הסכם ממון נטול תוקף

סיפורם של ס' וש' מתל-אביב, כפי שנפרש בפני בית המשפט לענייני משפחה, דומה לסיפורם של זוגות רבים. הם נישאו מתוך אהבה גדולה, אך חיי השגרה, תוך גידולם של 3 ילדים, שחקו את הקסם, והבעל טוען כי האישה, אשר הפכה למרירה וחסרת עניין במין, דחפה אותו לרעות בשדות זרים.

כך או אחרת, לאחר 13 שנות נישואים, האישה נוכחה כי התנהגותו של הבעל אינה כתמול-שלשום, ועבודת בילוש קצרה העלתה כי הוא מנהל רומן מחוץ לנישואים. חשיפת הרומן אמנם הולידה משבר, אך הבעל הפציר באישה כי תסלח לו, וביקש לשוב לחיי נישואים ומשפחה תקינים. האישה מצידה הסכימה לניסיון שלום-בית, רק בתנאי שילווה בהסכם פורמלי, אשר ילמד על רצינותו של הבעל ועל לקיחת אחריות למעשיו.

בני הזוג פנו לחברתם הטובה, שהיא במקרה גם עורכת דין, ולאחר שניהלו משא-ומתן ארוך, הגיעו בעזרת עורכת הדין להסכם שלום-בית שאף הופקד בידיה, ואשר על-פיו אם הבעל יבחר לעזוב את הבית ו/או ינהל מערכת יחסים רומנטית ויחסי אישות מקבילה עם אישה אחרת, ו/או יבקש פרידה או גט - אזי חלקו בדירה המשותפת לבני הזוג יעבור לבעלותו של ילדם הקטין.

3 חודשים מאוחר יותר האישה גלתה כי הבעל מחביא בגרביו טלפון סלולרי נוסף, המשמש אותו להמשך שיחותיו עם המאהבת, והתברר כי מערכת היחסים שניהל מחוץ לנישואים ממשיכה במלוא הלהט.

הבעל עזב את הבית באופן סופי, בני הזוג התגרשו, והאישה בקשה לאכוף את התחייבותו של הבעל להעביר את חלקו בדירה על שם הילד, בהתאם להסכם שלום-הבית.

לצערה של האישה ולשמחתו של הבעל, התברר בבית המשפט כי הסכם שלום-הבית עליו חתמו באמצעות חברתם עורכת הדין, אינו תקף.

עורכת הדין, שהעידה בבית המשפט כי מומחיותה בדיני מסים ולא בתחום דיני האישות, לא הבהירה לצדדים כי הסכם-שלום הבית נחשב כהסכם ממון גם אם אינו מכונה כך, ולפיכך אם הצדדים אינם פונים לאשרו באופן רשמי בבית המשפט או בבית הדין הרבני, הוא נטול תוקף משפטי, גם אם הצדדים ראו בו חוזה מחייב כאשר חתמו עליו.

כיצד יודעים אם הסכם בין בני זוג הוא הסכם ממון אשר אישורו בבית המשפט נדרש בכדי לתת לו תוקף? התשובה אינה תלויה בשמו של ההסכם או בכותרתו, כי אם בתוכנו ובמטרתו. אם ההסכם קובע הסדרים כלכליים אשר יחולו בעת מוות או גירושים, או הסדרים הנוגעים ליחסים ארוכי-טווח של בני הזוג בעתיד, הרי זהו הסכם ממון.

אמנם במקרה זה התנאי שהפעיל את ההסכם היה בגידתו של הבעל ולא מוות או גירושים, אך ברור כי ההסכם מופעל כאשר הבגידה מובילה לגירושים, ולכן מן הבחינה המהותית זהו הסכם ממון.

קיימים מקרים חריגים שבהם בית המשפט יכיר בכל זאת בתוקפו של הסכם ממון גם אם לא אושר כדין בבית המשפט, אך אלה מתקיימים בעיקר כאשר הצדדים כבר התנהלו על-פי הסכם הממון, ואחד מהצדדים פעל תוך הסתמכות כלכלית על המוסכם בו.

אישור הסכם הממון בבית המשפט אינו דרישה פרוצדורלית בלבד כי אם מהותית, שכן בעת אישור ההסכם בית המשפט מוודא כי הצדדים הגיעו להסכם תוך הבנת משמעויותיו והשלכותיו, ומרצון חופשי.

כך למשל במקרה של ס' וש', בית המשפט סבר כי אילו הצדדים אכן היו מגיעים לאשר את ההסכם בבית המשפט, הבעל היה מבין טוב יותר שבגידה נוספת עלולה לעלות לו בדירה, ויש סיכוי רב שהיה מתחרט על חתימתו ומסרב לאשר את ההסכם.

* עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורו דיני משפחה ב"גלובס".