המהפכה הפיננסית: הבנקאי האישי שלכם עבר למחשב האישי

אחד התחומים שצפויים לעבור שינויים משמעותיים הודות לטכנולוגיות המחשוב והתקשורת, הוא תעשיית השירותים הפיננסיים. המרחב הפיננסי עתיר במערכות תקשורת ומחשוב כבר עשרות שנים, כך שאין להתפלא שהסכומים ושיעורי הצמיחה בתחום גבוהים במיוחד. בחברות המחקר מעריכים את רכישות פתרונות בתחומי מערכות המידע לעולם הפיננסי בכ-25% מההוצאות על תחום ה-IT, מה שמעמיד אותם על כ-500 מיליארד דולר אשתקד.

כאשר יורדים מעט יותר לפרטים הרלוונטיים, על-פי דוח חברת IDC, בשנת 2011 הסתכמו ההכנסות של 100 החברות הגדולות שמספקות טכנולוגיה שמיועדת לשירותים פיננסיים (FinTech) בכ-64 מיליארד דולר, גידול של 20% לעומת השנה הקודמת, לעומת צמיחה של 7% בהוצאות ה-IT הכוללות. מבחינת מוצרים הכסף הגדול הזה לא מביא חידושים גדולים, אלא בעיקר פתרונות מחשוב ותקשורת שמשפרים את היעילות: תוכנות חכמות, חומרה מהירה ועמידה, התקני אחסון, ציוד תקשורת מתקדם וכדומה.

הקישור בין ההתנהלות הפיננסית לעולם המחשוב הזמין חדשנות כבר לפני עשרות שנים, כאשר הלקוחות היו בעיקר המוסדות הפיננסיים. המערכת הבנקאית - עם שמרנות טבעית, יחסי אמון מול הלקוחות ורגולציה כבדה - נהנתה מהמיסוך שסיפקו לה האילוצים האלו ונמנעה מחדשנות שתזעזע את המבנה הקיים. הממשק בין הלקוח הסופי לבין ספקי השירותים היה באמצעות מתווכים אנושיים - פקידים, אנשי מכירות או בנקאים - שלא פעם גרמו להרגשה שגישה למוצר פיננסי היא פריבילגיה.

נאבקים בשמרנות וברגולציה

השנים האחרונות, שבהן המשתמש הפרטי מושפע יותר מגוגל, פייסבוק, אמזון ואפל, הביאו לפריצת הסכר. השינויים, בטכנולוגיה ובמודלים הכלכליים, חודרים למערכת הפיננסית מכל כיוון, והופכים רלוונטיים לכולם: למשתמש הפרטי, הארגוני, למערכות הפיננסיות, ולבנקים. תוסיפו לזה את אי היציבות בכלכלה העולמית ותקבלו סביבה שבשלה לשינוי, שאותו נרגיש בעשור הקרוב.

את הפתרונות המעניינים באמת - אלו שיאפשרו לנו להתייחס בעוד כמה שנים לבנק, חשבון במסעדה, מניות, וטרנזקציה פיננסית בכלל, באופן אחר לגמרי - אפשר למצוא בעיקר בסטארט-אפים, שחלקם נאבקים בעיקר בשמרנות וברגולציה המובנית בעולם הפיננסי. על-פי הערכות, בשנה האחרונה הושקעו בעולם כ-10.7 מיליארד דולר בחברות צעירות בתחום. מתוכן, 7.1 מיליארד דולר היו בהשקעות והשאר ברכישות.

כמעט כל הסקטורים בעולם הפיננסי נתונים תחת ניסיון לשינוי ברמה כזו או אחרת, מה שבא לידי ביטוי בהשקעות בסטארט-אפים שפונים למגזר הזה: כסף ווירטואלי עם דגש על סביבת המחשוב הניידת (Mobile Payment), אבטחה, שיפור ביעילות של הטכנולוגיות, שיטות תשלום והלוואות, תוכנות לניהול פיננסי אישי, ניתוח נתונים בהיקפים גדולים, טכנולוגיות ופלטפורמות למסחר והשקעות, פתרונות לתחום הביטוח, בנקים וירטואליים ועוד.

"הבנקים לא ייעלמו"

על ההזדמנויות בעולם הפיננסי החדש שמתגבש מסתערים יזמים ומשקיעים עם המון ביטחון. "הבנקים לא הולכים להיעלם, אבל הם יצטרכו לעשות את הדברים אחרת", טוען אבי זאבי, שותף ומייסד של קרן ההון סיכון כרמל מקבוצת ויולה, "הם צריכים להשקיע מיליארדי דולרים רק בכדי לעמוד בקצב". זאבי, הוא אחד מחלוצי התחום בעולם המחשוב. בשנות ה-80 הוא הקים עם שלמה דברת את חברת Mint ולאחר מכן את Decalog שמוזגו לעוש"פ. החברה עמדה על סף הנפקה כאשר נרכשה ב-1999 על-ידי SunGuard, קונגלומרט בתחום הפינטק.

בהמשך הדרך השקיע זאבי, כעת תחת הכובע של קרן הון סיכון, במספר חברות כגון אקטימייז שנמכרה לנייס ובפיוניר של יובל טל, והוא רואה הזדמנויות לחברות שיפעלו במגוון סקטורים פיננסיים, כגון המגזר החוץ בנקאי או הנגשת שירותים בנקאיים מורכבים.

בישראל יש מגוון חברות, שעונות על ההגדרות הספציפיות שרלוונטיות לעולם הפיננסי, וזאת מבלי להתייחס לסביבת התשתיות (אחסון, ציוד תקשורת, אבטחה ופתרונות מחשוב), שיש בה לא מעט פתרונות עם רלוונטיות לעולם הפיננסי, או מפתחות מכונות האלגוריתמים למסחר אוטומטי, כדוגמת פיינל. זאבי משוכנע כי "בדיסיפלינות שרלוונטיות לתחום יש המון ידע בישראל, אפשר לבנות חברות גדולות בתחומים האלו".

קשה לקבל הבחנה מדויקת של היקפי הכספים והחברות שהן חלק מהסצנה בישראל. פרופורציות מסוימות ניתן לקבל מההיקפים שרואים בקרן ה-Fintech שהשיק לפני כשנה בנק הפועלים. ערן גרשט, מנהל ההשקעות הישירות של פועלים שוקי הון ושותף בניהול ההשקעות בתחום הפינטק, מעריך שקיבל בשנה האחרונה פניות מ-120 חברות ונפגש עם כ-80, מתוכם הקרן בתהליכים עם 6 חברות. סך הכול הקרן עומדת על כ-20 מיליון דולר לשלוש שנים.

"בעולם זה תחום שרץ יותר מהר, כי הרגולציה פה קפדנית מאוד", טוען גרשט, "מה שהיה מקשה על חברת הלוואות כגון Wonga הבריטית, לצמוח פה במהירות". עם זאת, גם בעולם, הוא מדגיש, "עדיין אין גופים שנוצרו במודל החדש שהגיעו להיקפים של עשרות מיליארדי דולרים. זה ענף מאוד שמרני". גרשט לא מציין סקטור מסוים שמעניין את הקרן, ובבנק רואים חברות שפעילות בכל התחומים סביב העולם הפיננסי המתחדש.

רשת חברתית במקום יועץ

על-פי הערכות, כ-10% מההשקעות בתחום התבצעו בתחומי זירות המסחר. תפקידה של החדשנות בתחומים אלו אינה רק לאפשר גישה למשתמש הפשוט לטכנולוגיות המסחר המתקדמות שזמינות לגופים המוסדיים, אלא אף להחליף - פשוטו כמשמעו - את יועץ ההשקעות הבנקאי, ואף לבצע עבודה טובה בהרבה. חלק ניכר מהפתרונות מתמודדים גם עם הצורך להעביר את המסחר לפלטפורמות המחשוב הניידות.

הכוונה הראשונית של eToro, שהוקמה ב-2007 על-ידי רונן ויוני אסיא (המנכ"ל), הייתה להנגיש את זירות המסחר הפיננסיות באינטרנט למשתמש, אך החזון השתנה עם הזמן לבניית "רשת ההשקעות החברתית הגדולה בעולם", על-פי יוני אסיא. כיום יש ברשת מעל ל-2.75 מיליון משתמשים, שניתן לעקוב אחרי הפעולות שלהם - עם דגש על המצליחים ביותר - ליצור קהילות, ולנהל דיון סביב ההתרחשויות בשוק ההון והמסחר בו. הפוטנציאל בחברה כנראה נראה מספיק אטרקטיבי בכדי לקבל 33 מיליון דולר ממשקיעים לאורך הדרך.

התחום גם עשיר ביזמים מנוסים, שהבינו לפחות ברמת האינטואיציה את המהפכה שבדרך. שלמה טובול, הקים את חברת האבטחה פינג'אן ב-1996 כאשר רצה להיכנס לעולם הפיננסי והבין שחסרה אבטחה. החברה החדשה שהקים לפני כשנתיים - Strategy Seeker - מאפשרת בניית אסטרטגיית השקעות אוטומטית תוך שימוש בכלי תוכנה מתקדמים ומעקב אחרי אסטרטגיות של משקיעים אחרים, כולל זירת מסחר בין אסטרטגיות. טובול משווה את המחסור בכלים פיננסיים מתקדמים למחסור במעבדי תמלילים בשנות ה-80, "זה מעבד התמלילים של עולם ההשקעות העתידי", הוא מאמין, ומציג באתר תשואה של 140% בכ-10 חודשים מסחר במניות.

בזירת הפעילות של השירותים החוץ בנקאים, שאמורים לתת מענה לצרכי מימון שלא בהכרח מעוניינים לקבל שירות מהבנקים, בולטת פיוניר של היזם יובל טל, שמספקת שירותי תשלום אונליין במדינות זרות. משהו על ההזדמנות שיש בתחום אפשר ללמוד מההנפקה המוצלחת שביצעה לאחרונה המתחרה האמריקנית Xoom, ששוויה זינק ביום המסחר הראשון ל-700 מיליון דולר.

תחומים אחרים שמוצאים בחברות ישראליות נוגעים יותר לחוויית המשתמש וניהול הפיננסי השוטף. Personetics, של דוד סוסנה ודוד גוברין, אנשי אקטימייז לשעבר, פיתחה תוכנה שמוגדת כשירות בנקאי דיגיטלי ומנתחת את צרכי הלקוח הפרטי של המוסדות הפיננסים במטרה לשפר את שירות הלקוחות. PageOnce, מספקת תוכנה להתמודדות עם הניהול הפיננסי של החשבונות האישיים, אבל הפעם בידי המשתמש.

במרחב הטכנולוגיות בתחום המסחר למוסדות פיננסיים, עם דגש על מטבע החוץ, אפשר למצוא לא מעט חברות ישראליות, כגון TradAir, שהקימו שני יוצאי טריאנה אילית גלר ואייל ידייקין, וכן Leverate, שיצאה לדרך בעקבות מודל למסחר בהימורי ספורט, והספיקה ב-2011 לבצע מיני אקזיט עם מכירה של 25% לבנק Saxo.

גם בזירת היישומים לטלפונים הניידים אפשר למצוא כאן לא מעט פתרונות, חלקם מקומיים, חלקם נעזרים בפיתוחים שנערכים במרכזים המקומיים של החברות הגדולות - כדוגמת PayPal, שהצוות הישראלי שלה עוסק באבטחה כנגד הונאות, ומובילה את שוק התשלומים במובייל.

מספר חברות שפעילות בתחום התשלומים באמצעות הניידים הינן MyCheck, סלאריקס והסטארט-אפ ZooZ, שמספק את הפלטפורמה לפתרון התשלומים בטלפון הנייד של חברת האשראי לאומי קארד.

"מרכז של מאות עובדים"

ההתאמה של ישראל לחידושים בעולם הפיננסי, עמדה גם כחלק מהמוטיבציה שיצרה תוכנית האוצר - יתרון יחסי - להקמת מרכזי פיתוח של הבנקים הגדולים בישראל.

עד כה נענו שניים כאלו לאתגר - מדובר בברקליס ובסיטי. מרכז החדשנות של סיטי, שיעבור בקרוב למשרדים ברמת החייל, מונה כעת 40 עובדים ומנוהל על-ידי לירון וורמן. ההתמקדות של המרכז, מתאר וורמן, היא בתחומים טכנולוגיים "כבדים" אם כי לחלקם יש שימושים שנוגעים למשתמש הסופי.

בישראל, שהפעילות בה כפופה למחלקה שמפתחת טכנולוגיה לשוק ההון, עובדים על מערכות שמיועדות לעיבוד מידע במהירות גבוהה, יישומי מסחר, אבטחה, וחלק מהפיתוחים נראים יצירתיים למדי, לדוגמא רובוט תוכנה (או אלגוריתם) שיודע לבצע גידור אוטומטי לפקודות מסחר.

ביצוע שכזה עבור חדר מסחר בסיטי, דורש הרבה מעבר לכתיבת אפליקציה. וורמן מבדיל בין תהליכי מסחר אוטומטי, שבהם עוסק המרכז המקומי, ל-Algo-Trading (מסחר שמבוסס על תוכנות שמריצות אלגוריתמים).

"אנחנו מנסים למכן את התהליכים בכדי לייעל אותם", הוא מגדיר את התפקיד במרכז. לדבריו, הכוונות בסיטי לגבי המרכז המקומי הן להגיע למרכז של "מאות עובדים", אם כי "יתכן וזה ייקח עוד כמה שנים".

מעבר לכך, עומדת על הפרק בסיטי גם התרחבות לכיוון אחר - הקמת חממה לחברות מקומיות בתחום הפינטק.

 חברות טכנולוגיה