בואו נתחיל מהדברים הטובים. יש סיכוי טוב מאוד שמכבי ת"א תחגוג הערב (ה') העפלה לשלב ההצלבה. אפשר לראות בזה הישג: א. לאור הסגל האפור שיש במכבי העונה; ב. לאור הבור העמוק שמכבי נקלעה אליו במהלך הטופ-16.
העיסוק האובססיבי בשאלת מי אשם בבניית הסגל האפור ובעונה האירופית הכושלת הלך והתעמעם עם כל ניצחון. לאט לאט פינה את מקומו לסוגיית "נס הטופ-16". העיסוק בנס הטופ-16 של מכבי ת"א הוא טוב בעיקר בשביל האתוס. כבר מזמן לא היה איזה נס להשתמש בו, וגם למונחים כאלו חייבים לנער אבק לפעמים. קבוצה כמו מכבי שחיה על האתוס חייבת למצוא מקומות לנער בהם אבק.
אני לא קונה את העניין הגדול שעושים מהתקומה הזאת. מכל הרעש הגדול, שרשרת הניצחונות מביאה את מכבי לעמדה שהיא ניצבת בערב ההכרעה בפני אפשרות טובה להיכנס לשלב שמונה האחרונות, שימנע ממנה להימנות עם הרשימה המביכה של הקבוצות הללו: בשיקטאש, פנרבחצ'ה, במברג, אלבה, ז'לגיריס, ריטאס, צ'דוויטה, שאלון, פרוקום, פרטיזן ולובליאנה.
העיסוק בקאמבק ההירואי של מכבי אומר כמה דברים בעיקר על אוהדי מכבי. אלו קיבלו במהלך השנים האחרונות בהכנעה גדולה מדי את הניסיונות של הנהלת המועדון לקבע למועדון מערכת ציפיות חדשה, נמוכה מדי, בגלל חוסר יכולת (ובעיקר חוסר רצון) להתמודד כלכלית מול הקבוצות העשירות של אירופה.
מהי דעתם האמיתית של אוהדי מכבי שרצים אחרי הקבוצה ומוציאים את מיטב כספם במשך שנים על "מודל הברייק-איבן" הזה של ההנהלה? האם לא מגיע להם, לאוהדים האלו, משהו קצת יותר גדול לחלום עליו מטופ-8?
***
מתי היתה הנקודה שבה החלו במכבי להרגיל את הקהל שמשלם את המנוי היקר ביותר באירופה (והקהל היחיד באירופה שמלווה את הקבוצה שלו למשחקי חוץ) לעונות שבהן העפלה לשלב שמונה האחרונות של היורוליג הן הצלחה? סטטיסטית זה קרה אחרי גמר הפיינל-פור של 2008 במדריד. עד אותו גמר מכבי סיימה תשע עונות שבהן העפילה שבע פעמים לפיינל-פור, כולל שלוש זכיות. מאז? פיינל-פור אחד בארבע עונות. עם סיכוי ריאלי שיחד עם העונה הזאת, זה יהיה פיינל-פור אחד בחמש עונות. כל זה למרות שמבחינה כלכלית מעמדה של מכבי לא השתנה מול הגדולות: גם בשנות האלפיים הגדולות מכבי דורגה תקציבית איפשהו בין מקומות 7-10 ביבשת.
הטיעון הכלכלי של מכבי גם לא באמת יכול לעמוד במבחן המציאות. כי למען האמת, מצבה האובייקטיבי הוא יותר טוב ממקומה האמיתי בטבלת התקציבים. בכל שנה אפשר למחוק מהרשימה עוד לפני תחילת העונה שלוש-ארבע קבוצות שהולכות בגדול רק כדי להראות שהן הולכות בגדול. קבוצות שבונות בקיץ סגלים בהמון כסף כדי להתרסק אחרי חודשיים. אצל חלק מהן המוטו הוא לזרוק את הכסף על שמות מבוגרים ויקרים שגמרו את הסוס (פנרבחצ'ה השנה). חלק מחליטות בקיץ אחד ללכת על שינוי כל כך גרנדיוזי ואוספות מכל הבא ליד מה שיש בשוק, כדי לגלות שאי אפשר בזמן קצר להדביק את כל האסופה הזאת לקבוצה שגם תנצח (ארמאני מילאנו). כך שהטיעון הכלכלי של מכבי, ודאי לאור תוצאות העבר ולאור היכולת של קבוצות נטולות מערכת מסודרת לשרוף כסף סתם, לא מחזיק מים.
***
כדי לשים בפרופורציה את הקאמבק ההירואי של מכבי שווה לבחון מי בעצם הקבוצות שמתחרות איתה ביורוליג. לא היתה עונה כמו השנה שבה קבוצות היורוליג שהשתתפו במפעל היו כל כך רחוקות מלהיות קבוצות יורוליג. רובן הן קבוצות שגם בליגה המקומית הפסידו כמויות לא סבירות של משחקים. ארבע הספרדיות, אלו שמקבלות מהיורוליג את היחס הטוב ביותר מבחינת כמות הנציגות (ריאל, ברצלונה, לבוראל, מלאגה) הפסידו העונה בליגה המקומית 20 משחקים (!) לקבוצות שהן לא קבוצות יורוליג. מלאגה שהחמיצה את ההעפלה להצלבה מהבית המקביל לבית של מכבי, מדורגת רק במקום התשיעי בליגה הספרדית.
באיטליה מדורגות שלוש קבוצות היורוליג (סיינה, ארמאני, קאנטו) במקומות 4,5,6. שלושתן ביחד הפסידו עד עכשיו 28 משחקי ליגה העונה (38% מהמשחקים ששיחקו). סיינה, שמתמודדת עם מכבי על מקום בהצלבה, הפסידה בליגה שבעה משחקים לקבוצות שלא משתתפות ביורוליג העונה.
הלאה לטורקיה. שלוש קבוצות היורוליג מדורגות במקומות 2, 3 ו-6 וביחד הפסידו 13 משחקים נגד קבוצות טורקיות שלא משחקות ביורוליג. את הליגה מובילה בכלל גלטסראיי שלא משתתפת העונה ביורוליג. בשיקטאש שהתייצבה בשבוע שעבר לג'אמפ-בול בנוקיה מדורגת במקום השישי.
צרפת? קיבלה העונה ביורוליג נציגה אחת, שאלון, שמדורגת רק במקום שלישי בליגה עם שמונה הפסדים. פרוקום, זוכרים? הקבוצה ששיחקה עם מכבי בשלב המוקדם מדורגת רק במקום השלישי בליגה הפולנית.
עוד נפילה הן הקבוצות הגרמניות ביורוליג. המאזן של אלבה ובמברג ביחד בטופ-16 עלוב: 23-3. לכו תבינו איך השתחלה לטופ-16 קבוצה כמו אלבה, שמדורגת רק במקום החמישי בליגה הגרמנית החלשה עם 11 הפסדים.
כך שאיך שלא תהפכו את זה ותסובבו את זה: במהלך עונת הקאמבק ההירואית 2012/13 שלה, מכבי התמודדה בין היתר מול הקבוצה במקום השישי בליגה הטורקית, מקום חמישי בליגה הגרמנית, מקום שלישי בפולניה, מקום רביעי באיטליה, מקום שלישי בצרפת, ומול המדורגת במקום ה-9 בליגה הספרדית.
***
אם נצא לרגע מהציניות, מכבי כמובן לא אשמה באופן שבו היורוליג החליטה לחלק את הרישיונות לקבוצות היבשת. הבעיה, וזה נכתב וייכתב עוד 600 פעם ועדיין לא ישנה את העובדה הזאת - איך שלא תנסה להרכיב את הפאזל הזה, אין בו מקום ל-24 קבוצות ראויות. אם לא תהיה שאלון, תהיה נאנסי. אם לא אלבה, תהיה באיירן. מה זה משנה?
מכבי רק יכולה להרגיש אשמה באופן שבו היא הצליחה למתג את עצמה מחדש בעיני אוהדיה, לפחות ברמת הציפיות. איפשהו בין שאלון לפרוקום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
