מי ייכנס או תיכנס לנעליו הגדולות של סטנלי פישר כנגיד בנק ישראל? פישר, שהודיע על כוונתו לפרוש מהתפקיד בסוף יוני הקרוב, נתן את האות לקרב נמרץ על התפקיד הנחשק. אמנם, בסביבת מי שרואים עצמם מועמדים טורחים להדגיש שהם, בניגוד למועמדים האחרים כמובן, אינם מנהלים קמפיין, אבל אל תיפלו בפח - ידיים רבות בוחשות בקלחת הזאת; ולא בכדי: לא בכל יום מתפנה משרת הבנקאי מספר אחת - תפקיד שפישר הפך במרוצת השנים למבוגר האחראי של כלכלת ישראל ולפנים שלה ברחבי העולם.
מיד נבחן כאן את השמות הבולטים שעלו עד כה כמועמדים לתפקיד, ולמי יש אינטרסים לקבל אותם. אבל יש לזכור שלא בהכרח השמות הללו הם גם אלה עם הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות במשרה. תיאורטית, היה אפשר לחשוב ששוב יפנו ל"יבוא" בסגנון ההצעה שהציעו בשעתו לסטנלי פישר, כלומר, יציעו את התפקיד לפרופסור יהודי אמריקאי בעל שם בינלאומי או לישראלי לשעבר, כאשר אפילו שמו של בן ברננקי, נגיד הבנק הפדרלי האמריקאי, הוזכר.
אנשים המכירים היטב את מסדרונות משרד ראש הממשלה אמנם מאמינים כי הפעם ילכו שם על תוצרת הארץ, אבל גם הם מבהירים שהחלטה טרם נפלה, ושהמערכה האמיתית תתחיל לכל המוקדם עוד חודש, באמצע מאי, שכן כרגע ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד טרודים עד מעל לראש בבעיה דוחקת יותר - אישור התקציב.
זה גם המקום להדגיש פוטנציאל להתנגשות בין שני השותפים הקואליציוניים החדשים, שאינם ידועים באגו הבלתי מפותח שלהם. הנוהג הוא אמנם שראש הממשלה ממנה את הנגיד בדעה אחת עם שר האוצר, שכן אין זה נהוג "לכפות" על שר אוצר נגיד שאינו חפץ בו. אולם בסביבות בנק ישראל יש דווקא כאלה הסבורים כי סביב זהות הנגיד עשוי להתחולל הקרב הגלוי הראשון בין נתניהו ללפיד. בכיר במשרד האוצר, לעומת זאת, אינו סבור שנתניהו ירצה לראות "שידור חוזר" של מערכת היחסים הטעונה בין פישר לשר האוצר היוצא יובל שטייניץ, ושבחירתו תושפע מכך.
האם הנגיד הבא יהיה ממגדל השן או מעולם המעש? נץ מוניטרי או יונה השוקלת שיקולים חברתיים? כריזמטי וסוער או אפור ונוח? כל אלה ייקבעו בין נתניהו ללפיד, אם בהסכמה ואם במאבק, ויקבעו את דמות הבנק המרכזי, ובמידה רבה את דמותה של כלכלת ישראל, לשנים הבאות. הנה המועמדים המרכזיים, נכון לעכשיו, ותמונת מצב הסיכויים שלהם.
ד"ר קרנית פלוג - התלמידה המצטיינת
לובינג: סטנלי פישר
לו היה הדבר תלוי בסטנלי פישר, ברור מי היה מעדיף שיחליף אותו: המשנה שלו, תלמידתו הנאמנה ובת טיפוחיו. במסיבת העיתונאים שבה הודיע על פרישתו אמר: "אני לא מתכוון להתערב במינוי של נגיד בנק ישראל הבא, אבל משנה לנגיד אמור להיות מישהו שאמור להחליף את הנגיד, ולא הייתי בוחר את ד"ר קרנית פלוג לתפקיד אם לא הייתי חושב שהיא מתאימה".
בסביבות בנק ישראל יש הסבורים שפישר מקדם את מועמדותה של פלוג לנגידה כיוון שהיא מזוהה איתו ו"זו תהיה הדרך שלו להמשיך לשלוט בבנק. הדרך לשלוט בדברים זה לשים אנשים שלך בעמדות מפתח". עם פלוג כנגידה, פישר יכול להיות בטוח שלא יבקרו את מורשתו. בין השאר מפני שפלוג עצמה הייתה חלק מהצוות שאחראי למדיניות שננקטה.
פלוג היא גם האישה היחידה מבין המועמדים הריאליים (אמנם גם שמה של גליה מאור עלה בבורסת שמות המועמדים, אולם ההערכות הן שאין הרבה סיכוי שתסכים להצעה, גם אם תגיע מכיוון נתניהו ולפיד), ובסביבתה מאשרים שהיא אכן רואה עצמה כממשיכת דרכו של פישר. עם זאת, דוחים שם מכול וכול את "התיאוריה בדבר ידו הארוכה של פישר", שלפיה הוא ימשיך לשלוט דרכה בבנק. "אם וכאשר היא תהיה הנגידה - היא תהיה הנגידה, זו שנושאת באחריות ומקבלת את ההחלטות".
אבל בואו נניח לפישר ונבחן את פלוג לגופה. ברזומה שלה יש ארבע שנים ככלכלנית בקרן המטבע הבינלאומית, שאחריהן הגיעה לבנק ישראל, ועוד שנתיים באמצע ככלכלנית מחקר בכירה בבנק האינטר אמריקאי - פרקים שמקורביה מדגישים כיתרון בהיכרות עם עולם הכספים הבינלאומי, תכונה חשובה מאוד לנגיד.
מעטים יחלקו על יכולותיה המקצועיות ועל היכרותה עם התחום המוניטרי, היא נחשבת "מוכשרת, אנליטית, קצת קרה", אומר אדם המכיר אותה היטב, "יש לה נועם הליכות אבל היא מאוד טיפוס של 'על-פי הספר', תמיד תלך על בטוח ולא ברור איך תעמוד על שלה מול האינטרסים המנוגדים של האוצר ושל ראש הממשלה. נגיד בנק ישראל לפעמים צריך לדפוק על השולחן ולומר: 'כך לא עושים', וקשה לדמיין את פלוג עושה זאת".
"היינו קוראים לה קרנפית", אומר אדם שעבד בבנק, "היא טכנוקרטית כזאת, מהסוג של התלמידה הכי טובה בכיתה, בחיים היא לא תגיד למורה שזה לא נכון מה שהיא אומרת. אבל אני לא שמעתי הרבה תובנות מקוריות שלה".
ועדיין, אם לשפוט את הלך הרוח הנוכחי בסביבתו של נתניהו, הרי סיכויה לקבל את המשרה אינם גבוהים במיוחד. גורם בכיר במשרד ראש הממשלה מנסה להסביר: "נדיר מאוד שבוחרים נגיד מתוך הבנק. חוץ מזה מבחינת ההיכרות הציבורית עם הדמות תהיה בעיה להעניק לה את התפקיד".
כלכלן בעל שם מחדד כי, "ראש הממשלה רוצה שם ייצוגי, שם גלובלי ואקדמי, ופלוג אינה עומדת בקריטריון".
פרופ' מנואל טרכטנברג - חביב הקהל
לובינג: יאיר לפיד
החוזקה הגדולה ביותר של המועמד פרופ' מנואל טרכטנברג, היא גם החולשה הגדולה ביותר שלו: הוא מאוד פופולרי. "הוא מותג חזק מדי מכדי שייבחר לנגיד", סבור אדם בסביבתו של נתניהו. נתניהו אמנם מינה את טרכטנברג לעמוד בראש הוועדה שהוקמה עם פרוץ המחאה החברתית, או בשמה הפחות מוכר "הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי", אבל הופתע כאשר ראש הוועדה הפך לכוכב תקשורת, הצטלם עם המוחים בשדרות רוטשילד, פתח את הדיונים לציבור ולא היסס לבקר את הממשלה במילים קשות בסגנון "מחדל", בעיקר סביב יישום חלקי בלבד של מסקנות הוועדה שלו.
נתניהו, מעריכים, יעדיף נגיד שיתווכח איתו בארבע עיניים בחדר ולא מעל דפי העיתונות, ויש המגדילים ואומרים כי נתניהו כועס על טרכטנברג על הביקורת הפומבית נגדו, ובשום אופן לא ירצה למנותו כנגיד. גם מבחינה פוליטית טרכטנברג נחשב "מוכתם". על אף שמעשית לא רתם עצמו לשום מפלגה, נהוג לחשוב עליו שיש לו אספירציות פוליטיות. "לא סוד שגם לפיד, גם לבני, גם בנט וגם יחימוביץ' ביקשו ממנו להצטרף לרשימות שלהם ושהוא שקל זאת", אומרים במערכת הפוליטית. בתקופה האחרונה ניסו בעיתונים שונים להריץ אותו לתפקידים שונים, משר האוצר ועד למנכ"ל משרד האוצר - תפקיד שאותו לא רצה לקבל.
"הוא טיפה יצא מאיזון מבחינת הפרופיל התקשורתי שלו", מעריך בכיר במערכת הבנקאית, ומקורב לאחד המועמדים המתחרים על הנגידות אומר כי, "יש איזו דעה שאולי הוא קצת הפריז בשימוש בראשות הוועדה לטובת האינטרסים שלו. יש איזו חשיפה עיתונאית סבירה ואצלו זה לא היה סביר. מהדברים העולים מירושלים, אני מבין שרוצים אנשים יותר צנועים שיודעים את מקומם".
מובן שבסביבתו של טרכטנברג מתרעמים על כך: "מנואל לא רץ אחרי תקשורת", אומר מקורב אליו, "הוא לא רצה בתחילה לשבת בראש הוועדה, ומאז סיימה את דיוניה התראיין רק ארבע-חמש פעמים, תמיד סביב עניינים עקרוניים נקודתיים".
מינוי טרכטנברג מחזיק בפוטנציאל הנפיץ ביותר לעימות בין ראש הממשלה לשר האוצר. בעוד שעבור נתניהו, טרכטנברג הוא במידה רבה סדין אדום, הרי את האג'נדה של לפיד הוא משרת נאמנה. כך, חלקים נרחבים מהמלצות הוועדה בראשותו של טרכטנברג, כגון חוק חינוך חובה מגיל 3, אומצו לתוך מצע הבחירות של יש עתיד - קמפיין בחירות שרכב על גל המחאה החברתית, ושאין לפסול את האפשרות שיקסום לו להיות בצוות כלכלי אחד ובתמונות משותפות עם טרכטנברג, שהפך לכוכב ולסמל של המחאה. למעשה, ההערכה שרוחש לפיד לטרכטנברג כה גדולה עד ששר האוצר הטרי החל לאחרונה ללמוד אצלו כלכלה. "דווקא כאן תהיה בעיה", אומר הבכיר במערכת הבנקאית, "התלמיד ממנה את המורה שלו?".
בסביבת נתניהו והן בקרב כלכלנים לא מאמינים כי נתניהו יותיר את הבחירה ללפיד, כפי שלראש הממשלה כנראה היה חלק כלשהו במינוי המנכ"לית החדשה של האוצר, יעל אנדורן, המקורבת אליו. מצד שני, בחירתו של טרכטנברג לתפקיד יכולה בהחלט לסמן כי הממשלה החדשה קשובה לרחשי לב הציבור ולפירות המחאה, וייתכן כי שיקול זה יגבר גם אצל נתניהו, שניכר כי אחרי הבחירות האחרונות מבין טוב יותר את מגבלות כוחו.
די ברור מהי האג'נדה שיביא עמו טרכטנברג, בן למשפחה דלת אמצעים שתודעתו החברתית עוצבה, אומר מקורב לו, בילדותו נטולת הצעצועים (אולי כפיצוי, שולחן העבודה שלו עמוס בגאדג'טים). עד היום הוא נפגש מדי שבוע עם פעילים חברתיים ממקומות שונים בארץ המבקשים זאת. החזון החברתי-כלכלי שלו כבר נוסח במועצה הלאומית לכלכלה, והוא חברתי למדי, בוודאי הרבה יותר חברתי מהקו הימני-שמרני של הממשלה הנוכחית.
פרופ' ליאו ליידרמן - בחירת המבקרים
לובינג: בנימין נתניהו
פרופ' ליאו ליידרמן, כיום הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, כבר היה בעבר מועמד בעל סיכויים טובים לנגיד, שהיה מקובל על נתניהו עוד בימיו כשר האוצר בממשלת אריאל שרון. אלא שאז בחרו שרון ונתניהו ב"תוצרת חוץ" והביאו ב-2005 את סטנלי פישר. בסביבות נתניהו מעריכים כי גם כיום ליידרמן מועמד בעל סיכויים גבוהים, בעיקר בשל מומחיותו בתחום המוניטרי.
"הרקורד האקדמי שלו", אומר מקורב לליידרמן, שכיהן בעבר כמנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל וכראש בית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, "הוא בנושאי בנקאות מרכזית, אינפלציה, שערי חליפין ויציבות פיננסית. בדיוק מה שנחוץ לנגיד, והוא גם ניחן בניסיון יישומי - בכיר בבנק ישראל, מעין משנה לנגיד תחת יעקב פרנקל, לצד דוד קליין, ראש תחום שווקים מתעוררים בדויטשה בנק בלונדון ובניו יורק, והקדנציה הנוכחית בבנק הפועלים. הוא גם מרצה מבוקש המוכר בקרן המטבע ובבנקים מרכזיים בעולם. ראש הממשלה מחפש אדם שדומה לפישר: פרופסור עם שם מוכר, ואדם בעל ניסיון, וליאו הוא אדם כזה".
איזו תפיסת עולם יביא עמו לנגידות? "בתור מי שגדל בארגנטינה", אומר אדם המכיר אותו היטב, "שבה היה אי-שוויון כלכלי ואי-צדק חברתי, תחת דיקטטורה צבאית, ברור שיש לו רגישות חברתית מפותחת. לדעתו חלק מהיציבות הכלכלית של משק היא גם היציבות החברתית. הוא סבור שבישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, כלכלנים טעו בכך שלקחו בחשבון רק את הצמיחה, הסתכלו רק על הפרמטר של הגדלת העוגה, ופחות על חלוקת ההכנסות. בעיניו צריך להסתכל על הדברים במקביל, ובכל צעד ששוקלים יש לבחון כיצד הוא משפיע על שיווי המשקל החברתי".
הלפמן, אקשטיין ואולי אהרון פוגל - בורסת השמות גועשת
שם בולט שנזרק לאחרונה לחלל הבורסה הוא פרופ' אלחנן הלפמן. מדובר בכלכלן בעל שם עולמי אשר הוגדר בעבר: "הישראלי הכי מצוטט בעולם", והכוונה היא לציטוט מאמריו בכתבי עת מדעיים נחשבים - מדד המהווה אישור לחשיבות מחקריו. לאחרונה גם הוגדר אחד מ-25 הכלכלנים הכי משפיעים בעולם. כלומר, בלי ספק מדובר בפיגורה שתביא כבוד והערכה בקהילה הבינלאומית בעצם מינויה. בעבר, בימיו של אהוד ברק כראש הממשלה, הוצעה להלפמן המשרה אך הוא סירב.
האם אפשר לראות בהלפמן כלכלן ישראלי? הוא יושב שנים רבות בהרווארד, ובניגוד לפישר, שברזומה שלו תפקידים ניהוליים, בקרן המטבע וכדומה, הלפמן הוא אקדמאי טהור. "הוא כלכלן מדהים", אומר אדם המכיר אותו, "אבל הוא לא בשביל לנהל ישיבות מהבוקר עד הלילה. מעניינים אותו חיי אקדמיה וקשה להאמין שהתפקיד הזה, עם כל הפוליטיקה והצורך לנהל את הבנק ואת עובדיו, מתאים לו".
שם נוסף שעלה והספיק כבר לרדת, היה של פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ולחברה, שהודיע לנתניהו שלא יתמודד על התפקיד. מועמד ראוי אחר הוא פרופ' צבי אקשטיין, בעבר המשנה לנגיד, וכיום דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי (מקורביו מציינים כי "טוב לו איפה שהוא נמצא כעת").
בבורסת השמות צצים ועולים שמות רבים נוספים, כמו פרופ' רפי מלניק, חבר בוועדה המוניטרית של בנק ישראל וכלכלן מוערך; ופרופ' אבי בן-בסט, לשעבר בכיר בבנק ישראל ומנכ"ל האוצר, שבסביבות הממשלה הנוכחית מעריכים שסיכוייו נמוכים כיוון שהוא "מהצד הלא נכון של המפה", מאחר שאת תפקידו באוצר עשה תחת איש מפלגת העבודה בייגה שוחט כשר אוצר.
ואולי, מעריך אדם המכיר היטב את חצרו של נתניהו, בכלל לא יפנו למישהו מהרשימה הנוכחית, אלא למשל ינסו לפתות לתפקיד את אהרון פוגל, יו"ר מגדל, שהיה בעבר מנכ"ל האוצר; או אולי יפנו לדוד ברודט, יו"ר בנק לאומי, או ליוסי בכר, יו"ר בנק דיסקונט - אף שקשה להאמין שיעזבו את משרותיהם הנוכחיות.
ובקיצור, הכול פתוח.
הכתבה המלאה - במגזין G