בלינקוב: "ההתנפלות על לפיד נלעגת, הוא רק דיבר בפייסבוק"

רם בלינקוב היה ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. הוא התפטר במאי 2009, לאחר שממשלה חדשה - בראשות בנימין נתניהו ושר אוצר חדש, יובל שטייניץ - אישרה את תקציב המדינה הראשון שלה. באותו שבוע התראיין לחדשות ערוץ 2 בערב שבת. המראיין, יאיר לפיד, שאל ובלינקוב השיב. הם דיברו אז על ליקויים בתהליך קבלת החלטות ועל כך שלא התייעצו עם ראשי האוצר בשלבי תהליך גיבוש התקציב. לפני שעבד במשרד האוצר שימש בלינקוב מנכ"ל משרד הפנים, וכיום הוא יו"ר מועצת המנהלים של כפרית מקיבוץ כפר עזה ואיש עסקים.

- מה דעתך על המתרחש בימים האחרונים סביב יאיר לפיד, שר האוצר?

בלינקוב: "אני לא אוהב את ההתנפלות הזו. אני חושב שהיא גם מיותרת וגם נלעגת. לפיד נמצא בתפקיד פחות משבועיים. הוא עדיין בשלב גיבוש דעתו ועמדתו. המבחן שלו, כמו מבחנם של כל שרי האוצר, יהיה במעשים. הוא קיבל משבר תקציבי גדול, והמשימה שלו היא לפרק את המוקש הזה. יש להמתין, ולראות מה יעשה - ולא להתנפל על כל משפט או אמירה שלו".

- הוא זה שרץ פתאום לספר על גברת כהן מחדרה.

"הוא האחרון שאני יכול לייעץ לו בענייני תקשורת, אבל ברור שהתוכנית שתובא בסופו של דבר תשפיע על כל מגזרי האוכלוסייה ועל כל העשירונים כולם. נכון שהמגזרים החלשים חשובים מאוד, אבל את עיקר התרומה להכנסות המדינה תורמים המגזרים החזקים יותר, כלומר מעמד הביניים ומעלה. לכן זה נכון, וצריך לראות איך לא סוחטים את הלימון הזה יותר מדי, שהרי הלימון הזה כבר סחוט".

- ההתנפלות הייתה בשם ולמען העשירונים הנמוכים, בניגוד לעשירון של גב' ריקי כהן מחדרה.

"הבן אדם נמצא בקושי שבועיים בתפקיד - וכבר יש לכל המלהגים והמלהגות מה לומר. אני גם לא בדיוק יודע מה זה אומר לדבר בשם עשירונים נמוכים, ואם הם לא מנוצלים למטרות התנפלות. אני בטוח שלפחות חלק מהדוברים והתוקפים, אילו היו בתפקידו, היו נוקטים אותם צעדים שהוא ינקוט. המבחן הגדול הוא במעשה; הוא בינתיים רק דיבר בפייסבוק, לא עשה שום דבר רע".

- נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, אמר אתמול שמצב הכלכלה טוב מאוד, חוץ מתחום אחד: הגירעון.

"אני חושב שאי אפשר להפריד בין הדברים, כלכלה וגירעון הולכים יחד. יד ביד".

- טיפול בגירעון המדינה זו מטרה ראשונה?

"שינוי סדרי עדיפויות - זו המטרה העליונה. בפועל זה אומר לפרק מונופולים, בעיקר מונופולים ממשלתיים - על מנת לעודד צמיחה וגם להוזיל מחירים. וקודם כל תחרות בנמלי הים, כפי שתוכנן כבר ברפורמה ההיא. מספיק שיהיה רציף פרטי משמעותי אחד בנמל אשדוד, כדי שכל ההתנהלות שם תהיה רציונלית. הגיע הזמן לרפורמה בחברת החשמל, ברשות שדות התעופה. מה שחשוב זו יצירת תחרות, וזה הרבה-הרבה יותר חשוב מזהות הבעלות".

- ומה עוד בשינוי סדרי העדיפויות?

"לתת דגש חדש לפריפריה, ולא רק באמצעות סלילת כבישים ורכבות. בהסכם הרופאים האחרון נקבעה עדיפות בשכר לרופאים שיעברו לפריפריה - זה הכיוון הנכון, כך צריך לפעול גם בממשלה וגם בכל הסקטור הציבורי שמושפע מהחלטות הממשלה ותקציביה".

- המדינה בת 65. כמה עוד אפשר לדבר על פריפריה וערי פיתוח?

"בתקופתי הוכחנו כי השקעה בפריפריה היא הדבר הכלכלי ביותר שניתן לעשות. זה פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר של המשק. חברה קוטבית היא חברה חולה. הגברת השוויון וחלוקת ההכנסות תושג רק בדרך של הקצאת תקציבים לפריפריה. שינוי סדר עדיפויות זה גם להעדיף את הסקטור הסחיר, הוא הסקטור העסקי, כלל העסקים במשק - להעדיף את מי שתורם לתוצר ולא מי שיושב על העטינים שלו".

- חוק עידוד השקעות הון נועד לפיתוח הפריפריה, ותראה מה יצא ממנו.

"החוק במתכונת הנוכחית איננו משיג את המטרות שלו, והוא גם עולה הרבה מאוד כסף. אם היקף תשלום המסים על ידי החברות הגדולות הוא אכן, על פי הפרסומים, בסביבות הספרות הנמוכות - זה ממש לא מתקבל על הדעת. בעבר, התנאי לקבלת מענק היה שהמפעל ייצא; זה היה מהימים שהייתה פה מצוקת מט"ח גדולה. המצב השתנה באופן קיצוני, אבל החוק המשיך עם תנאי היצוא המגוחך הזה. אני למשל, סבור שהתרומה של מפעל לתעסוקה מכל סוג באזור נתיבות, כמו מפעל טרה, חשובה לאין ערוך מהשאלה אם המפעל מייצא או לא".

- אתה מדבר על חוק עידוד השקעות מותנה באספקת מקומות עבודה?

"כן, אבל כמובן אך ורק אם זה על בסיס כלכלי. ויש דרכים טובות לוודא שלא יוקמו מפעלים לתעסוקה בלבד, שיישענו רק על תקציבי סיוע. גם הגדרות המושג פריפריה היו צריכות לעבור שינויים מזמן. מי שמגדיר את קריית מלאכי ויקנעם כפריפריה לא באמת מכיר מה קרה פה... פריפריה זה קריית שמונה ומעלות, ירוחם, נתיבות ואופקים".

- פריפריה זה גיאוגרפי או חברתי? יש באמת "פריפריה חברתית"?

"יש מתאם גדול מאוד בין גיאוגרפי לחברתי. נכון שיש מצוקה גם במרכז, אבל לא דומה אזרח שנולד בלוד לבין זה שנולד בירוחם, מבחינת פוטנציאל ההזדמנויות העומדות בפניו: יותר מקומות עבודה חלופיים במרחק נסיעה, הרבה יותר אפשרויות לימוד, וכמובן גם יותר בידור ותרבות. את העוצמה של המדינה צריך להפנות רק למקומות חלשים, נעדרים אלטרנטיבות".

- בתור מי שבזמנו קיצץ בתקציבי מדינה - מאיפה לקצץ עכשיו?

"יש מגוון רחב מאוד של מקורות. צריך לקבוע פעולה רב-שנתית, שמתחילה מיד ומבוססת על שלושה מסלולים: 1. קיצוץ במקומות שבהם יש תקציבים מיותרים. 2. פריסה ארוכה יותר של תוספות התקציב שניתנו בשנים האחרונות - כמו חינוך חינם. ולא, אני לא מציע בשלב זה להפר הסכמים שנחתמו. 3. הגדלת הכנסות - הן בדרך של ביטול פטורים, הן בדרך של העלאת מס".

- פרט בבקשה.

"קודם כל להטיל מע"מ על פירות וירקות: אין הבדל בין לחם, גבינה ועגבנייה, כי חלק גדול מהפטור הזה הולך דווקא לשכבות החזקות, ובכלל למה לא לשלם מע"מ למשל על ירקות מעוטרים שמוגשים במסעדת צמרת? במקביל יש לבטל או להקטין באופן ניכר את הפטור ממס על קרנות השתלמות, שכן זהו פטור רגרסיבי ביותר. יש לשנות את כל מערך הפטורים ממס באופן שיצמצם אותם באופן משמעותי, כן-כן, גם בחוק עידוד השקעות הון".

- האם נכון לקצץ בקצבאות ילדים?

"ברור שכן, אני בכלל לא מבין למה צריך קצבאות ילדים. לא מבין למה אני, את ושכמותנו צריכים לקבל קצבה לילדים. מדינה צריכה לתת תמיכה ישירה למי שצריך תמיכה, לא לתת קצבה אוניברסלית. עם זאת, אני חושב ששינוי כזה קיצוני, של ביטול מוחלט של קצבאות ילדים, הוא גם לא אפשרי, גם לא מעשי וגם לא נכון. הוא לא אפשרי פוליטית ולא נכון, מכיוון ששינויים קיצוניים בכלכלה מסוכנים. יש לזה השפעה מיידית על העוני ועל חלוקת ההכנסות. לכן יש להסתפק בשלב הזה בהחזרת המצב לקדמותו - טרם הקמת הממשלה הקודמת, שהוסיפה קרוב לשני מיליארד שקל לקצבאות - להודיע שזה רק השלב הראשון, ואחר כך להמשיך. מי שצריך - יקבל. מי שלא - לא".

- העלאת מסים?

"יכול להיות שלתקופת ביניים צריך להעלות במידה מסוימת את מס החברות, אבל רק לתקופה מוגבלת. העלאת מע"מ - בעייתית מאוד. זהו מס רגרסיבי מאוד".

- במוצאי השבת האחרונה החל הגז לזרום מקידוח תמר וכסף גדול יבוא בעקבותיו. הנגיד הזהיר אתמול שאסור שהתמלוגים יממנו את תקציב המדינה.

"חשוב מאוד וקריטי מאוד לבצע את מה שאמר הנגיד, שכן הגז משנה באופן משמעותי את מאזן התשלומים הישראלי. בשלב הראשון הוא מקטין מאוד את היבוא, כלומר את העברות המט"ח, וכולנו תקווה שבשלב השני יגדיל את היצוא, מה שיביא הכנסות במט"ח. אם לא נקפיד לנטרל את השפעת הגז על שוק המט"ח בדרך של השקעה בחו"ל, כפי שציין פישר, אנחנו עלולים ללקוט ב'מחלה ההולנדית' - ירידה חדה בשער החליפין כתוצאה מעודף מט"ח. המשמעות תהיה פגיעה קשה בסקטור היצרני ופיטורים המוניים".

- ישראל זקוקה לגז, בתחומים רבים. למה לאשר יצוא שלו?

"היצוא חיוני. הוא יבטיח אינטרסים של חברות להגדיל משמעותית את חיפושי הגז והנפט ולהשקיע בפיתוח. כרגע כולנו תלויים בשדה אחד: תמר. זו תלות מסוכנת, גם מהטעם הכלכלי וגם מהביטחוני. מה גם שהרחבה של חיפושים ופיתוח תגדיל מקומות עבודה ואת התוצר בכלל".

- הגז הוא אוצר טבע של כל הציבור; יצוא יכניס את הכסף בעיקר לכיסים פרטיים בודדים.

"לא כל מה שנשמע דמגוגי ויפה הוא נכון. בינתיים המחירים של הגז גבוהים בגלל העדר גיוון, ומי שמשלם את המחירים הגבוהים, בתעריפי חשמל ותעריפי אנרגיה אחרים במשק, היא בדיוק אותה גברת כהן מחדרה".

- יש לך מה לומר ללפיד בעניין ההתנהלות בין מוקדי הכוח בממשלה?

"בכל הקשור למערך היחסים בינו לראש הממשלה, אני לא חושב שצפויה ללפיד בעיה כלשהי, כי ראש הממשלה מבין היטב כלכלה. עופר עיני - זו תעלומה... למרות שבעבר, עם כל חילוקי הדעות שהיו לי איתו, הוא כן אדם שמבין עניין, וניתן לסגור איתו דברים".

- את מי מבכירי האוצר ראוי להחליף?

"נעבור מהר לשאלה הבאה".

- לסיכום, מה אתה רוצה לומר לכולנו בסוגיית שר האוצר החדש?

"אני רוצה לומר לכולם: תעזבו את שר האוצר לנפשו. חכו עד שיגיש את התוכנית שלו להבראת המשק. אחר כך תבחנו אותו בביצוע".