בקרוב במצגת של שר האוצר

השורה התחתונה של הודעת משרד האוצר על ביצוע התקציב והכנסות המדינה לרבעון הראשון של 2013 פשוטה: הקצב השנתי של התרחבות הגירעון הואץ. סך הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עומד כבר על 42 מיליארד שקל, שהם כ-4.5% מהתוצר, שני נתונים גדולים יותר ממה שנרשם ברבעון האחרון של 2012.

יש להניח כי בקרוב מאוד יופיע שר האוצר באחת מישיבות הממשלה, מצויד במצגת שתכלול את הנתונים החדשים. המסר של האוצר לשרים יהיה פשוט: אם לא יינקטו "צעדים מרחיקי לכת", הגירעון ימשיך להתרחב. אפשר לנחש כי השקף העיקרי יכלול את התאריך המשוער שבו הגירעון יחצה את רף 5%, שבו אמורות להידלק נורות אדומות.

כדי להסיר כל ספק אפשרי מלבבות השרים לגבי צעדי מדיניות עתידיים, סימן אגף החשב הכללי באוצר את הגורם העיקרי להאצה בגירעון: השכר במגזר הממשלתי, ותשלומי העברה לאזרחים, עלו מתחילת השנה בכ-10.2% בהשוואה לאשתקד.

כדאי לתרגם את משמעות הנתונים האלה למדיניות הצפויה של הממשלה החדשה: מניעת תוספות שכר מכוח הסכמים שנחתמו לא מזמן, וקיצוצים ברווחה אשר ימחקו את התוספות שניתנו בעקבות המחאה החברתית של 2011. לפיד יקפיד לכנות צעדים אלה "זמניים", אבל כל מי שמכיר את אגף התקציבים יודע מה משמעותה של ה"זמניות".

הואיל והדיון התקציבי, בממשלה ובציבור, אמור להתבסס על נתונים מפורטים, צריך לבחון לא מה קרה ברבעון אחד - אשר הושפע לא מעט מהסכמי שכר עם עובדים שזכו לשכר נמוך במשך לא מעט שנים - אלא על סעיפים תקציביים שתפחו בשנים האחרונות. בהקשר זה מומלץ לשוב ולעיין בדוח בנק ישראל ל-2012, על כך שהגדלת הוצאות הרווחה וההוצאה האזרחית היו אמורות להיות ממומנות מקיצוץ בתקציב הביטחון, שלא בוצע. לא רק זאת, אלא שהממשלה אף הגדילה את מסגרת התקציב הביטחוני.

ואולם תקציב הביטחון לא לבד. יש להניח שהיו רכיבים אחרים בתקציב המדינה שתפחו בשנים האחרונות. הבעיה היא שהממשלה מקפידה מאוד שלא לחשוף נתונים אלה, כך שאיש, מלבד כמה יודעי סוד, אינו יודע מה באמת התרחש בתקציב בתקופת הממשלה הקודמת.

כך, במסגרת הפוליטיקה החדשה של ממשלת ישראל, אנו מתקרבים צעד נוסף לדיון על תקציב המדינה אשר יהיה בתוקף כ-18 חודשים. דבר אחד בטוח, יהיה זה דיון אשר יהיה דומה להפליא למה שהורגלנו במשך שנים רבות של "פוליטיקה ישנה". התקשורת תדבר על גזירות, השרים ידברו על ריקי כהן, ואנו נשאר בלי דיון ציבורי אמיתי על סדר עדיפויות.