התוכניות לעידוד העסקת אנשים בגילאי ביניים מעלות אבק

התוכנית שלא הייתה

באמצע אוקטובר האחרון אישרה הממשלה תוכנית לעידוד התעסוקה בקרב מבוגרים, כאשר את ההצעה לאישור התוכנית הגיש לא אחר מאשר רה"מ בנימין נתניהו יחד עם שר התמ"ת דאז שלום שמחון וסגנית השר לאזרחים ותיקים דאז, לאה נס. התוכנית כללה בין היתר הקמה של 6 מרכזי השמה מיוחדים למבוגרים ואזרחים ותיקים, בעלות של 20 מיליון שקל בשנה.

"אני מאמין שבכל גיל, העבודה הוא הדבר הכי חברתי שישנו", אמר נתניהו בפתח ישיבת הממשלה. אלא שדיבורים לחוד, ומעשים - אתם מכירים את ההמשך. מסתבר שכל מה שהחליטה הממשלה זה להקים צוות בינמשרדי, אבל גם הצוות הזה "הוקפא בגלל הבחירות" לטענת גורם ממשלתי. הוקפא בגלל הבחירות? בדיקה קצרה מגלה שהחלטת הממשלה התקבלה ב-14 באוקטובר, שזה 5 ימים אחרי שנתניהו הודיע על הקדמת הבחירות.

כלומר, זה לא שהבחירות טרפדו את החלטת הממשלה - החלטת הממשלה נולדה כתוצאה מאווירת הבחירות. רגע אחרי שדיבר על תעסוקת מבוגרים, נתניהו טרח להוסיף: "אני מביא לתשומת-לבכם שב-4 השנים האחרונות הוספנו יותר מ-330 אלף מקומות עבודה - שיא של כל הזמנים". ואנחנו מביאים לתשומת לבכם שהתוכנית הממשלתית לעידוד התעסוקה בקרב מבוגרים מתה ביום שהיא נולדה.

במקום העלאת שכר מינימום - מס הכנסה שלילי

ד"ר מיקי מלול מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון, טוען כי על רקע היעדר יוזמות ממשלתיות, לפחות כאלה שעברו לשלב הביצוע, יש מקום לבחון הצעה ישנה שלו ושל עמיתו פרופ' ישראל לוסקי. "הצענו בנייר עמדה מ-2006 (של מרכז טאוב - ש.נ) ליצור מדיניות דיפרנציאלית של שכר מינימום ומס הכנסה שלילי. "יש בעיה של עוני בקרב אנשים שעובדים ואחת הדרכים לפתור את זה היא העלאת שכר המינימום. זיהינו שיש הבדל בתגובה של השוק להעלאת שכר מינימום של עובדים בוגרים לעומת העלאת שכר מינימום לעובדים צעירים.

"צעד של העלאת שכר המינימום לעובדים מבוגרים עלול להיות הרסני עבורם - עלול לגרום לפיטוריהם. עבור צעירים ההשפעה אינה זהה. לכן הצענו להעלות את שכר המינימום לצעירים בלבד ולהחיל מס הכנסה שלילי על עובדים מבוגרים, כי מס הכנסה שלילי לצעירים הוא לא יעיל, הוא פוגע בתמריצים לרכוש השכלה". מלול ולוסקי הציעו בנייר העמדה שלהם כי שכר המינימום לצעירים יעמוד על 4,600 שקל - כלומר כמעט 1,000 שקל מעל שכר המינימום שעמד באותה תקופה ו-300 שקל יותר מרמתו כיום. למבוגרים, לעומת זאת, מלול ולוסקי הציעו לקבוע שכר מינימום של כ-3,000 שקל בלבד, כאשר את הפער תסבסד המדינה באמצעות מס הכנסה שלילי.

השניים טוענים כי יישום של מודל כזה יביא למקסימום תפוקה, תעסוקה וצמצום פערים. מתנגדי המודל סבורים מנגד כי שכר נמוך למבוגרים מפחית מערכם, וכי מוטב לתמרץ מעסיקים שמשלמים למבוגרים לפחות לפי תנאי השוק מבלי להפלותם.

סבסד לי מהנדס

אפליית מבוגרים, בצדק או שלא בצדק, מזוהה בעיקר עם ענף ההיי-טק. השכר הגבוה מהווה במידה רבה, לפחות על פי התפיסה הרווחת, פיצוי מסוים על היעדר ביטחון תעסוקתי. אחרי האוניברסיטה זה נראה אולי כמו משוואה סבירה למדי, שהופכת הרבה פחות לגיטימית בגיל 40. בפברואר האחרון פורסם ב"גלובס" כי לפי בדיקת עוקץ מערכות, חברה שמנפקת תלושי שכר, עולה כי בשנת 2012 נרשמה ירידה של 11.8% במספר המועסקים בגילאי 45-50 בחברות הסטארט-אפ, וירידה של 8.8% בחברות ההיי-טק הגדולות יותר.

הצעה שנויה במחלוקת

כאן נכנסת לתמונה הצעת החוק שהגיש בשנה שעברה ח"כ רוברט אילטוב (הליכוד ביתנו), בשיתוף איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. על פי ההצעה, חברות היי-טק שזכאיות להטבות מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, ייהנו מהטבות נוספות בהתאם לנכונותן להעסיק עובדים מעל גיל 45. כך, חברה שתעסיק לפחות 20 עובדים שמהווים לפחות 10% מכוח האדם, תזכה למס חברות מופחת בגובה 10% ולמס בגובה 5% בלבד אם מדובר בחברות שפועלות באזור פיתוח א'.

מדובר בהצעה שנויה מאוד במחלוקת, שכן כבר היום שיעור העובדים בגילאים הללו בהיי-טק עולה על 18%. במילים אחרות, הטבת המס הזו צפויה להינתן כבר עכשיו לכולן. הטבה נוספת שכלולה בהצעת החוק היא סבסוד של 25% לפחות משכרו של כל עובד מעל גיל 45, כל זמן שישנם מעל 20 עובדים כאלה בחברה. חברות שיעסיקו מעל 500 עובדים כאלה יזכו על פי ההצעה לסבסוד של 40% משכר העובדים.

אז בהיי-טק מרוצים, אבל כל היתר פחות. לא מעט גבות הורמו בדבר הצורך לסבסד שכר דווקא באחד הענפים המצליחים והרווחיים במשק. "הבעיה בהיי-טק הרבה יותר חריפה משום שבחברות ההיי-טק נפטרים ברמה שיטתית מעובדים מעל גיל 45", מסביר ח"כ אילטוב, שצפוי לקומם בדבריו את חברות ההיי-טק שהוא עצמו משמש כיו"ר השדולה שלהן בכנסת.

"המעסיקים בהיי-טק רוצים את הצעירים שמגיעים ישר אחרי הלימודים, והמבוגרים שנמצאים עם ידע ישן יותר מוצאים את עצמם מחוץ למשחק", הוא מוסיף. לדבריו, זה נכון שעובדים מבוגרים נוספים מחוץ להיי-טק סובלים גם הם מאפליה בשוק העבודה, אולם בהיי-טק מדובר בתופעה חריפה יותר ולכן הוא בחר להתמקד בה. "אם החוק יעבור והמודל הזה יצליח, אני בוודאי אתמוך בכך שיורחב לטובת קבוצות עובדים נוספות", הוא מבהיר.

כשהוא נשאל האם אין בהצעת החוק שלו משום "פרס" דווקא למעסיקים שהוא עצמו הגדיר כמי ש"נפטרים ברמה סיסטמתית" מעובדים מבוגרים, ח"כ אילטוב סותר בשלב הזה את דבריו הקודמים: "אנחנו מדברים על קליטה של עובדים חדשים מעל גיל 45 כי את העובדים הקיימים לא ממהרים לפטר בגלל הידע שלהם. המון עובדי היי-טק פוטרו בעבר, אבל אלה שכבר במערכת מסודרים".

הקרן לעידוד מבוגרים

בשנה שעברה הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של איתן כבל, זהבה גלאון ונוספים, שתכליתה הקמת קרן לעידוד העסקת עובדים מבוגרים. הפעם לא רק מבוגרים בהיי-טק, אלא מבוגרים בכלל. על פי ההצעה, את הקרן תנהל מנהלת מיוחדת שכפופה למשרד התמ"ת בדומה למודל של מנהלת החוק לעידוד השקעות הון, שתפקידה יהיה לאשר מענקים למעסיקים על בסיס קריטריונים ברורים. כך, בין היתר, המענק יינתן אם המעסיק יצביע על גידול של 20% במספר המועסקים המבוגרים ועל הכשרות מקצועיות שהוא מעניק לעובדיו המבוגרים.

העניים הבאים

"העובדים המבוגרים שנפלטו משוק העבודה מתקשים לחזור ולהשתלב בו, ובמקרים רבים הופכים מבני אדם פעילים ויצרניים המתפרנסים בכבוד - לנזקקים, התלויים בקצבאות", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "הניסיון שהצטבר בעולם מוכיח, שכדי ליצור שוויון הזדמנויות בפועל - אין די באיסור אפליה על בסיס גיל, אלא יש לנקוט קשת רחבה של אמצעים, וביניהם מתן הטבות כלכליות למעסיקים, הנוקטים צעדים מעשיים לשילוב עובדים מבוגרים במסגרת עסקיהם ולשיפור היכולת של עובדיהם המבוגרים להשתלב בשוק העבודה".

לדברי ח"כ איתן כבל (עבודה), סוגיית האפליה של בני 45 ומעלה היא החמורה ביותר כיום מבין שלל הבעיות בשוק העבודה: "רק אחרי שהקמתי את השדולה למען אזרחים בני 50 ומעלה הבנתי שזה הסיפור הכלכלי הגדול והדרמטי ביותר. זו תופעה חמורה יותר אפילו מתופעת עובדי הקבלן, כי עובדי קבלן יכולים לפחות למצוא עבודה". כבל חושף לראשונה כי הוא לא מסתפק בשדולה שהקים, ושבכוונתו להקים תנועה חברתית של ממש שתחרוט על דגלה את הנושא הזה.

"כשאתה לוקח בחשבון שהעלו את גיל הפרישה, שמתכוונים שוב להעלות את גיל הפרישה, שתוחלת החיים עולה ומול כל אלה אנשים בגילאי 45-50 כבר לא מוצאים עבודה, אתה מבין שאלה הם העניים הבאים של החברה הישראלית", הוא אומר. לדבריו, המוטיבציה של מעסיקים לפטר בני 45 ומעלה נובעת משילוב בין דעה קדומה, עלות כלכלית וחשיבה שלפיה צעירים יכולים לעבוד מהר ויעיל יותר. "יש פה טמטום", קובע כבל, "אני בן 53 היום ומרגיש בשיא פריחתי. אני מרגיש בשל יותר בכל דבר, אבל קשה שלא לחשוב על זה שאם לא הייתי חבר כנסת אולי הייתי מוצא את עצמי בבעיה. זה רק מתסכל אותי יותר".

כבל מותח ביקורת חריפה במיוחד על יוזמת משרד האוצר להצמיד את גיל הפרישה לתוחלת החיים: "נכון לרגע זה האוצר מנותק לחלוטין מהמציאות. אני מנסה לחשוב מאיפה הנבזות, הטמטום, חוסר ההבנה, וחוסר קריאת המפה. זה מעשה נבלה להציע מהלך כזה בלי לספק את מלוא הרשת הנדרשת, שכוללת בין היתר הסבות מקצועיות ותמריצים שונים. רשת הגנה כזו צריכה לקבוע למשל שאי אפשר לפטר עובד מבוגר בלי שליווית אותו באמצעות כלים כמו הסבה מקצועית".