"ישראל השתחררה מכבלי המצוקה התקציבית של ארה"ב"

הצעת התקציב לשנת הכספים 2014, שנשיא ארה"ב, ברק אובמה, יגיש השבוע לקונגרס, ממחישה את ההישג הדרמטי של הקמפיין הסבוך והמאתגר שניהלה ישראל בוושינגטון כדי לשריין את חבילת הסיוע האמריקני הגדולה ביותר בתולדותיה, בעידן שבו צמד המילים "קיצוצים תקציביים" נהפך למנטרה על גבעת הקפיטול ובבית הלבן.

מידע על החזון התקציבי של אובמה (ובשלב זה מדובר בחזון בלבד, שמימושו, או סיכולו, נתונים בידי הקונגרס) דלף, כמקובל, עוד לפני שהפירוט הרשמי של החזון הגיע לידי המחוקקים, וממה שפורסם מצטיירת תמונה מפתיעה: נשיא דמוקרטי מתכופף לפני האופוזיציה הרפובליקנית לפני תחילת הקרב המסורתי על התקציב, ומציע קיצוצים בהטבות למקבלי קצבות ביטוח לאומי ומדיקייר (תכנית הביטוח הרפואי לגימלאים). הגנה על רשת הביטחון החברתי, ובעיקר הביטוח הלאומי, היא מעמודי התווך של המצע הדמוקרטי, אך הדמוקרט מס' 1 מוכן לכאורה לזעזע את אמות הסיפים.

כמובן, עלה הזית שמציע אובמה נועד ליצור בקיעים בחומת ההתנגדות הרפובליקנית הצפויה להעלאות מיסים, שמהוות חלק מהמסד של הצעת התקציב הנשיאותית. אבל זה מהלך שמראה עד כמה מוטרד הנשיא מחומרת המצוקה התקציבית (וגם מצביע על אופיו הפרגמטי של אובמה ועל נכונותו להשיל אידיאולוגיות במאמץ למצוא פיתרון של פשרה). ובעוד שוושינגטון נערכת למאבק על גודל קצבאות זקנה, מוסיף הקיצוץ הרוחבי הכפוי (הסיקווסטר) לכרסם בהתמדה בתקציבים של כל הסוכנויות הפרדליות, לרבות הפנטגון, ומאות אלפים צפויים לאבד את פיצויי האבטלה שלהם בגינו.

על רקע זה, העובדה שהסיוע הצבאי לישראל לשנת הכספים 2013 יצא יחסית ללא פגע מלמדת לא רק על מידת האהדה לישראל בזרוע המבצעת ובזרוע המחוקקת של ארה"ב אלא גם על המיומנות והנחישות של גורמים ישראליים ופרו-ישראליים שביצעו את מלאכת השתדלנות.

תזכורת: על פי חוק ההחלטה המתמשכת (CR) של תקציב 2013, שעליו חתם אובמה בסוף מארס, תקבל ישראל קרוב ל-3.4 מיליארד דולר, לפי הפירוט הבא: הסיוע הצבאי השנתי השוטף, שהיה אמור להיות 3.1 מיליארד דולר, יקוצץ ב-155 מיליון דולר. הסיוע המצרפי לכל תכניות הטילים מהשותפות של ישראל וארה"ב (כיפת ברזל, חץ 2, חץ 3 וקלע דוד) אמור להיות 479.7 מיליון דולר. מסכום זה יקוצצו לכל היותר 50 מיליון דולר וייתכן שהוא לא יקוצץ כלל. ישראל עומדת לקבל אפוא כ-3.4 מיליארד דולר, סכום שיא לשנה אחת.

זה הישג שלא נעלם מעיניהם של אנשי מקצוע בקיי סטריט, רחוב מרכזי ליד הבית הלבן שבו מרוכזים מאות משרדים של לוביסטים ועורכי-דין.

לוביסט ותיק ברחוב זה, שביקש לשמור על עילום שמו, אמר ל"גלובס": "את ההישג של הלוביסטים שלכם לשמור על רמת הסיוע הצבאי במצב תקציבי כל כך קשה היה צריך ללמד בבית-הספר ללוביסטים, לו היה בית-ספר כזה. אתם כמו (הקוסם) הודיני. הצלחתם להשתחרר מאזיקי המצוקה התקציבית של מטיבתכם בתנאים קשים. חוצפה אף פעם לא היתה חסרה לכם, וזה דבר טוב במקצוע".

פעילות לוביסטים על גבעת הקפיטול מתנהלת תמיד בשקט, מאחרי הקלעים, ובמקרה הזה הצורך לשמור על סודיות היה חיוני. סקרים מראים, שסיוע חוץ נמצא בתחתית סולם העדיפויות התקציבי של הציבור האמריקני, ובשנת סיקווסטר על אחת וכמה וכמה. הקהיליה הישראלית הרשמית בוושינגטון מודעת כמובן להצלחתה הגדולה, אבל היא אינה יכולה להרשות לעצמה להתמכר לקילוס עצמי. לא לציטוט ולא לייחוס, אומרים דיפלומטים ישראליים שחבילת הסיוע השנה היא "הישג דיפלומטי פנטסטי" ו"התרחיש האופטימלי ביותר שישראל היתה יכולה לצפות לו".

אלי גרונר, הציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון, הסתפק בתגובה מאופקת: "הסיוע הנדיב של ארה"ב תואם את אמירות הנשיא, שישראל חייבת לשמור על הייתרון האיכותי שלה. הסיוע ניתן בשנה מאתגרת. אנו מרוצים ומוקירים תודה לארה"ב".

גורמים פרו-ישראליים בוושינגטון אומרים שהצלתה של חבילת הסיוע מקיצוצים משמעותיים היא ההישג הגדול ביותר שרשם מייקל אורן, שגריר ישראל בארה"ב, בארבע שנות כהונתו. אך להצלחה הזו יש שותפים רבים: נציגי משרד האוצר, מחלקת הקונגרס בשגרירות ודיפלומטים רבים אחרים בה, משרד הציר הכלכלי, צוות של משרד החוץ בירושלים, וכמובן אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון.