תעיזו: המסעדה החדשה "טעיזו" מציעה אוכל אסייתי משובח

טאיזו, כנראה כבר שמעתם, היא כרגע המסעדה הכי מדוברת בעיר. יובל בן-נריה שימש במשך כמה שנים כיד ימינו של יונתן רושפלד במה שהייתה עד לפני כמה חודשים מסעדת הדגל של המאסטר שף הקשוח, הלוא היא הרברט סמואל. לפני כשנה וחצי פרש, ויצא למסע ארוך בעקבות טעמי המזרח הרחוק. מרב סריג סיפרה לכם על הטיול הזה בעמוד השכן לפני כמה שבועות.

כשחזר החל בהכנות, ובתחילת מארס פתח את טאיזו (קיסר בסינית, ביררתי). אף שאיני חובב גדול מדי של אוכל אסייתי, וגם לא של ריצות מבוהלות למסעדות חדשות, מצאתי את עצמי מתייצב כאן כבר בשבוע השני לקיומה. לפעמים בורח לי.

הגענו בהרכב משפחתי. "אני לא יודעת כמה הילדים שלך אניני טעם...", אמרה הבחורה בטלפון בהיסוס כשהזמנו את השולחן. היא הייתה דווקא חביבה מאוד. ניסתה לעזור בכל כוחה, ועדיין מבלי להבטיח מה שלא יכלה לקיים. ואכן, מסעדת טאיזו אינה בדיוק המקדונלד'ס החדש, ואפילו לא המוזס או הג'ירף. לא רק שאין תפריט ילדים (לפעמים זה בסדר), קשה גם למצוא כאן משהו שישמח ילד שבנוי משניצלים ומהמבורגרים. אפילו לא אגרול.

טאיזו היא מסעדה ענקית, אפלולית ומעוצבת עד לזרא. לא ממש כוס תה היסמין שלי. שלא לדבר על רמת השחצנות והפלצנות שעולה ממקום שיש בו חמישה סוגי קרח. אבל אני, כזכור, באתי לאכול.

לפני האוכל עצמו הגיעו דפי קולרבי כבושים קלות בחומץ אורז ומקושטים בשומשום שחור ובפרוסות פלפל צ'ילי אדום טרי. ביקשנו עוד קערה. הלחמניות המאודות, שהוגשו עם צ'אטני עגבניות חריף, היו רכות וממכרות. אחת קושטה במסאלה של שומשום שחור, השנייה במסאלה של פיסטוקים והשלישית במסאלה של בוטנים. מזל שהן נגמרו מהר.

המלצרית החרוצה והנחמדה הסבירה שעדיף ללכת מהקל אל הכבד, או יותר נכון מהעדין אל הפחות עדין. הקשבנו חלקית והסתערנו יחדיו על טרטר הטונה והיילו טייל שהוגש מעל קציפת סויה ומתחת לביצי דג דאון ירוקות וזוהרות, בתוך קונוס אורז פריך קטן שנראה כמו גביע גלידה מיניאטורי. היו רק שני גביעים כאלה, והם נעלמו מיד, והיו לא רק יפים ומצחיקים אלא גם טעימים לאללה.

מאותה מחלקה עדינה טעמנו גם את מה שהוכתר (לא בלי התלבטות) כמנה הכי טעימה של הארוחה - מרק זך עם נתחי דג סי בס מאודים, אטריות מאש שקופות, רצועות פפאיה ירוקה ויוזו קושו*. מעין גפילטע פיש אסייתי במרק עוף מאוד לא פולני. נפלא. עוד מנה מהעדינות הייתה הר גאו - כיסוני דים סאם עם שרימפס, אבקת שומשום שחור, חזרת טרייה ועם חומץ אורז. זו הייתה המנה הכי מוכרת בתפריט והכי פחות מקורית או מעניינת, אבל עדיין טעימה מאוד.

המשכנו במנה אחת מהמחלקה השנייה, דמפלינג שנחניזי (בסגנון שנחאי, אני מניח) - ארבעה כיסוני בצק מאודה, שהוגשו בתוך ארבע כפות מרק אוריינטליות ומולאו בבשר לחי בקר ובמרק בשר, שנזל אל הכף אחרי הביס הראשון והציף את הפה בביס השני (זה מה שאמרו לנו לעשות). מנה ששילבה באורח פלא גסות ארצית מצד הלחי ועדינות שמימית מצד הבצק. הייתי אוכל רק כאלה כל הערב, ועדיין יוצא מרוצה.

מהחלק השלישי של התפריט טעמנו ביצי תה שחור - ביצים קשות שבושלו בתה והוגשו עם חזה ברווז מעושן, עם חמאת קקאו ועם נבטי אפונה על עלה חסת אייסברג. קצת משעמם. פרק רביעי: רוק שרימפס ברוטב יוגורט עם תמרהינדי, תפוחי אדמה בכורכום, אפונה וקשיו. משהו הודי שכזה, שהתכתב שוב עם טעמים מוכרים לנו והיה עדיין מוצלח.

הקוטלט הלבן של הקטן הוגש לבקשתנו עם הרוטב בצד. הקוטלט היה קוטלט, אבל הרוטב היה כל-כך טעים (אגוזי קשיו, תבלין חמשת התבלינים האסייתי הקלאסי, סלרי וחומץ תפוחים) שאכלתי אותו בכפית.

קינחנו בפגודת שוקולד שהוגשה עם גלידת חמאה מלוחה וקשיו וגולאב ג'מון - כדורי גבינה מטוגנים, קינוח הודי קלאסי, שהוגש עם ביסקוויט פיצוחים ועם גלידת קולפי. שניהם היו נהדרים.

ליד האוכל שתינו שתי בירות אסייתיות, וגם בירה חדשה של מבשלת אלכסנדר שבושלה במיוחד עבור המקום, והייתה מלווה מושלמת לאוכל.

יקר כאן מאוד כשמחשבים את גודל המנה יחסית למחירה, ועדיין, אל תעיזו לא לאכול בטאיזו, אם אתם יכולים להרשות לעצמכם. מדובר בחוויה חושנית מסעירה. "תענוג לארח משפחה כמוכם", אמר לנו אחד הבעלים לפני שיצאנו. "הילדים שלי בחיים לא היו אוכלים דברים כאלה...". ראית מה זה, מארחת נחמדה אבל סקפטית שכמוך?

טאיזו

פרטים: דרך מנחם בגין 23, מגדל לוינשטיין, תל אביב; טל' 5225005-03; א'-ש' 24:00-18:00 (שעות הרצה)

מחירים: לחמניות מאודות - 9 שקלים, טרטר דגי ים - 34, סי בס מאודה - 46, הר גאו - 44, דמפלינג לחי - 52, רוק שרימפס - 48, פגודה שוקולד - 42, גולאב ג'מון - 42, בירה אסהי - 27, בירה סינגה - 25, בירה אלכסנדר - 29 שקלים

השורה התחתונה: יקר, אבל שווה

כדאי להכיר

יוזו קושו. יוזו הוא פרי הדר ממזרח אסיה, שמשמש לתיבול מנות אסייתיות, בעיקר יפניות וקוריאניות. יוזו קושו (Yuzu Kosho) הוא ממרח מקליפות יוזו צהוב וירוק, מעורבבות בפלפל ירוק ואדום חריף טרי ובמלח. יוזו טרי אי-אפשר להשיג בינתיים בארץ. מיץ יוזו אפשר להשיג ברשת חנויות מזרח מערב תמורת לא פחות מ-186 שקלים ל-300 מיליליטרים

בהמשך למדור שהתפרסם בשבוע שעבר: הכתובת המדויקת של בית הקובה היא היוצר 1, אזור התעשייה הצפוני, קריית מלאכי, טל' 08-8585936