למה לא להתיר נישואי קטינות?

מרבית החוקים הפלילים מיועדים להגן על אדם מפני זולתו העלול להזיק לו, אך בינהם מסתתרים גם חוקים פטרנליסטים, אשר מטרתם להגן על האדם מפני עצמו.

אחד מחוקים אלה הוא חוק גיל נישואים, האוסר על נערות שגילן נמוך מ-17 להינשא, גם אם הן מאד מעוניינות בכך.

על פניו, יש משהו מקומם בחוקים שבהם המחוקק מתיימר להחליף את שיקול-דעתו של האזרח ולקבוע עבורו מה טוב בשבילו, אך מטרתו של חוק ספציפי זה היא בעיקר להגן על נערות, בדרך-כלל מרקע עדתי או דתי מסוימים, אשר בני משפחתן או סביבתן מפעילים עליהן לחץ העולה לכדי כפייה להינשא בגיל כה צעיר.

החוק מגובה במחקרים רבים המראים כי שיעור הגירושים בקרב זוגות שהתחתנו בנישואי בוסר גבוה במיוחד, וכן כי חיי נישואים אלה מלווים תכופות בגילויי אלימות בתוך המשפחה וכן בקשיים כלכליים, הנובעים מחוסר בשלותם של הצעירים לקיים בית באופן עצמאי.

על-פי חוק גיל הנישואים אשר נחקק עוד בשנת 1950, הגיל המינימלי לנישואים בישראל עומד על 17 שנה, והעובר על הגבלה זאת ומשיא קטינים בטרם מלאו להם 17, עובר עבירה פלילית שדינה שנתיים מאסר.

עם זאת, במקרים מיוחדים ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, אשר לו הסמכות להתיר נישואים גם בין בני זוג שמלאו להם 16 שנה בלבד.

בשנים האחרונות נעשו מספר פניות לבית המשפט בבקשות מיוחדות מעין אלה, אך כמעט כולן נדחו, מאחר שהפסיקה קבעה כי הרשות החריגה לנישואים מוקדמים תינתן במקרים יוצאי דופן באופן קיצוני בלבד.

בית המשפט העליון הבהיר ופירט כי בין הנימוקים שלא יתקבלו כמצדיקים היתר לנישואי קטינים ניתן למנות את הסכמת הקטינים או הוריהם, מנהגי העדה אליה הם שייכים, הכנות לחתונה שכבר התבצעו וכדומה.

מסיבות אלה נדחתה תביעה שהוגשה בשנת 2009 על-ידי זוג הורים חרדים בבקשה לאפשר לביתם בת ה-16 להינשא לבחיר-ליבה, בטענה כי הנערה בוגרת מכפי גילה, לומדת לימודים אקדמאיים, וכן כי יש גיבוי כלכלי והסכמה לכך מצד ההורים משני הצדדים.

הנימוק שהצדיק לטענת ההורים את מתן האישור החריג נעוץ בדתיותם של הקטינים, אשר חושקים זה בזה אך חוששים להפר את "איסור הנגיעה", ומבקשים לזרז את הנישואים בטרם יתפתו לחטוא.

השבוע דחה בית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון בקשה למתן היתר נישואים מוקדם בנסיבות קיצוניות עוד יותר. במקרה זה הנערה בת ה-16, אשר גם היא גדלה בבית דתי, כבר נמצאת בחודש מתקדם של הריון מהחתן המיועד, ובכך למעשה נקבעו כבר עובדות בשטח אשר יהפכו את הצעירים להורים לילד משותף עם היתר נישואים או בלעדיו. יתרה מכך, בתוך מספר חודשים ימלאו לקטינה 17, ואז תוכל להינשא גם ללא אישורו של בית המשפט

על אף הריונה של הנערה, בית המשפט דחה גם בקשה זאת למתן היתר נישואים מוקדם. פסק דינו בית המשפט הדגיש את הצורך בבשלות האישיות והתגבשותה כדי להבטיח שהנישואים אכן לטובת הנערה, תנאי שאינו מתקיים במקרה זה, שבו שני בני הזוג אובחנו כבעלי אישיות ילדותית ובלתי יציבה.

כיום עומדת בפני הכנסת הצעת חוק אשר מבקשת לשנות את המצב החוקי משני הקצוות: מחד מבקשת הצעת החוק להעלות את גיל הנישואים ל-18 שנה במקום 17; אך מן הצד השני היא מרחיבה את שיקול-דעתו של בית המשפט, המוגבל כיום כאמור למקרים מיוחדים בלבד, ומציעה לקבוע כלל גורף שלפיו בית המשפט יוכל לתת היתר נישואים בכל מצב שבו ימצא לנכון כי מתקיימות נסיבות שיצדיקו היתר כזה.

* עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".