מפלס הכנרת בסדר גמור - האסון הוא בדגים

כבכל שנה, גם בפסח הזה מגיע נשיא המדינה, שמעון פרס, לפסטיבל עין גב. כמו בכל שנה הוא יתייצב במעגן הדיג, בדוכן של מנחם לב - הדייג המפורסם מקיבוץ עין גב. הנשיא יאמר כמה מילים על עליית המפלס, וישמע מלב על המצב העגום של דגי הכנרת.

כבכל שנה, פרס יאכל להנאתו כמה דגים מהסוג שהוא כה מחבב - לבנון הכנרת, הסרדין של הימה. אולי זהו אחד מסודות אריכות הימים והבריאות שלו?

הלבנון הוא אחד משני זני הדגים הייחודיים של הכנרת. השני הוא אמנון הגליל, המושט (saint peter fish), הדג קדוש לנוצרים מסיפור הלחם והדגים של ישו. כל צליין נוצרי המגיע לכנרת אוכל מושט.

לכנרת הוכנסו שני מיני דגים עיקריים: הבורי (קיפון) והכסיף. אכלוס הדגיגים הוא באחריות משרד החקלאות. מלבד הסרדין של פרס, בכל אחד מ-3 הדגים התגלו בעיות.

אמנון הגליל: וירוס קטלני

עד כה נחשבה בעיית המושטים לחמורה ביותר. חיים אנג'וני, מנהל אגף הדיג במשרד החקלאות, הפך את הבריכות הממשלתיות ליד קיבוץ גינוסר לתחנת ניסוי של ארגון מגדלי הדגים, המטפל בבריכות הדגים של הקיבוצים. בבריכות האלה התפתח וירוס קטלני, שגורם לעיוורון של המושט - הדג משחיר ומת.

הווירוס עבר לבריכות בגינוסר, שמימיהן מוזרמים לכנרת ללא טיפול וטיהור. כך הגיע הווירוס לכנרת ותקף את המושטים בעוצמה. כ-40% מדגיגי האמנון מתים בגלל הווירוס לפני שהם מגיעים לגודל שבו מותר לדוג אותם. את הווירוס הקטלני זיהה ד"ר אבי אלדר, האחראי לבריאות דגים בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. עדיין לא ברור מה יהיה הפתרון.

בן-כלאיים של הכסיף: נזק אקולוגי חמור

איכות מי הכנרת תלויה בכמות האצות, פיטופלנקטון, המרחפות במים. בעקבות ייבוש החולה התרבו האצות באגם והמים נעכרו. עד אז שמר על האיזון יצור זעיר הקרוי זואופלנקטון, שניזון מאצות.

לתגבור המלחמה באצות הוכנס לכנרת הכסיף, זללן אצות רעבתן, ולצד הזואופלנקטון נבלם גידול האצות. הערך המסחרי של הכסיף הוא בונוס לערכו כפתרון ביולוגי למאזן האקולוגי. משרד החקלאות סיפק את דגיגי הכסיף הן לכנרת, הן לבריכות הדגים של הקיבוצים.

ואולם הכסיף עורר בעיה מכיוון לגמרי אחר. זהו דג חזק, לוחם ללא חת, שמזנק מהמים בעוצמה רבה כשהוא מרגיש את הרשת מתהדקת סביבו. לדייגי הכנרת זה לא מפריע, אבל מגדלי הדגים בבריכות של הקיבוצים, שיורדים לתוך הבריכות, חטפו מהכסיף פגיעות כואבות, לעתים חמורות, באזורים רגישים בגופו של הגבר, וגם בחזה ובראש. יום איסוף הכסיף בבריכות הקיבוצים נחשב ליום מסוכן ביותר לאיברי הגבר.

"לפני שנתיים הופתעתי שהכסיף שאני תופס ברשת אינם נלחמים כמו בעבר", אומר לב. "אחרי לחצים שלי התחילה בדיקה, ועכשיו התברר שמה שנראה כמו כסיף שאני תופס בכנרת, בכלל איננו כסיף. זהו זן כלאיים בשם נמסיף, שפותח במעבדות של משרד החקלאות בניר דוד, שמהן מגיעים הדגיגים לבריכות של הקיבוצים ולכנרת. מה שהיה חשוב לקיבוצים זה שהדג לא יהיה תוקפני ואלים, על מנת להימנע מהפגיעות שהוא גורם למגדלים בבריכות".

בבדיקות ראשוניות שנערכו לדג הכלאיים התגלה שמלבד היעדר התוקפנות, מדובר בדג הניזון באופן שונה לגמרי מהכסיף הרגיל. בן-הכלאיים לא אוכל אצות, אלא זולל דווקא את הזואופלנקטון שניזון מאצות. המשמעות פשוטה: במקום מנגנון ביולוגי נוסף ורציני למלחמה באצות, הובא לכנרת דג שלא ממלא את משימתו, ואפילו זולל את היצורים הנלחמים באצות.

"לא מדובר כאן בנזק מסחרי, כי הצרכן הסופי לא מבדיל בין הכסיף המקורי לבין בן-הכלאיים, אבל מתעוררת כאן סכנה חמורה לאיכות המים בכנרת ולמאזן האקולוגי, שאני אפילו לא מסוגל לדמיין את תוצאותיה בעתיד", אומר לב.

הבורי: פטריות הורגות אותם קטנים

דג הקיפון, הבורי, הוא המרכיב העיקרי בשלל הדיג בכנרת. ב-20 השנים האחרונות הובאו דגיגי בורי משפכי הנחלים, ואוכלסו ישירות בכנרת ובבריכות הקיבוצים. לפני כשנתיים העביר אנג'וני את סמכויות אכלוס דגיגי הבורי בכנרת לבריכות הממשלתיות ליד קיבוץ גינוסר. הדגיגים הוחזקו בתנאים סניטריים קשים, שגרמו להתפתחות מחלות ותמותה גדולה.

לב: "חלק גדול מדגיגי הבורי, שהגיעו מתחנת הביניים בגינוסר, נגועים בפטריות המחלישות את כושר ההישרדות והם מתים לפני בגרות. בבריכות הקיבוצים לא מתעוררת הבעיה, כי בבריכות הדגיגים מאוכלסים ישירות, בלי תחנת ביניים בגינוסר. המשמעות היא, שבעוד שנתיים שלל הבורי יתמעט באופן משמעותי, תהיה פגיעה חמורה בפרנסת הדייגים בכנרת, ומי שייהנה יהיו הקיבוצים שמגדלים בורים בבריכות".

דוח המבקר: "אנג'וני נושא באחריות"

במאי 2011 פרסם מבקר המדינה דוח (61ב) חמור על אודות מצב הדגה בכנרת, דוח שאימת את ממצאי התחקירים שפורסמו במוסף G של "גלובס", עוד לפני שנודע על הבעיות שפורטו כאן. המבקר הצביע על מחדלי אכלוס הדגיגים בכנרת וקבע כי "אגף הדיג לא ניהל את הדיג באגם באופן תקין, והוא אחד האחראים להתדרדרות שחלה במצב הדגה באגם. אנג'וני נושא באחריות למצב שנוצר. מחדלי אגף הדיג מעוררים חשש ממשי לפגיעה אקולוגית אם חלילה תהפוך הכנרת לאגם שחיים בו מעט דגים מזנים ספורים".

הטיפול במצב החמור של הדגה בכנרת עובר לשר החקלאות החדש, יאיר שמיר.