לאן הולך הדולר? כיצד להתגונן ואולי להרוויח מהתנודות

המטבע האמריקני ממשיך לתעתע בכולם. מאז יולי 2012 נחלש הדולר בכ-11% ומסוף ינואר הוא איבד כ-3.5%. מה עומד מאחורי צניחת המטבע האמריקני, האם ומתי בנק ישראל יתערב וכיצד המשקיעים יכולים להגן על עצמם ואף להרוויח מכך.

לדברי משה שלום, ראש מחלקת המחקר של חברת הפורקס FXCM, "היחלשות הדולר נמשכת כבר הרבה מאוד זמן. זוהי מגמה שהחלה באמצע אוגוסט, כאשר הדולר נסחר בסביבות 4.1 שקל. אבל בתחילת מארס החלה מגמת נוספת, של התנתקות מהעולם: בזמן שהדולר נחלש בארץ, בעולם הוא התחזק". אורן אלדד, מנכ"ל חברת ATRADE, מוסיף: "צריך להיות מתאם בין מה שהמטבע עושה בעולם מול הארץ, אבל הקורלציה הזאת פשוט לא קיימת".

מספר גורמים להיחלשות המטבע

השניים מזהים מספר גורמים, שהאיצו את היחלשות המטבע האמריקני והובילו להתנתקות בין ביצועיו בישראל לעולם; הראשון שבהם הוא מינוי יאיר לפיד לתפקיד שר האוצר. "לפיד עושה רושם של שר אוצר אקטיבי, כזה שיטפל בקיצוצים ביד רמה ויעמוד ביעד הגירעון בהתאם להנחיות של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. הבשורה הזאת, שהוא הולך לעשות משהו טוב לכלכלה הישראלית, יוצאת לעולם - וזה מחזק את השקל", אומר אלדד.

גורם נוסף, שלדעתם תרם למגמה, הוא תחילת הזרמת הגז ממאגר "תמר" והתגמולים שהמדינה צפויה לקבל בעקבותיו - מה שמחזק את המשק הישראלי. "הנושא לא נעלם מעינו של פישר, שאמר שלשום שבגלל הגעת הגז, חשוב להשקיע את תגמולי המס מהגז בחו"ל, ובכך למנוע ייסוף מתמשך בשקל", מזכיר שלום.

לדברי אלדד, מה שעוד תרם להתחזקות המטבע המקומי הוא הפעילות של הבנקים זרים, שניצלו את תקופת חג הפסח לקניית שקלים. "הבנקים הזרים זיהו את הפוטנציאל וניצלו את ימי החג, מתוך הנחה שבימים אלה פישר לא יתערב. הדבר השפיע בצורה דרמטית על השוק, אבל יכול מאוד להיות שהחזרה למסלול עסקים תקין תפתור אותה".

בהתאם לקונצנזוס, שלום ואלדד סבורים, כי במקרה ששער הדולר יצנח מתחת לרף 3.6 שקל, לא מן הנמנע שנגיד בנק ישראל יתערב, באמצעות רכישות אקראיות של דולרים בכמויות בלתי מוגבלות. "בנק ישראל רואה את עצמו כמבוגר האחראי במערכת, ומתערב בשל ההשלכות על היצואנים. העניין הוא שפישר עומד לפרוש, ואנחנו לא יודעים מי יחליף אותו ואיזו מדיניות הוא ינקוט. נכון לעכשיו כולם מסתמכים על ההיסטוריה, ובשוק מחכים לראות מה בנק ישראל יעשה כשהדולר ירד מתחת לרמה של 3.6 שקל", אומר שלום.

כיצד תוכלו ליהנות מהמגמה?

כך או אחרת, התיסוף בשקל כבר כאן, תוך שהוא טומן בחובו סיכונים למשק הישראלי ומהווה כאב ראש ליצואנים הישראלים. לכן, ב-FXCM סבורים כי התחזקות השקל עשויה להשפיע גם על המניות הנסחרות בבורסה הישראלית.

לדבריהם, "התיסוף בערך השקל עשוי לפגוע בחברות המבוססות על יצוא, אשר הוצאותיהן הן שקליות והכנסותיהן הן במטבע זר. למשל אלביט מערכות או פלסאון תעשיות, או חברות נדל"ן מניב הפועלות מעבר לים דוגמת גזית נדל"ן. חברות אלה עשויות להיפגע כתוצאה מהמשך התחזקות השקל, ועל כן ניתן להרוויח על ידי מכירה בחסר (שורט, ל' א') על מניות אלה".

בחברת התכנון הפיננסי פיוניר מציעים למשקיע הפרטי ליהנות מהמגמה באמצעות השקעה באג"ח שקליות: "היחלשות הדולר מעלימה את הסיכוי להעלאת ריבית בטווח הקצר והבינוני, כל עוד הדולר נשאר נמוך, ואף מגדילה את הסיכוי להורדת ריבית. הדבר מאפשר להאריך את המח"מ במרכיב האג"ח בתיק - כלומר, לרכוש אג"ח עם מח"מ מעט יותר גבוה, שנותן תשואה גבוהה יותר", אומר שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי.

ב-FXCM מציעים למשקיעים לנצל את המגמה, ולהרוויח מהשינויים בפערי המטבע, כלומר לקנות את השקל בערכו הנוכחי, למכור אותו במחיר גבוה יותר, ולשלשל לכיסם את הפער בין שערי החליפין. "שוק המט"ח נגיש גם למשקיע הקטן, שיכול להרוויח כתוצאה מהשינויים בשער החליפין. מי שמעריך שהשקל ימשיך להתחזק מול הדולר יכול לפתוח עסקת שורט על הדולר-שקל בשער הנוכחי, ולממש את העסקה בשער נמוך יותר. בשוק המט"ח הממונף ניתן לפתוח עסקאות גדולות באמצעות סכומי השקעה קטנים יחסית".

נבהיר, כי מדובר במסחר ספקולטיבי וממונף, שבו אמנם סיכוי לרווח, אך הוא גם מקפל בתוכו סיכון בלתי מבוטל להפסד בהיקף משמעותי, בעיקר משום שאת השינויים במטבעות כמעט בלתי אפשרי לחזות.

וכיצד יכולים המשקיעים להגן על עצמם מפני היחלשות הדולר? "זוהי באמת השאלה המהותית יותר בעינינו, והיא נוגעת בראש ובראשונה למשקיעים בשוקי ההון בעולם, אך התשובה פשוטה: יש היום אפשרות לרכוש תעודות סל כמעט על כל מדד בחו"ל, שמנטרלות את סיכון המטבע (תעודות סל שקליות, ל' א')", אומרים בפיוניר. למרות יתרון החשיפה הפשוט והנזיל, יש לזכור כי השקעה בתעודות אלה כרוכה בעמלות קנייה ומכירה בעלות של כ-0.5% ובדמי משמרת.

אפשרות נוספת היא השקעה בקרנות נאמנות אג"חיות צמודות לדולר. אך מדובר בקרנות, אשר לרוב משקיעות באג"ח של חברות ישראליות הצמודות למט"ח, ומאחר שחלקן מושקעות באיגרות בעייתיות נדרשת בדיקה מעמיקה. בנוסף, ניתן להיחשף לקרנות אג"ח חו"ל, המתמחות בהשקעה באג"ח מדינות זרות וחברות בחו"ל (לרוב במדינות ובמנפיקים סולידיים עם דירוג גבוה), אולם הניהול האקטיבי כרוך בעלויות ניהול שנעות בין 0.7% ל-1.7%.