משרד הבינוי והשיכון פועל ב-15 השנים האחרונות באופן אינטנסיבי לקידום נושא ההתחדשות העירונית. חלק מהפעילות מופנה למרחב הפרטי (פינוי-בינוי, תמ"א 38, שיפוץ בניינים ועוד) וחלק למרחב הציבורי (שדרוג תשתיות ומוסדות ציבור למשל). רובה הגדול של העשִׂיָיה מכוון לשכונות מגורים, אך תהליכי ה"הזדקנות" וה"בלייה" אינם פוסחים גם על אזורים מסחריים ותיקים. לכן, בבואנו לחדש ולהחיות את הרקמה הבנויה, לא ניתן להימנע מסיוע גם לחלקים אלה של העיר ומשרד השיכון רואה זאת כחובה להתייחס לנושא כמכלול, על מרכיביו השונים.
הצורך להחיות ולשדרג את מרכזי הערים מקבל משנה תוקף, במיוחד לאור שגשוגם של הקניונים קונים רבים מעדיפים לערוך את קניותיהם ואף לבלות בקניון, מקום בו יש חניה, מיזוג/חימום, שמירה, שירותים ולא פעם גם אירועים לילדים.
אם כך, כיצד מרכזי הערים הוותיקים יכולים להתחרות בקניונים?
משרד הבינוי והשיכון הזמין מחקר השוואתי בינלאומי כדי לבחון כיצד ערים שונות בעולם מתמודדות עם הבעיה, שאינה יחודית כמובן למדינת ישראל. המחקר התייחס לחמש ערים: פילדלפיה, טורונטו, לונדון, אירלנד וניו-יורק, ומצא שבכל אחת מהערים הללו קיימים עשרות מתחמים הנקראים BID, ראשי תיבות של Business Improvement District.
ה-BID הוא מסגרת נורמטיבית להסדרת התארגנות פרטית של הסוחרים לשם שיפור תפקודו וחזותו של המרחב הציבורי במתחם גיאוגרפי נתון. ההתארגנות מתבצעת בדרך כלל באופן פרטי, והמימון מוסדר באמצעות מנגנון אגרות והיטלים עצמיים מחייבים, בסיוע של הרשות המקומית.
סוחרי ה-BID ממנים גוף מנהל, שאחראי על מתן שירותים ברחובות המתחם. הסוחרים עצמם הם שקובעים את אופיָם של השירותים, כגון שיווק, פרסום ומיתוג, קיום אירועים, קישוט הרחובות בחגים, הצבת אדניות וספסלים, החלפת גופי תאורה, החלפת ריצוף, תוספת ניקיון ועוד ועוד. אחד המדדים המרכזיים להצלחתם של מתחמי ה-BID הוא מידת שיתוף הפעולה של הרשות המקומית עם ה-BID.
על כל פנים, חשוב להדגיש כי אין בהתארגנות של הסוחרים כדי לפטור את הרשות המקומית מחובתה לספק או כדי לצמצם את השירותים שניתנו באותו אזור גם קודם להתארגנות.
המחקר מצא כי הפעילויות והשדרוג שיזמו הסוחרים במרחב הציבורי במתחמי BID הביאו לעלייה ניכרת במספר המבקרים והקונים, לגידול בהכנסות של העסקים ואף לירידה בשיעורי פשיעה. הקמת עשרות מתחמי ה-BID השונים היא סיפור הצלחה והראיה לכך טמונה בעובדה שהסוחרים עצמם ביקשו להאריך את ה-BID לתקופה נוספת ולא בחרו לסיים את פעילותו.
בימים אלה, אנו בוחנים, יחד עם המשרדים הרלבנטיים (תעשייה מסחר ותעסוקה, פנים ומשפטים), כיצד ניתן להקים גם בישראל מסגרות דומות. מובן מאליו שצריך יהיה להתאים את המסגרת למציאות הישראלית ולא כל צורת הפעלה וחקיקה, שקיימת בערים שסקרנו, רלבנטית אצלנו. אחד המקומות שיתאימו ביותר למסגרת כזו הוא מרכז העיר של ירושלים.
אמנם, באזור זה כבר נעשתה פעילות רבה לשדרוג פיזי של המרחב הציבורי על ידי ממשלת ישראל ועיריית ירושלים באמצעות חברת עדן. אך בד בבד, ישנם רחובות מסוימים שבהם הסוחרים פעילים מאד ומעוניינים במסגרת ניהולית, שתסייע להם להחזיר למרכז העיר ירושלים את תנועת הקונים התוססת ולשקם את עסקיהם לאחר הקשיים שנתקלו בהם במהלך הקמתה של הרכבת הקלה.
* הכותבת היא מנהלת אגף תכנון ובינוי ערים ויו"ר הוועדה הבינמשרדית להתחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
