צל תמרים: תחנת רענון חדשה נחנכה בערבה

הנסיעה בכביש הערבה לאורך כביש 90 יכולה להיות מעייפת, בעיקר עם ילדים קטנים. גם אחרי חופשת הפסח הכביש הזה עמוס, עוברים בו שישה-שבעה מיליוני איש בשנה בדרך לערבה/לאילת וחזרה. לאורך הכביש יש כמה נקודות עצירה מסורתיות, שאליהן הצטרפה זה עתה אתנחתה נוספת. מתוך נוף המדבר הרוגע עולה בכניסה לקיבוץ יהל מבנה של מעין חאן דרכים, מוקף חומה ובשערו "מגדלור" הבולט בגוני חמרה בוהקים. מתחם צל תמרים החדש הוא מצד אחד עוד סמן לתרבות הצריכה שהפכה לבילוי בחברה הישראלית, ומצד שני הוא נותן מענה לכמה נושאים שבהם הערבה חלשה יחסית.

המתחם בנוי בצורת האות ח', וכולו חנויות למיניהן ובתי אוכל לרווחתם של העוצרים בדרך. בחלל הפנימי נבנו בריכות שמקיפות מעין אי יבשתי. בצלע הפתוחה יש מעבר לגן שעשועים שתורם לפורקן אנרגיה לקטנים וקצת שקט תעשייתי להורים. אזור החנויות מקורה ובקצות הפרגולה יש "דזרט קולר", מעין מתזים שמצננים את האוויר במים ומחזירים אותם לבריכות.

אז מה יש שם? כאמור, חנויות של ציוד לטיולים, מוצרי ים המלח, גלידריה וחנות שבה נמכרת תוצרת הערבה - מוצרי מזון, עבודות אומנות, מוצרי קוסמטיקה מקומיים וכדומה.

בחסרונות המקום ניצבת העובדה שתרבות צריכה הופכת לבילוי, וקניות - לעונג משפחתי. במגרש החניה נשמעת מוזיקה בקולי-קולות, ועוד כזאת שאינה עולה בקנה אחד עם נופי הצייה השלווים, ומזכירה אאוטלט אמריקאי בקליפורניה. וביתרונות? הערבה אינה מצטיינת במסעדות ובבתי קפה על אם הדרך, ובמתחם יש בית קפה חלבי שפתוח כל השבוע וגם מסעדה בשרית כשרה שפתוחה שישה ימים בשבוע. מסעדת כפות תמרים היא למעשה סניף של המסעדה הוותיקה שבקיבוץ אילות, המשלבת מטבח מסורתי עם כיוונים חדשים, אסייתי למשל, ועם ארוחות עסקיות.

בעתיד מתוכננת פעילות נוספת. קיבוץ יהל, שלפתחו שוכן המתחם, מתכנן להציע סיורי חקלאות מודרכים, טיולים רגליים אל אטרקציות בסביבה, שהידועה שבהן היא שדה בולבוסי האבן שבנחל יעלון, ואפילו מסלול אופניים מנחל יעלון לחוות ערנדל.

המתחם, ששייך לקיבוץ יהל וליזם יואב איגרא, קיבל חיזוק בפיתוח מהקרן הקיימת. בעתיד הרחוק יותר מתכננים מלונאי אילת להפוך אותו לנקודת צ'ק אין וצ'ק אאוט לנופשים בעיר. הרעיון הוא להוריד את העומס מעובדי הקבלה במלונות. בינתיים, אם חייבים עצירה בדרך, יש אלטרנטיבה.