המנצח שו צונג: "אני מרגיש כמו שגריר של המוזיקה"

בתחילת עונת הקונצרטים הקרובה יצוין בחיפה תקדים היסטורי: לתפקיד המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של העיר ימונה שו צונג (44), מנצח יליד סין. בנוסף לחיפה ימשיך שו צונג לכהן בשני תפקידי הניהול המוזיקלי שאותם הוא ממלא כיום - של התזמורת הפילהרמונית שנגחאי ושל בית האופרה "מאסימו בליני" בסיציליה. בחיפה הוא יחליף את המנצח הישראלי הוותיק נעם שריף, שיסיים את כהונתו לאחר תשע שנים בתפקיד.

לשו צונג רקורד בינלאומי מרשים כפסנתרן וכמנצח. הוא זכה לפרסים במספר תחרויות פסנתר יוקרתיות, והופיע עם תזמורות מוכרות ברחבי העולם. בנוסף הוא מופיע בקביעות כמנצח אופרה, וניצח ברוב בתי האופרה החשובים באיטליה (כולל "מאג'ו מוזיקלה", בית האופרה של פירנצה, שמנהלו המוזיקלי הוא זובין מהטה).

הוא כבר הופיע בארץ בעבר, כשניצח לפני כשנתיים על תזמורת הקאמרטה ירושלים. בעונה הנוכחית ניצח לראשונה על התזמורת הסימפונית חיפה, וקיבל ממנה את ההצעה לשמש כמנהלה המוזיקלי החדש. כהונתו מיועדת להימשך שלוש שנים, שבמהלכן ינצח על חלק מסדרות הקונצרטים של התזמורת ויהיה אחראי על גיבוש הרפרטואר ועל קידום מעמדה בארץ ובחו"ל.

"שו הוא שם המשפחה שלי, וצונג הוא השם הפרטי", הוא מסביר בתחילת הראיון. "בסין שם המשפחה בא לפני השם הפרטי, ואני שומר על הסדר הסיני המקורי".

- מה התוכניות שלך לעבודה המשותפת עם הסימפונית חיפה?

"התפקיד הראשון שלי עם התזמורת יהיה למצוא לה צליל מובחן. לכל תזמורת יש אישיות משלה, והתפקיד של המנהל המוזיקלי הוא למצוא את האיכויות של הנגנים וליצור צליל מגובש".

- מה מצבה של התזמורת כיום בהשוואה לתזמורות אחרות בעולם?

"זו תזמורת עם הרבה אנרגיה ויש לה פוטנציאל גדול. כרגע אני לא רוצה להשוות בינה לבין אחרות, אלא למצוא את הצליל המובחן הייחודי לה. אחר כך אפשר יהיה להשוות. נעם שריף עשה עבודה מצוינת והשקיע בתזמורת מאמץ גדול, ואני מודה לו על כך שהעביר לי תזמורת עם פוטנציאל כזה".

שפה מוזיקלית אירופאית

שו צונג החל ללמוד פסנתר בגיל שלוש וחצי, וניצוח בגיל עשר. את סין עזב בגיל 17, ועבר ללמוד מוזיקה בפריז. "קיבלתי בסיס טוב בסין כשהייתי צעיר, אך את כל לימודי המוזיקה המאוחרים שלי עשיתי בפריז, כך שהשפה המוזיקלית שלי היא אירופאית לגמרי", הוא אומר.

הפסנתרן הסיני המפורסם לאנג לאנג אמר פעם שהחינוך המוזיקלי בסין חזק בהעברת טכניקה, אך לוקה מבחינת העברת פרשנות מוזיקלית וסגנון.

"אני מסכים איתו לגמרי. בסין מקנים טכניקה ביצועית טובה, אבל פחות מבינים את הסגנון האירופאי. הסגנון הפרשני הוא יותר רוסי, כיוון שבשנות ה-50 פעלו בסין הרבה מורים רוסיים למוזיקה קלאסית. לכן היה לי כל כך חשוב לעבור לפריז ולהשלים את החינוך המוזיקלי שם. עם זאת, כיום המצב משתנה. יש הרבה מורים שבאים מהמערב ללמד כיתות אמן, כולל בין היתר הפסנתרן הישראלי אריה ורדי. בנוסף יש הרבה מוזיקאים סינים שלמדו באירופה ובארה"ב וניגנו בתזמורות המובילות שם, וחוזרים לסין כדי ללמד. המצב כיום עדיין פחות טוב מאשר באירופה, אבל מתפתח מאוד".

- אתה יכול להעריך כמה מוזיקאים קלאסיים יש היום בסין?

"אני מעריך שיש משהו כמו 18 מיליון, רבים מהם פסנתרנים. גם הקהל למוזיקה קלאסית גדל. בעיקר לאופרות, אבל גם לקונצרטים".

- מה מבחינת השקעה כספית במוזיקה?

"יש בשנים האחרונות השקעה גדולה במוזיקה בסין. ראה לדוגמה את הקמת מרכז האמנויות החדש בכיכר טיינאנמן בבייג'ינג, שבין היתר מעלה הפקות אופרה מקצועיות בשיתוף פעולה עם בתי אופרה מאירופה. גם בפרובינציות בונים אולמות חדשים ומקימים תזמורות חדשות. המוזיקה הקלאסית מתפתחת בסין בצורה מאוד מהירה. זה מזכיר את המצב ביפן בשנות ה-70. זו מדינה עם פוטנציאל עצום, ואני מאמין שהיא תהפוך למשמעותית יותר ויותר בתחום המוזיקה הקלאסית עם הזמן".

- נחזור לחיפה - אתה מרגיש שאתה עושה היסטוריה עם המינוי הזה?

"בוודאי. אני הסיני הראשון שמתמנה לתפקיד מנהל מוזיקלי של תזמורת בישראל. זה היה גם המצב באיטליה - הייתי הסיני הראשון שהתמנה לתפקיד מנהל אמנותי של בית אופרה שם".

- אתה מתכוון לחזק את הקשרים של הסימפונית חיפה עם עולם המוזיקה הבינלאומי?

"בהחלט. אחת המטרות העיקריות שלי עם הסימפונית חיפה היא למקד עליה תשומת לב מצד הקהילה המוזיקלית הבינלאומית. התוכנית עדיין בבנייה ולא ניתן לפרט שמות ספציפיים, אבל החל מעונת 2015-2014 אני מתכוון להביא איתי להופעות בחיפה שמות מוכרים מאוד של מוזיקאים מהעולם. דבר נוסף הוא להוציא את התזמורת לסיורים, גם במקומות אחרים בישראל וגם בארצות אחרות. חשוב שיכירו אותה גם מחוץ לחיפה".

- יש לך העדפות רפרטואר?

"עיקר הרפרטואר יהיה מוזיקה קלאסית ורומנטית, אבל אני רוצה להכניס גם מוזיקה מודרנית ולתת מקום למלחינים בני-זמננו. יש הרבה רפרטואר נהדר של מוזיקה בת-זמננו, וצריך לתת לה הזדמנות. מה שכן, ברור שצריך להכניס אותה לאט וגם לא לאורך ערב שלם".

- תביא לתזמורת גם יצירות של מלחינים סיניים?

"אני בהחלט רוצה לעשות זאת. יש מלחינים סינים שכותבים מוזיקה טובה מאוד לתזמורת סימפונית מערבית, כמו לדוגמה טאן דאן. לא פחות חשוב לי להביא יצירות של מלחינים ישראליים לסין, כמו לדוגמא יצירות של נעם שריף שאני רוצה לבצע בשנגחאי. מהבחינה הזו אני מרגיש כמו שגריר של המוזיקה".

- איך אתה מתמודד עם ההקשרים הפוליטיים של ניהול מוזיקלי בישראל?

"הצד היחיד שחשוב לי הוא הצד האמנותי. הפוליטיקה היא עניין של פוליטיקאים. בחרו בי לתפקיד בגלל הרקע והמוניטין המוזיקליים שלי, וזה מה שחשוב לי. אני מתעניין במוזיקה ובמוזיקאים שעושים אותה, לא במצב הפוליטי".