1. לחיים רמון ושותפיו הרבים לבעלות בהפועל ת"א, להלן "הרמונים", יש חתיכת מיגרנה. והיא לא קשורה בשום דרך ליריבה העירונית שאתמול (שבת) פירקה אותם פעם נוספת. נכון שההפסדים למכבי הם סימבוליזציה מושלמת לדעיכה. הרי היו לאחרונה שנים שבהן לנצח דרבי היה בשביל הפועל כמו לקחת סוכרייה מתינוק. השנים האלו התפוגגו בחסות ערן זהבי. אבל ההתרסקויות מול הצהובים הן הבעיה הכי פחות משמעותית של הפועל כרגע.
קיץ 2013 והעתיד שנצבע בחמישים אלף גוונים של אפור - זה העניין הכי בוער בהפועל, שנמצאת בנקודה נמוכה מאוד, במצב הקשה ביותר שהיתה בו בחמש השנים האחרונות, מאז שאלי גוטמן הגיע להציל את הקבוצה מירידה ללאומית.
קודם כל אלו הספרים הבעייתיים שיש לרמונים על הראש: חשבון שעדיין פתוח מול הבעלים הקודם, אלי טביב; עונה שעוד רגע מסתיימת עם גירעון של כמה מיליוני שקלים; החובה לבצע חריש עמוק ויקר בסגל הצולע כדי לא לבזות את המועדון בעונה הבאה באירופה ולהישאר רלוונטיים בליגת העל.
החרפה הגדולה ביותר במתחם וולפסון השנה היא הבנייה - שהתבצעה לרוחב אך ממש לא לעומק. נכון שהרמונים הצליחו להביא כמה שמות גדולים ומשמעותיים (בן חיים, ורמוט, אלמוג כהן), אבל הרוב המוחלט מבין 16 שחקני הרכש שהגיעו למועדון במהלך 2012/13, בחלונות ההעברות של הקיץ והחורף, הם ברמה של מרכז טבלה בליגת העל (ביום בהיר במיוחד). כמות אדירה של פלופים מהדהדים, רשימת מכולת בלתי נגמרת של מוצרים מקולקלים שעוד רגע צריך להשליך אותם לאשפה.
זה קצת ריסקי לעשות שתי מהפכות ענק בתוך שנתיים בסגל של קבוצת כדורגל. זה מסכן את היציבות. אבל כשאחוז הפגיעות שלך בשוק ההעברות כל כך נמוך, אין יותר מדי ברירות: המשמעות של יציבות במקרה כזה היא המשך הדשדוש.
עניין אחר שלא מוסיף לרמונים שעות שינה הוא היחלשות משמעותית בתמיכה מהיציעים בבלומפילד. למשחקי הבית האחרונים של הקבוצה מגיעים בין 5,000 ל-6,000 אוהדים, כמות נמוכה יותר ממכסת המנויים שנמכרה לעונה הזאת. אלו לא מספרים של מועדון קטן, אבל בהחלט של כזה שמאבד אט-אט מהרלוונטיות שלו. גם זה לא מועיל בכלל למצב הכלכלי.
רמון מחפש בימים אלו משקיעים נוספים למותג המתרסק, אולי אפילו בעלים אחד שייקח את כל החבילה על עצמו, משיח פילנטרופ שיכסה את הגירעון וינווט את המהפך הנדרש בסגל. אבל בהתחשב בצניחה החופשית של הארגון הזה שנקרא הפועל ת"א, המשימה הופכת למורכבת הרבה יותר. אף ראש בריא לא יסכים להיכנס בקלות למיטה החולה הזאת.
2. עדכונים ממשחק הכיסאות: לאוסקר גארסיה יש חוזה לעונה נוספת במכבי ת"א. כשנפלו כאן טילים הוא ניהל מו"מ מתקדם ביותר, על-סף חתימה, עם קלאב ברוז' הבלגית. בעיתונות באנגליה יש שמועות על קבוצות תחתית מהפרמיירליג שמעוניינות בו, וכשהסוכן שלך הוא האח של גווארדיולה, תמיד קיים סיכוי שתקבל הצעות ממקומות מבוססים ומתקדמים יותר מהלבנט. אבל בתל אביב יצאו בינתיים מכוננות המרחבים המוגנים, ובשכונת קרית שלום בדרום העיר כבר מתחילים להתמרק למוקדמות ליגת האלופות. אוסקר בעצמו כבר התחיל לדבר בפה מלא על העונה הבאה, במסיבות העיתונאים ובראיונות לאחר המשחקים. נדמה כי הבשילו התנאים להישארותו של הפרודיג'י הספרדי.
ההישארות הצפויה של אוסקר היא חדשות רעות בעיקר לרן בן שמעון, שעושה עונה טובה בקפריסין ומחכה לג'וב יפה שיתפנה באחת הגדולות כאן. מכבי ת"א מאבדת את הרלוונטיות מבחינתו, חיפה תפוסה חזק עם בנאדו (כנראה לכמה שנים טובות), בבית"ר אין אופק. ההישארות הצפויה של אוסקר היא חדשות רעות גם לרוני לוי, שבוודאי לא יתנגד לקבל את הפועל ת"א בעונה הבאה, אבל הופך מבחינת האדומים לאופציה משנית בלבד לרב"ש.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.