"מבחינה קולנועית יש לכם מזל - אתם יושבים על מכרה זהב, בכל יום יש דרמה בישראל"

בצל משבר כלכלי עז נוסף המרחף מעל מדינות המערב, נפגשו בחודש שעבר בקיבוץ עין גדי, לכנס ראשון מסוגו, כ-20 מנהלי קרנות קולנוע וטלוויזיה מרחבי העולם, לצדם ראשי תחום המדיה באיחוד האירופי וקבוצת מפיקים בכירים מאירופה. הכנס, שאותו יזמו כתריאל שחורי, מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי וארגון ACE - ארגון המאגד בתוכו כ-150 ממפיקי הקולנוע המובילים באירופה, תכליתו הייתה איתור אמצעי הפצה חדשים, הן בקולנוע והן באינטרנט, והגברתם של שיתופי פעולה הפקתיים בין המדינות השונות (קופרודוקציות), וכן נושאים חשובים שאינם מטופלים דיים, כמו מימון והפצה של קולנוע עצמאי, והצורך להציע מגוון רחב של סרטים לקהלים צעירים (ילדים ונוער).

מי שדבריה זכו לאוזניים קשובות, בעיקר בכל הנוגע לסרטי ילדים ונוער, היא האנה פלמקיסט (Hanne Palmquist), מנכ"לית קרן הקולנוע והטלוויזיה הנורדית - קרן לקידום הפקות איכות במדינות סקנדינביה- דנמרק, פינלנד, איסלנד, נורווגיה ושבדיה, והפצתן מחוצה לה. פלמקיסט היא אחת הדמויות הבולטות בכנס - הן בשל התקציב השנתי הנדיב העומד לרשות הקרן בראשותה: כ-80 מיליון אירו (שליש מתקציב זה מגיע מרשתות הטלוויזיה המקומיות: "רשתות הטלוויזיה בוחרות להשקיע. הן לא חייבות. הן משקיעות מתוך רצון חופשי", כך פלמקיסט), הן בשל העובדה כי התפקיד שהיא ממלאת מורכב מאין כמוהו והן משום שכשליש מהפקות הקולנוע בסקנדינביה הן הפקות של סרטים לילדים ונוער. מדובר על עשרות סרטי ילדים מדי שנה, מה שהופך את סקנדינביה למעצמת הז'אנר, אולי רק שנייה לארצות הברית. לפני כשנתיים ייסדה הקרן את פרויקט "היי פייב - תוכן חוצה מדיה" לגילאי 3-13, ובו הזמינה יוצרי קולנוע וטלוויזיה להציע פרויקטים המשלבים פלטפורמות מדיה נוספות מלבד קולנוע, DVD וטלוויזיה. ממשחק פייסבוק ועד ספר אלקטרוני, ובפרט שיעניק חוויה אינטראקטיבית מאתגרת לסביבה הדיגיטלית המתקדמת בה ילדים מצויים.

מענקי פיתוח בסך יותר מ-2 מיליון אירו, הבטיחו 8 פרויקטים העומדים לקראת סיום, ו-8 נוספים בדרך. "השקעה בז'אנר ילדים ונוער ובפיתוח תוכן בשלביו הראשונים הוא רק חלק קטן מהעשייה שלנו", אומרת פלמקיסט בראיון מיוחד ל"גלובס". פלמקיסט: "אנחנו משקיעים כל שנה בהרבה פרויקטים. 24 סרטים עלילתיים, 10 דרמות ו-22 סרטים דוקומנטריים. המינימום שאנחנו משקיעים הוא 1 מיליון אירו. המקסימום שהשקענו הוא 14.5 מיליון אירו, כאשר הממוצע עומד על 4 מיליון אירו".

פלמקיסט מבהירה שתמיכת הקרן מתבצעת לרוב לאחר שהקרן המקומית של כל מדינה כבר השקיעה חלק ניכר מהסכום - כשני שליש, וכי עיקר תפקידה של הקרן הוא להביא כל סרט להכרה בינלאומית רחבה, זאת על-ידי תמיכה בהפצת הסרטים מחוץ לגבולות הנורדיים, ועידוד קופרודוקציות. פלמקיסט: "פחות מעניינת אותנו ההצלחה המקומית של הסרטים. חשוב לנו למתג את הקולנוע בכל מדינות סקנדינביה. כשדנמרק זוכה באוסקר, שבדיה מרוויחה. כך שכל סקנדינביה זכתה".

- האם גם הקולנוענים מרגישים כך? הרי אין אהבה גדולה בין המדינות.

"הרוח של הקרן היא שאם הולכים יחד ולומדים מכולם, הופכים לטובים יותר. אם מאחדים כוחות - יש סיכוי טוב יותר לשפר את הכלכלה. הפילוסופיה של הקרן היא שאם כולנו נשתפר, האיכות תעלה, וכולנו נרוויח".

זיכרונות מהקיבוץ

קרן הקולנוע והטלוויזיה הנורדית נוסדה ב-1990. הקרן, שבסיסה באוסלו, שמה לעצמה לקדם סרטי קולנוע עלילתיים ודוקומנטריים, סדרות טלוויזיה, דרמות טלוויזיוניות, בד בבד עם פיתוח וטיפוח כישוריהם המקצועיים של יוצרי קולנוע וטלוויזיה. בדירקטוריון הקרן יושבים נציגי כל אחת מהמדינות.

פלמקיסט, בעברה מפיקת קולנוע, עברה בכל תחנות הדרך בתפקידים בכירים, בעיקר בשיווק ובמכירות בינלאומיות (שימשה בתפקיד זה ברשת הטלוויזיה הדנית TV2). בתפקידה הנוכחי היא מכהנת מזה שבע שנים. נותרו לה כמעט שנתיים נוספות, בהן היא שואפת להרחיב את היעדים, גאוגרפית, ערכית ואיכותית.

פלמקיסט: "לדנמרק יש מורשת קולנועית ותיקה, עוד מתחילת המאה ה-20. אינגמר ברגמן המנוח ולארס פון-טרייר הם מדנמרק. כך שאת הקולנוע הדני קל לשווק. הקולנוע השבדי, לעומת זאת, לא מאוד מורגש. אני עצמי ראיתי לא מעט סרטים דנים ונורווגיים מצוינים, אבל מעט מאוד סרטים שבדים טובים.

"האתגר של הקולנוע השבדי הוא להפיק מצד אחד סרטים אמנותיים, ומצד שני, סרטים שידברו אל הקהל הרחב. אולי הסרטים השבדים הם חביבי פסטיבלים, אבל הם לא מגיעים לקהל הבינלאומי".

לפלמקיסט קשר חם עם ישראל: בשנת 1986 הגיעה מדנמרק לארץ כמתנדבת במטעים של קיבוץ ברקאי. היא מספרת בחיוך שזכורות לה במיוחד חוויות מיוחדות כמו גיחות תכופות לשארם א-שייך, וביקורים ביישובים בדווים. "מבחינה קולנועית, יש לכם מזל. אתם יושבים על מכרה זהב. בכל יום בישראל יש דרמה".

יש לה גם עצה או שתיים לקולנוענים ישראלים: "לעבוד חזק מאוד על התסריט. לחנך עורכי תסריט לא להתפשר. באופן כללי להשקיע יותר במה שמבחינה הפקתית עולה פחות, שזה תסריט ועריכה".