חזר בתשובה

זה קרה לפני כארבע שנים. ב-18 בינואר 2009 בישר בעל השליטה בקבוצת דלק, יצחק תשובה, לעם ישראל על גילוי מאגר גז, "תמר" הממוקם בים 90 קילומטר מערבית לחיפה. "אין לי ספק שזהו חג גדול למדינת ישראל" אמר אז תשובה והבטיח לציבור עידן חדש של עצמאות כחול-לבן שיימשך "דורות ארוכים ועשרות רבות של שנים".

השבוע החלה ההבטחה החגיגית להיפרע. חיבור מאגר הגז תמר לחוף הישראלי החזיר את תשובה לרגע למעמד של יקיר האומה. "יעצתי לו ליהנות מכל רגע כי זה לא יחזור", אמר שלשום אחד משותפיו של תשובה במאגרי הגז.

נראה כי גם שיחת הטלפון שופעת המחמאות מנשיא המדינה שמעון פרס השכיחה מתשובה את משקעי המאבק הקשה שניהל על תמלוגי הגז. "מה הם רוצים ממני?" שאל אז את מקורביו כשהוא ממורמר ומתוסכל. ולוקח באופן מאוד אישי את היוזמה להעלות את המיסוי על רווחי הגז. תשובה לקח ללב את האופן הלא-מחמיא שבו הצטייר בדעת הקהל בגלל המאבק החריף שניהל נגדה.

בשורה רדפה בשורה

"ברון הגז", "הטייקון השודד" ועוד תארים שהוצמדו לו פגעו קשה בתשובה, האיש שביקש להימצא בלב הקונצנזוס הישראלי בתפקיד המושיע. ערב הקמת ועדת ששינסקי, כשהתברר שגם "תמר" נמצאת על הכוונת של משרד האוצר, ביקשו שותפיו האמריקאים של תשובה להכריז על הקפאת הפיתוח של מאגר הגז. תשובה סירב, והבטיח להאיץ את הפיתוח ככל שיוכל. בדיעבד התברר שהאינטואציה שלו הייתה נכונה. ועדת ששינסקי קיצצה אמנם ברווחי העתק שציפה לגרוף, אך נראה שהציבור לא היה סולח לתשובה אילו היה עוצר את פיתוח "תמר".

נוסף לתחייה התדמיתית שביצע השבוע, נהנה תשובה בחודשים האחרונים גם מקאמבק כלכלי מרשים. את 2011 והמחצית הראשונה של 2012 הוא צלח בקושי רב. הסדר החוב בחברת דלק-נדל"ן אילץ אותו למחוק 1.5 מיליארד שקל מחובו למחזיקי האג"ח של החברה הכושלת, תוך שהוא מביא מהבית כמיליארד שקל, מהם כמעט חצי במזומן. העיכובים בחתימת הסכם הגז עם חברת החשמל והשינויים שהכניסו הרגולטורים להסכם, סיכנו את הסכמי המימון הבנקאי של תשובה לחלקו בפיתוח "תמר".

שותפיו פקפקו ביכולתו של תשובה לגייס את הסכום הנדרש, מיליארד דולר!, והוא אכן היה די קרוב למצב של אי-עמידה בדרישות התשלום השוטפות של פיתוח המאגר. אבל הקשר המיוחד בין תשובה לאלת המזל שב והוכיח את עצמו מחדש. בחודשים האחרונים בשורה רדפה בשורה. חתימת הסכם הגז עם חברת החשמל בהיקף 16 עד 23 מיליארד דולר; סיכום עיסקת ענק עם חברת וודסייד האוסטרלית למכירת זכויות במאגר הגז הענק לוויתן תמורת 1.5 מיליארד דולר; חתימת הסכם עקרונות עם גזפרום הרוסית לייצוא גז מ"תמר"; התחממות מפתיעה ביחסים עם טורקיה ומגעים על הספקת גז בצינור.

בינתיים, עד שיתחיל לראות את הכסף הגדול מתגליות הגז נפלה לידי תשובה בוננזה בלתי צפויה בעסקי האנרגיה שלו מעבר לים. מרווחי הזיקוק בארה"ב פתחו מבערים ומניית דלק US ניתרה מתחילת 2012 פי ארבעה. לפני שבועיים מכרה קבוצת דלק 19% מהחזקותיה בחברה תמורת 1.6 מיליארד שקל.

דלק ממשיכה לשלוט בכשליש ממניות דלק US, ששווי השוק שלה נאמד ב-2.5 מיליארד דולר - מצב שמעניק לתשובה מקור נזילות זמין למימון עסקיו. מבטו כבר מופנה הרחק מעבר ל"תמר" לעבר פיתוח מאגר לוויתן. הסכומים שיידרש להשקיע בו עולים במכפלות על אלה שהשקיע ב"תמר", אבל תשובה כבר שקוע עמוק בתוך הפרויקט הגדול הבא של חייו. רק הממונה על ההגבלים העסקיים עוד עשוי לקלקל לו את התוכניות, אם ינסה לאלץ אותו למכור את החזקותיו במאגר.

האוצר ירצה לשאוב את הכסף

ומה ירוויח הציבור בישראל מחיבור "תמר" ליבשה? בטווח הקצר-בינוני לא יורגש שינוי ממשי ולא נזכה להקלה ביוקר המחיה. תעריף החשמל עשוי לרדת קצת ב-2015 אבל לא ישוב לשפל של שנת 2010. בעתיד הרחוק יותר, לקראת סוף העשור, צפוי אוצר המדינה להתחיל לצבור מיליארדים מהמיסוי על מאגרי הגז. שם טמון הסיכוי לחולל שינוי ממשי בחיים בישראל - אך שם טמונה גם הסכנה.

העולם מלא בדוגמאות למדינות שהתנוונו והושחתו בגלל ניצול בעייתי של תמלוגי תגליות נפט וגז. גם בישראל סביר שהאוצר ירצה לשאוב את הכסף לכיסוי הגירעון השוטף בתקציב המדינה. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר עוד לפני הבחירות, שהכנסות הגז עשויות להקל על הגירעון הענק. אבל אסור לתת לפוליטיקאים ולפקידי האוצר להניח יד על הכסף שהוא של כולנו. צריך להבטיח שיישמר בקרן נפרדת ושיוקדש לרווחתם ולעתידם של אזרחי המדינה. כך עשתה נורבגיה שהקימה קרן פנסיה לאומית שצברה עד היום 600 מיליארד דולר.

האם ישראל תהיה מסוגלת להתעלות על עצמה ולהעדיף את החשוב על פני הדחוף? לתת עדיפות להבטחת העתיד על הפוליטיקה היומיומית וכיבוי שריפות ומשברים? ועל כך כבר אמר נשיא ארה"ב ברק אובמה: הפוליטיקאים לא יזוזו אם העם לא ילחץ אותם.