזאת מציינת היום hooker (זונת רחוב) או משהו כזה. על תרגום קמים ונופלים דברים לעסקים זרים. השפה מכילה מספיק סימנים לביטוי פונטי של כל מושג מערבי, אך המשמעות יכולה להיות אחרת לגמרי".

 המספרים של השוק הסיני

 עניין של מנטליות