נספח הרביעי בהסכם הקואליציוני של הליכוד ויש עתיד מציג את התוכנית המדוברת של שר האוצר הטרי לפתרון מצוקת הדיור. לפי סעיף 4 באותו נספח, "הממשלה ה-33 תקבל בישיבתה הראשונה הצעת מחליטים להקמת פרויקט הדיור הלאומי, כלהלן: לפתרון מצוקת הדיור בישראל יוקמו במהלך העשור הקרוב 150 אלף יח"ד להשכרה ארוכת טווח ב-15 הערים המרכזיות בישראל".
מדובר בחזון מופלא, שהחל בטור של יו"ר המפלגה בעיתון "ידיעות אחרונות" והפך למדיניות ממשלתית, זאת מבלי שמישהו יודע איך באמת מתרגמים אותו הלכה למעשה. ודאי אחרי שכבר נכשלו פה בחודשים האחרונים לא מעט מכרזי בנייה להשכרה, שבהם הקרקע אף הוצעה ליזמים כמעט בחינם, בבעלות מלאה, ולא במסגרת B.O.T כמו בתוכנית של יאיר לפיד, שם היא חוזרת כעבור 25-30 שנה למדינה.
אבל הרבה לפני שאנחנו מתאהבים בתוכנית גרנדיוזיות כל כך, אפשר לנקוט צעדים פשוטים ומהירים בהרבה בכדי לשכנע ישראלים לגור בשכירות מבחירה ולא רק מתוך אילוץ. ומי ששכח, גם היום ישנם כ-500 אלף דירות להשכרה בשוק החופשי, דירות הנמצאות רובן ככולן בידיים של אנשים פרטיים.
הממשלה בירושלים והרשויות המקומיות יכולות לעשות המון להסדרת השכרה ארוכת טווח, הרבה לפני שנראה פה את אותן 150 אלף דירות של לפיד בעיבורי הערים.
מה למשל? סדרת הטבות ומענקים עירוניים/ממשלתיים לחותמים על חוזי שכירות ל-5-10 שנים לפחות - הנחות בארנונה, זכות לתו חניה, זכויות תושב, הטבות תושב וכד'; הגבלת העלאת שכ"ד בחוזים ארוכים (וגם הגבלת הורדת שכר דירה, אם מתעקשים) ועוד.
בסיכומו של דבר, בדרך לחלומות גרנדיוזיים, כדאי לסמן גם כמה יעדים פשוטים ולא פחות יעילים. פשוט לתת לשוכרים ולמשכירים כמה שיותר גזרים מפתים - למי שבוחר במסלול ארוך טווח, או מקלות מכאיבים - למי שבוחר בחוזים קצרים, כדי לשנות במהירות את כל צורת ההתנהלות של השוק. וכמו שלפיד בעצמו יודע, מיסוד שוק שכירות בוגר ואמין איננו רק דאגה לשוכר, אלא דאגה לשוק הדיור כולו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.