ניתוח: אסטרטגיית "קנה והחזק" במניות עדיין מתה

לפני כמה שנים כתבתי ספר בשם "לקנות ולהחזיק זה רעיון מת". כשהראיתי אותו למו"ל שלי, וויילי, הם לא התלהבו מהרעיון. זה היה בתחילת 2007, והכל נראה נהדר בכלכלה, עם גאות במחירי הנדל"ן והמניות, ומעט מאוד אנשים התריעו על הסערה שמתקרבת. אף אחד ממילא לא רצה לשמוע אותם.

וחשוב יותר: אני לא חושב שמישהו מהם העריך את הסיכונים שהיו קיימים אז כמוני; אבל למה שאמרתי אז היה בכל זאת הד, ובהתחשב במצבנו כיום אני חושב ששווה לחזור על זה.

האמנות של קנייה והחזקה החזירה את רוב המשקיעים כיום לנקודת שוויון מ-2007, ואם נמשיך לחזור אחורה, רוב המשקיעים גם לא הפסידו משנת 2000, וזה טוב, אבל זו לא צמיחה. למרות שהאסטרטגיה של קנייה והחזקה יכולה לעבוד, והיא תעבוד שוב בנקודה כלשהי, המשקיעים צריכים להיות מודעים מספיק לסביבה הנוכחית כדי לקבוע אם האסטרטגיה הזו היא הטובה ביותר מבחינתם כעת. המטרה של החזרה על הדברים היא להזכיר לכולנו היכן אנחנו נמצאים באמת, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא עם "The Investment Rate" ("קצב ההשקעות").

לפי כלי זה, כאשר יותר כספים זמינים להשקעות בכלכלה השנה ביחס לשנה שעברה, ובשנה הבאה ביחס לשנה זו, יש סביבת צמיחה. אבל כאשר יש פחות כסף זמין להשקעה במשק השנה ביחס לשנה שעברה, ובשנה הבאה ביחס לשנה הנוכחית, יש עדיין תקופה טבעית של התכווצות כלכלית - בדיוק היכן שאנחנו היום.

עירוי ההון מטעה

לפי מדד קצב (או שיעור) ההשקעות, הכלכלה האמריקנית מצויה עדיין בשלב הירידה הגדול השלישי בהיסטוריה שלה, שנמשך שנים רבות. שני השלבים הקודמים של הירידה היו השפל הגדול ותקופת הסטגפלציה בשנות ה-70 של המאה שעברה. מדובר על תקופות ממושכות, לא על הזדקרויות במחזור גדול. השלב הנוכחי של הירידה בהשקעות צפוי להימשך אפילו יותר משני קודמיו.

קיים ללא ספק בלבול שנובע מהפעילות של הפדרל ריזרב. המשקיעים יודעים שיותר ויותר כסף מוזרם למערכת, אלא שבמקום ללכת ישירות לכלכלה, הוא נוטה לזרום לכמה סוגים של נכסים. דוגמה מצוינת היא שוק המניות. העירוי הכספי של הבנק המרכזי העלה את מדד 500 S&P כמעט בקו ישר בראש של כמה משקיעים (או משקיעים-בכוח), אך הכלכלה הבסיסית עדיין חלשה מאוד.

כמובן שביחד עם עליית מחירי נכסים יש גם אפקט עושר, שיכול להוסיף דלק ובזמני שוק רגיל גם לגרום לכלכלה תאוצה, אך בתקופות של התכווצות כלכלית טבעית, כמו התקופה שאנחנו בה כיום, הכלכלה מתקשה להאיץ ללא תמרוץ. הנכסים יכולים לעלות בגלל העירוי הכספי, אבל זה לא חייב להיות מתורגם תמיד לצמיחה בת-קיימא.

למעשה, די להיפך, מפני שהכלכלה שלנו מצויה כבר במצב טבעי של חולשה. מפני שמחירי כמה נכסים נופחו על ידי מדיניות הכסף הקל של הפדרל ריזרב, תופעות הלוואי יכולות למעשה להכין את השוק ונכסים נוספים למצב שבו השטיח יימשך שוב מתחת לרגליהם. אם לא היינו במצב של חולשה טבעית כמו היום, הסיכונים לא היו כה גבוהים כפי שהם.

לרוע המזל, גם אחרי כל מאמצי הבנק המרכזי שלנו, החולשה הכלכלית עדיין קיימת, הכלכלה הבסיסית עדיין מתקשה להתקדם, ורק המשקיעים בסוגי הנכסים שנהנים מעירוי כספים נהנים ממימוש צמיחה - וגם זה נתון לוויכוח בגלל הנחות שגויות ודולרים מודפסים. ללא העירוי הקבוע של הון, אותם סוגי נכסים לא היו עולים, אפקט העושר לא היה מגיע והמצב הטבעי של הכלכלה היה ברור יותר.

כשכתבתי את הספר לא יכולתי כמובן לדעת שהפד ידפיס כסף ללא הגבלה, אבל ידעתי כמה זמן שלב הירידה הנוכחי בכלכלה יימשך. ידעתי מה המשקיעים יעברו אם הם יישארו בפוזיציות שלהם. השוויתי את המגמה בשוק למגמה שהייתה בשנות הסטגפלציה, והמסקנה שלי הייתה שכל אחד שיאמץ אסטרטגיה של קנייה והחזקה, או ימשיך להחזיק כזאת, יהיה צפוי לרכבת הרים. כשאמרתי את זה ב-2007, לא רק המו"ל שלי אלא גם כלי תקשורת חשובים אחרים צחקו לי בפנים, ואני חושד שאקבל משוב דומה גם היום.

התיאבון לסיכונים גבוה

שוק הדיור מתחזק. מניית הום דיפו (HD) עלתה מתחילת השנה בכ-15% וזו אינדיקציה טובה לחוזקו של שוק הבנייה. שוק המניות חזק, עם עלייה של 11% במדד דאו מתחילת השנה. המשקיעים אופטימיים, אולי אפילו כבר תאבי בצע, ואנשים מתחילים לרדוף אחרי נכסים כי הם מרגישים שהם פספסו את המשחק. התיאבון לסיכונים גבוה. כל אלו מזכירים מאוד את מה שהיה ב-2007, כאשר כתבתי את הספר "לקנות ולהחזיק זה רעיון מת", כאמור. הנה הציטוט הברור שלי: הרעיון הזה עדיין מת, וימשיך להיות מת בשנים הקרובות לכל הפחות.

כולם צריכים להשתמש באסטרטגיית מניעה של שליטה בסיכונים. השקעות של קנייה למטרת החזקה ממושכת צריכות לרדת מסדר היום. בסופו של דבר הן יחזרו להיות הגיוניות, אך לפי שעה הן צריכות להיגנז - לעתיד הנראה לעין.

* כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2013