השבוע אין גרפים ואין תמונות. הנושא מספיק גרפי גם כך. מדובר בזכות הקניין. לא ראיתי באף אזכור של סוגית קפריסין, המכוסה בכל היבטיה זו את הקישור בין מה שקרה שם ליסוד מן היסודות של החברה הכלכלית המודרנית: ביטחון בקניינו של הפרט.
לא אכנס כאן לתיאור ההיסטורי של הזכות הבסיסית הזו, אבל אומר רק שהיא אחת מעומדי התווך של כל חברה הרוצה להיות חופשית, דמוקרטית, ומצליחה. ללא זכות בסיסית זו אין לאזרח פירות לעמלו, אין בטחון בתוצאות מאמצי היזמות, ואין הגיון בתכנון לטווח ארוך של כל המחזיק בהון פרטי.
והנה, במשיכת קולמוס אחת, ראינו בעיטה גסה ביישום של עיקרון כלכלי זה, וזאת בידי האליטה הפוליטית-כלכלית של אחת מן האזורים הגיאוגרפיים הוותיקים, והמושרשים, ביותר בתחום זה. באירופה הגה Adam Smith את המצע למחשבה הליברלית, ביבשת זו גורשו המעמדות המיוחדים, בעיקר אלו שנבעו מזכויות יתר מלידה, אשר יכלו בהינף יד לבטל, ולקחת את קניינו של כל אדם, ויבשת זו עדיין מייצגת אצל רבים חזית החופש, והדמוקרטיה.
וכך, על-ידי החלטה שרירותית, ביבשת זו הצליחו להכניס שוב את חוסר הביטחון של האדם בקניינו. זה ממש לא משנה אם הכסף הזה הוא מעל, או מתחת ל-100 אלף יורו, וזה ממש לא משנה אם הכסף הזה הוא מקומי או זר, וזה אפילו לא משנה אם מקורו של הכסף טהור או לא.
המהות היא שהכסף נלקח על-פי החלטה שרירותית של גוף פוליטי (לא נבחר), אשר ראה בכך מקור מימון לחוב. עכשיו, כאשר העניין מוצג כ"תהליך נורמאלי של פשיטת רגל של בנקים", נמצאה הנוסחה הגואלת המונעת מן הפרלמנט הקפריסאי להתנגד לכך, אבל בעיני, ובעיני רבים תרגיל זה רק מקצין עוד יותר את חומרת המצב.
את בלון הניסוי הגרמני-אירופי הזה עוד יציינו בהיסטוריה הכלכלית האנושית כרגע בו נקבע שמותר למנהיגים להיכנס לכיסם של כל האזרחים, ושל כל הזרים, על מנת לתקן את העוולות, והשגיאות, שהמערכת הבנקאית ביצעה במסגרת שנות השגשוג. אם מותר לעשות זאת עבור שגיאות בנקים, לא יהיה זה "מוסרי" לעשות זאת עבור חוב לאומי? ובכך "להציל" לכאורה את האומות מפשיטות רגל? ברור שכן. זה אפילו מתבקש.
אני כבר רואה את הנשיאים, ראשי הממשלה, והנגידים, מגבים מעשי "היפותטי" זה כשלב ב"מלחמת ההישרדות" של המערכת, ובמניעה על-ידי כך בעיה סיסטמית. כאשר חושבים על היקפי החוב של בריטניה, יפן, ארה"ב, אירופה, וכו... קשה שלא להחסיר פעימה על היקף ה"קרבן" שיידרש מן האוכלוסייה, בנוסף למיסים ולקיצוצים ה"נורמטיביים" שינקטו.
לצערי, אינני רואה סוף טוב כאן, ואפילו לא פתרון קסם. יש רק הצבעה על עוד שלב בתהליך, כמו כל אלו שראינו עד כה: מצד אחד טריליונים רבים של הזרמות, ומענקים, ומצד שני צנע אכזרי, שאין כדוגמתו עבור עמים הנדרשים לעמוד בסטנדרטים של מדיניות מרכזית לא מתאימה להם.
האירוע בקפריסין צריך להפחיד את כולנו, כולל אותנו הישראלים. קובעי המדיניות בעולם מצהירים כרגע ש"זה לעולם לא יקרה אצלנו", ושהמקרה שם הוא מיוחד, וחריג. דעתי הצנועה היא שהרוביקון הכלכלי הזה עכשיו נחצה, ושהפיקדונות היום, לאחר קפריסין, נראים בעיני מי שקובע כמקור מימון לגיטימי. נשאר רק לתרץ את ההחרמה.
הרבה הצלחה לכולם
משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.