פגיעה בבנקים: רשות ני"ע תציג בחודש הבא מוצר חלופי לפק"מ

האם הבנקים יספגו בקרוב פגיעה בהכנסות ממרווחי הריבית, בור השומן האחרון שעוד נותר להם? רשות ני"ע, בראשות פרופ' שמואל האוזר, מקדמת בימים אלה מוצר חדש, שיהווה תחליף לפיקדונות הבנקאיים, ושמו בישראל: קפ"מ (קרן פיקדונות ומלוות). מדובר בקרן נאמנות סולידית מאוד, המשקיעה את נכסיה במק"מ ובפיקדונות.

בכוונת הרשות להחריג את המוצר מחוק הייעוץ. משמעות ההחרגה היא, שלא רק יועצי ההשקעות בבנקים יוכלו למכור את הקפ"מ, אלא כלל הפקידים, כך שהמוצר אמור להיות נגיש יותר לציבור הרחב. במערכת הבנקאית מעריכים כי מוצר זה שאמור להוות תחליף לפיקדון הבנקאי, עלול להביא לפגיעה בהכנסות הבנקים בהיקף של 500 מיליון שקל בשנה.

כבר בחודש הבא מתכוונת הרשות להציג את סדרת תיקוני החקיקה, שיש להעביר על מנת שניתן יהיה להשיק את הקפ"מ. "ניתן גם לזרז את תיקוני החקיקה; הדבר תלוי בעיקר בשר האוצר יאיר לפיד, ובסדרי העדיפויות שלו. אפשר לשלב את אישורי החקיקה בחוק ההסדרים, מה שיקצר משמעותית את התהליך", העריך גורם בשוק ההון. בכל מקרה, גורמים המעורבים בתהליך מעריכים כי גם ללא הסיוע של לפיד, ניתן יהיה להשיק את הקפ"מ עד סוף השנה.

"הצלחת המהלך עשויה לשנות סדרי עולם מבחינת דפוסי הצריכה הפיננסית של הציבור, ולאפשר לו לקבל תשואה הרבה יותר גבוהה לעומת הפיקדון, ללא תוספת סיכון משמעותית", אמר ל"גלובס" דודו לביא, ראש מחלקת ההשקעות ברשות ני"ע. בבתי ההשקעות מעריכים כי הקפ"מ יצליח לגייס תוך 3 שנים 50 מיליארד שקל. האופטימיים יותר מעריכים כי הקרנות הכספיות (המוצר התחליפי שיש כיום לפק"מ) והקפ"מ יכולים להגיע ביחד ל-200 מיליארד שקל.

לשבש את החגיגה

מדוע החליטה הרשות להמציא מוצר בשם קפ"מ? ראשית, קצת רקע. היקף הפיקדונות של הציבור עמד על 970 מיליארד שקל בקירוב בסוף 2012. הבנקים מעניקים ריביות בגבהים שונים על הפיקדונות, כאשר הציבור הרחב עם פיקדונות של עשרות עד מאות אלפי שקלים, מקבל לרוב ריבית מגוחכת של עד 0.5% בלבד לשנה. את הכספים הללו הבנק לוקח, ומעניק אשראי במחיר גבוה משמעותית (המרווח במגזר הקמעונאי עומד על כ-4%), וגוזרים קופון נאה בדרך.

כעת מבקש האוזר לשבש את החגיגה, ולהציע לציבור מוצר תחליפי לאותו פיקדון, שהוא סולידי באותה המידה, אך עם ריבית משמעותית גבוהה יותר, שיכול להגיע עד ל-2% לשנה. הקפ"מ הוא למעשה סוג של קרן נאמנות כספית, אלא שמוצר זה לוקח את המושג סולידיות וסיכון נמוך צעד אחד קדימה.

כאמור, מנהלי הקרן יוכלו להשקיע רק בפיקדונות או במק"מ. אם המח"מ הממוצע בקרן כספית עומד על 90 יום, הרי שבקפ"מ יעמוד על 60 יום. הקפ"מ הוא מוצר נחות לעומת הקרן הכספית, מבחינת פוטנציאל התשואה שלו, אבל הוא פחות תנודתי מהקרן הכספית, ולכן מהווה תחליף טוב יותר לפק"מ.

בה בעת שקרנות הנאמנות כיום נזילות, וניתן כל יום להפקיד ולהוציא כספים, רשות ני"ע מתכוונת להפוך את הקפ"מ למוצר במתכונת דומה של פיקדון שבועי: לכל קרן יוגדר יום בשבוע לכניסה ויציאה של כספים. כל בית השקעות יוכל להשקיע עד 5 קרנות קפ"מ - אחת לכל יום.

כאשר מפקידים כסף בפק"מ יודעים מה תהיה הריבית שנקבל. בקפ"מ קשה להתחייב מראש, שכן מדובר בהשקעה בני"ע. עם זאת, מנהלי הקרנות יפרסמו אומדן תשואה שנתי צפוי של הקרן, שיחושב באמצעות נוסחה שתתבסס על תמהיל הנכסים.

היעדר מודעות

ואולם עם כל הכבוד לשינויים האלה המבדלים את הקפ"מ מקרנות נאמנות רגילות, החידוש המרכזי בקפ"מ הוא החרגתו מחוק ייעוץ ההשקעות, כלומר גם פקידי הבנקים וגם מפיצים נוספים - דוגמת סוכני ביטוח - יוכלו למכור אותם.

"המוצר, שהיה אמור להוות תחליף לפיקדון הבנקאי הוא הקרן הכספית. זה מוצר מעולה, אך היקף הנכסים שלו מלמד שמדובר בפוטנציאל שטרם מומש במלואו. הבנו שהבעיה המרכזית היא היעדר מודעות מספקת בקרב הציבור. החלטנו לעשות מהלך משנה תודעה, וליצור מוצר חדש שיוחרג מחוק הייעוץ. המוצר יהיה פשוט, ויעוצב בהשראת הפיקדון הבנקאי המוכר לציבור", אמר לביא.

גורם חשוב שיכריע אם המוצר יצליח הוא הבנקים. הבנקים הם הערוץ המרכזי שדרכו מחליט הלקוח היכן להשקיע את כספו. האם לבנקים תהיה מוטיבציה לעודד את הקפ"מ? כלל לא בטוח. הקרן הכספית צפויה להשקיע את נכסיה בפיקדונות בנקאיים, שיקבלו ריבית הרבה יותר גבוהה מאשר זו שמקבל הלקוח הקטן. ההפרש נאמד ב-1%, וזה בעצם הפסד ההכנסות של הבנקים, שיצטרכו לשלם ללקוח הקטן ריבית כמו ללקוח הגדול. עם זאת, נציין כי הבנקים יקבלו פיצוי קטן על כך בגובה של 0.1% (עמלת ההפצה שמשלם בית ההשקעות לבנק בעבור מכירת הקרן).

בעבר פורסם בתקשורת כי הרשות תכפה על הפקידים בבנקים להציע ללקוחות את הקפ"מ, במקרים שבהם הוא עדיף באופן מובהק על הפק"מ, אך ככל הנראה אין בכוונת הרשות לעשות צעד דרמטי שכזה, שמשמעותו הוא שאלפי פקידי הבנק יהיו פתאום כפופים לרגולציה של רשות ני"ע.

בבנקים, שמלכתחילה מסתכלים בחשדנות על הקפ"מ, ורואים במוצר זה בעיקר איום על מקור הכנסות חשוב, לא צפויים להתחיל לשווק אותו בצורה אגרסיבית ובהתלהבות. הם כמובן לא ימנעו מלקוח שיבקש לקבל את המוצר מלרכוש אותו, אבל הרשו לנו להמר כי הם יידעו לדכא את הלקוח, ולהוציא לו את החשק לרכוש את הקפ"מ, כמו שהם יודעים היטב לעשות: "אתה מבין שאתה בעצם מעביר את כספך לבית השקעות? אתה מודע לכך שהכסף מושקע בני"ע סחירים בבורסה?" הם עלולים להבהיל את אותה ריקי כהן מחדרה, שרק תשמע את המילה בורסה, ותרוץ חזרה אל הפק"מ בריבית האפסית.

ברשות ני"ע מקווים שמנוע צמיחה חשוב נוסף לקפ"מ יגיע מהכיוון של סוכני הביטוח. החרגת הקפ"מ מחוק ייעוץ ההשקעות, תאפשר לסוכני הביטוח למכור את המוצר, בתמורה לעמלה בשיעור 0.1%. מדובר בעמלה נמוכה יחסית למה שסוכני הביטוח רגילים אליה (0.5%-0.6% בממוצע). עם זאת, גורמים שעבדו בעבר עם סוכני ביטוח העריכו כי קיים סיכוי סביר שהסוכנים יסכימו להפיץ את הקפ"מ, אם בתי ההשקעות יעשו זאת עם צ'ופרים כמיטב המסורת הנהוגה בשיווק קופות גמל: טיולים לחו"ל ופרסים נוספים לסוכנים שימכרו בהיקפים גבוהים.

"ברור שסוכן ביטוח לא יגיע במיוחד ללקוח בשביל למכור לו קפ"מ, אבל אם הוא כבר אצלו ומוכר לו מוצרים נוספים, מדוע שלא יציע גם קפ"מ ואולי ירוויח עוד כמה שקלים", ציין גורם באחד מבתי ההשקעות. ברשות ני"ע מאמינים מאוד בקפ"מ, ומתכוונים לקדם את השקתו במלוא המרץ. קשה לדעת האם מוצר זה יצליח. נראה כי הבנקים אינם צפויים לתרום מהותית להצלחתו. האם העלייה במודעות הציבור למוצר והפצה מצד סוכני ביטוח יספיקו? רק הזמן יגיד.

 הקפמ