המלצת ספר: "הנקה ופיט" - ספר שנוגע בשואה בעדינות מרגשת

מחקרים מראים שילדים בישראל מתחילים לעסוק בנושא המוות מוקדם יותר מאשר בארצות מערב אחרות, וזה לא מפתיע. הצירוף של המציאות הביטחונית ומצוות והגדת לבנך (את כל הרעות, הפוגרומים והזוועות אשר עשו לך עמלק, פרעה, טיטוס, היטלר), הוא קרקע פורייה להנחלת סיוטים מדור לדור.

הורים רבים מתלבטים איך להעביר לילדים את נושא השואה "נכון". באופן שיעביר את המסרים שהם רוצים להעביר לילדיהם (איש לשיטתו), אך לא בצורה שתעורר פחדים וטראומות. עם השנים הולכים ומצטברים על המדף כמה וכמה ספרים כאלה, שהידועים בהם הם ספריו עטורי הפרסים של אורי אורלב, "האי ברחוב הציפורים" ו"רוץ ילד, רוץ", ספרה המצוין של תמי שם-טוב "ואיך קוראים לך עכשיו" (2008) ועוד.

למדף הלא מאוד צפוף הזה מצטרף עכשיו ספר חדש, "הנקה ופיט" של רן כהן אהרונוב, המיועד לילדים קצת יותר קטנים (שש עד תשע, תלוי בילד), ובמיוחד לבנות, שיזדהו עם עולמן הכה-נורמלי של הילדות גיבורות הספר. גם "הנקה ופיט", כמו הספרים שהוזכרו, מבוסס על סיפור אמיתי. הנקה היא אמו של המחבר, שניצלה על-ידי משפחה הולנדית, שהסתירה אותה בשנות השואה וגידלו אותה באהבה יחד עם בתם, פיט (פיטיה).

הסיפור מובא מנקודת מבטה של הנקה הקטנה, שלא מבינה את האירועים אבל כבר יודעת שאם היא שומעת ג'יפ של חיילים, היא צריכה לרוץ ולהתחבא בתוך הארון. נוגעת ללב היצמדותה לפריטים נוסכי הביטחון - הכפית והמזלג הצבעוניים, שהיא לוקחת איתה מבית מסתור אחד לאחר והבובה "בובהל'ה".

ניכר במחבר שהוא מכיר ומבין את נפש הילד (כהן אהרונוב הוא איש חינוך ותיק, מנהל תחום הגיל הרך במכון לחינוך דמוקרטי). הילדות שלו אמיתיות לגמרי. מקסימות, אבל לא מיופייפות.

כשהנקה יושבת רועדת בארון ומפחדת לצאת גם אחרי שהחיילים נסעו כבר, פיט חוזרת זועפת אל הבובות. "אוף, איזו ילדה מעצבנת. למה היא לא עונה לי?". כשהן מתקרבות יותר, בכל פעם שהנקה מתחבאת, פיט יושבת ליד הארון ושרה שירים עליזים כדי לעודד את חברתה שבתוכו. במיקרו-עולם הקטן, ששתי הילדות בוראות לעצמן, הן חוגגות כריסמס, יום הולדת ופיקניק עם הבובות, והשואה נשכחת כמעט לגמרי, אבל רק כמעט.

גם כשהמלחמה נגמרת, והוריה של הנקה באים לקחת אותה, המפגש לא מתואר בגווני ורוד. הנקה כבר בקושי זוכרת אותם, והיא רוצה להישאר עם משפחתה החדשה.

הסיפור הוא עדין ומרגש, וגם האיורים היפים בשחור-לבן תורמים לאווירה, אבל המרגש מכול הוא העמוד האחרון, הסוף-דבר, שבו מספר כהן אהרונוב: "הנקה הקטנה היום היא כבר גדולה, קוראים לה סבתא חנה והיא גרה בירושלים. גם פיט סבתא, והיא גרה בהולנד. פיט והנקה המשיכו להיות חברות טובות כל השנים מאז". את הספר הוא מקדיש להוריה של פיט, חסידי אומות העולם וים וסופי פרימויס וגם "לפיט ולאמא, שלימדו אותנו חברות אמת מהי".

הנקה ופיט, סיפור של חברות אמיצה, רן כהן אהרונוב. איורים: ולי מינצי. הוצאת כתר, 67 עמ'