אז, מורידים ריבית לרגל החג?

מתקפת הספקולנטים והבנקים הזרים על השקל הביאה אותו בסוף השבוע לרמות שלא נצפו כאן מזה זמן רב.

בנק ישראל נוהג להסתכל על שער סל המטבעות האפקטיבי בבואו לבחון את עוצמת השקל. שער הסל מייצג פחות או יותר את המטבעות של המדינות עימן סוחרת ישראל, על פי נתוני היבוא והיצוא. תיכף אתייחס לבעיתיות שבשיטה זו, אך קודם נאמר שסל המטבעות הגיע ביום שישי האחרון לשפל שהיה בו ביוני 2011 וינואר 2010.

נראה כי שחקני המט"ח מנסים לבחון בעת האחרונה את סף הסיבולת של בנק ישראל. שימו לב שהתחזקות השקל מנוגדת למגמה העולמית. הדולר מתחזק לעומת מרבית המטבעות המרכזיים - האירו,הליש"ט והיין אולם את הבנקים הזרים שמשום מה מזהים בתקופה זו חולשה של הבנק המרכזי שלנו, זה לא מעניין.

השחקנים מהמרים על כך שבימיו האחרונים כנגיד בנק ישראל יימנע פישר מנקיטת צעדים דרמטיים ומגרש המט"ח יישאר נתון לשליטתם. בעת האחרונה זה ממש הפך לתופעה-גלי ההמרות מגיעים בימי חמישי בערב ושישי, כשמרבית הגופים העסקיים כבר לא פעילים , וזה מאפשר לחזק את השקל משמעותית במחזורים נמוכים.

בנק ישראל,כך לפחות עושה רושם, מנסה בכל כוחו להימנע מנקיטת צעדים נוספים והוא היה רוצה לראות את כוחות השוק עושים את עבודתם אולם כפי שציינתי מספר פעמים בעבר אין כאן ממש שוק וזה ממש לא כוחות. יכולות המינוף האדירות של השחקנים הזרים מאפשרות להם לכוון את השוק באין מפריע, כל עוד בנק ישראל יושב מהצד ומתבונן בנעשה.

מכיוון שבנק ישראל רמז לאחרונה שהתחזקות השקל איננה תופעה רצויה מבחינתו, נותר לו עוד כלי אחד לשימוש בטרם יחזור לנשק הבלתי קונבנציונאלי,הוא נשק הריבית. בנק ישראל יקבל היום החלטת ריבית ולראשונה תהא החלטה זו תקפה לחודשיים (לעומת חודש כפי שנהוג).

הירידה בצמיחה שצפויה להתדרדר עוד יותר עקב התחזקות השקל, המשך המצב הקשה בגוש האירו, האינפלציה האפסית בחודשים האחרונים שמקרבת את רמת האינפלציה השנתית לעבר תחתית היעד (מצב לא בריא בפני עצמו), כל אלו עשויים לדרבן את הנגיד להפחית את הריבית ובכך לצמצם שוב את פער הריבית בין השקל למטבעות המובילים, מה שעשוי להפחית את המוטיבציה של השחקנים להשקיע בשקל.

האם זה יעזור? ספק רב. הבנקים הזרים מוכיחים נחישות רבה בסיבוב הנוכחי של הקרב. השקל הוא אחד הקורבנות של מלחמת המטבעות. הריבית היא גורם יחסית שולי כאן והזרים הוכיחו זאת גם בריבית שקלית נמוכה יותר.

על מנת לעצור את הסחף יידרש בנק ישראל לצעדים יצירתיים יותר, אולי תוך כדי שיתוף פעולה פורה ואפקטיבי יותר עם משרד האוצר. להערכתי לא יהיה מנוס מהטלת מס על תנועות הון כפי שנוסה בהצלחה רבה בברזיל שסבלה קשות ממכת ההון הספקולטיבי שזרם אליה.

שתי נקודות נוספות ראויות לציון בהקשר זה.

הראשונה - סל המטבעות האפקטיבי. סל זה החליף לפני מספר שנים את סל המטבעות שהכרנו שנים רבות שהיה מורכב מחמש מטבעות-דולר,אירו,ליש"ט,פר"ש ויין. הסל הנוכחי מכיל עשרות מטבעות ואמור, לטענת בנק ישראל, לשקף טוב יותר את הסחר הישראלי.

לדעתי זה לא משקף ואפילו ממש מעוות את המציאות. די להביט בשער הסל היום, שדומה לשער בינואר 2010. שער הדולר גם כן די דומה, אולם האירו, הליש"ט והיין היו גבוהים באחוזים ניכרים כך שסל המטבעות היה אמור להיות היום נמוך משמעותית אולם שורה של מטבעות שלחלקם אפילו קשה למצוא שער יציג, מאזנת לכאורה את הירידה. רובו המכריע של סחר החוץ מתבצע במטבעות העיקריים ועל כן השימוש בסל האפקטיבי יוצר תמונה מעוותת של המציאות ומעדן אותה.

השנייה - היצואנים. אל להם ליצואנים לסמוך על בנק ישראל שבכל פעם יבוא ויחלץ אותם. גם היום,שנת 2013, עדיין תמצאו יצואנים רבים הטוענים שלהגן זה בזבוז כסף. אני עובד עם מספר קיבוצים שמהווים חלק מקבוצה המייצאת את מרכולתה לגוש האירו.

חלק אחר בקבוצה טען שלא צריך להגן על תמורות הייצוא. אלו שהגנו ממירים כל העונה בשער 5 שקלים לאירו. אלו שלא, ממירים כעת ב-4.7. עבור חברות מסוימות זה הפער בין רווח להפסד. במצב העולמי הנוכחי בו הבנקים מקשיחים את תנאי האשראי וסיכוני המיתון מעמידים סימני שאלה רבים בפני היצואנים, מן הראוי שאת סימן השאלה לגבי סיכוני המטבע,יניחו היצואנים בצד. את ההימורים על שערי המטבע יש להשאיר למהמרים.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

yf@energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד