בדיחה עצובה: המחירים לשוק הסיטונאי לא מאפשרים הקמתו

סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת הרן לבאות, מאשר את מה שפורסם ונחשף ב"גלובס" על כך שמחירי השוק הסיטונאי העולים מהעבודה הכלכלית שביצע האגף, הם גבוהים מהמצופה, וכרגע מהווים מכשול להקמתו של שוק סיטונאי בכלל.

לבאות אמר אתמול בדיון בנושא השוק הסיטונאי בהשתתפות צמרת משרד התקשורת ושר התקשורת גלעד ארדן, כי המחיר הסיטונאי שהתברר מהעבודה הכלכלית של המשרד הוא מחיר שקרוב מאד למחיר הקמעונאי של בזק. לבאות לא רצה לחשוף את המחיר המדויק בנוכחות כל המשתתפים בדיון ולכן השתמש בביטוי קרוב למחיר הקמעונאי של בזק. ב"גלובס" נחשף שמדובר במחיר בסביבות ה-70 שקלים לקו, מחיר שהופך את ההיתכנות הכלכלית של השוק הסיטונאי לבדיחה עצובה.

השוק הסיטונאי הינו הסדרה חדשה לשוק התקשורת שבו אמורות לפעול באופן עקרוני ארבע קבוצות תקשורת - הוט בזק סלקום ופרטנר. החברות פרטנר וסלקום שאין להן תשתיות אמורות לרכוש מבזק והוט תשתיות קוויות במחיר סיטונאי, כדי שיוכלו להגיע לבתים ולמכור חבילת שירותי תקשורת הכוללת טלוויזיה, אינטרנט וטלפוניה.

כדי לקבוע את המחיר שבו ירכשו פרטנר וסלקום את הקו מבזק או מהוט, נדרש המשרד לעבודה שתקבע את המחיר והוא אכן עשה זאת בסיוע חברת הייעוץ פרונטיר, שהיא חברת ייעוץ בינלאומית. בינתיים פרטנר וסלקום מנהלות מו"מ עם בזק והוט אך הפערים הינם גדולים מאד. פרטנר וסלקום דורשות הנחה על המחיר הקמעונאי של בזק בשיעור של 40%, ואילו בזק מוכנה להנחה של 10-15% בלבד.

בינתיים החברות ממתינות שמשרד התקשורת יפרסם את המחיר כדי שניתן יהיה להתקדם, אך מה שקורה הוא שהמשרד, למרות שיש בידו את המחיר, מסרב לפרסם אותו. אלא שאתמול למעשה המרצע יצא מן השק והתברר כי המשרד לא מפרסם את המחיר משום שהוא פשוט גבוה מדי ועלול לסכל את התוכניות להקמת השוק הסיטונאי.

ברור לכולם כי במחיר של 70 שקלים לקו, פרטנר וסלקום לא יוכלו להתחרות בבזק ובהוט משום שכל הרעיון הוא שהן יציעו חבילה שכוללת את כל השירותים במחיר תחרותי, אחרת אין סיבה לעבור אליהן.

המסקנה הברורה העולה מן הדיון היא עגומה. ארדן שאל האם יש בסמכותו להתערב ולקבוע מחיר יותר נמוך, והיועצת המשפטית של המשרד דנה נויפלד השיבה כי המחיר שנקבע הוא מחיר מבוסס עלות ולא ניתן לכפות מחיר נמוך יותר נמוך על בזק, שאינו מתבסס על פרמטרים כלכליים.

אחת ההצעות שהעלה אגף הכלכלה הייתה דווקא לייקר את המחיר הקמעונאי של בזק על מנת שניתן יהיה למכור במחיר נמוך יותר את הקו לפרטנר וסלקום, אבל נראה שארדן אינו מתלהב מכך בעליל מפני שהוא חושש להיות שר תקשורת שבתקופתו מחירי התקשורת דווקא עולים.

עכשיו מתבררת המציאות העגומה של הרגולציה בישראל בשנים האחרונות, רגולציה בלתי מאוזנת בעליל, עקומה, שהוחבאה מן הציבור על ידי חלק מכלי התקשורת שהעדיפו להמשיך ולצייר מציאות שקרית סביב מה שנעשה בשנים האחרונות בניהול המשרד.

אז מה עושים? ישנן כמה אופציות שעומדות מבחינתו של ארדן על השולחן, כיוון שהוא אינו יכול להרשות לעצמו להיכשל בהקמת השוק הסיטונאי למרות כל הקשיים.

הוא יכול ללחוץ חזק יותר על בזק והוט להפחית את מחירי התשתיות שלהן גם אם העבודה הכלכלית מתארת מחירים גבוהים יותר. זה דורש עסקת חבילה שבה בזק תיאלץ להתקפל ומצד שני ארדן יעמוד מאחורי ההבטחה של המשרד שאכן החברה תקבל את כל ההקלות המגיעות לה. כרגע נראה שבזק לא מאמינה למשרד ולכן לא מוכנה להפחית את המחיר.

האופציה השנייה היא לנסות ולהגיע למחיר ריאלי דרך שינוי המודל הכלכלי לפיו נעשתה העבודה. זה יותר קל לביצוע אבל מחייב גילויי יצירתיות מצד אגף הכלכלה שבטח יתנגד לכך.

אופציה שלישית היא ללכת לנשק יום הדין שעליו המליצה ועדת חייק ורשות ההגבלים: במידה ואין שוק סיטונאי בתוך תקופה של שנתיים, המשרד יפעל לפירוקה של חברת בזק לחברת תשתיות ולחברת שירותים.

נאמר כבר עכשיו: הסעיף הוכנס למדיניות כאמצעי איום בלבד ולאף אחד לא הייתה שאיפה באמת להגיע למצב הזה. שר התקשורת הקודם משה כחלון הסכים להכניס את הסעיף כיוון שהיה חייב לאיים במשהו על בזק אם תערים קשיים על השוק הסיטונאי.

הבעיה היא עכשיו הפוכה. בזק לא מערימה את הקשיים, היא מבקשת מהמשרד שיפרסם את המחירים ויעמוד מאחורי הממצאים. קשה להתווכח מקצועית עם הטענה שלה - אם המשרד הגיע למחיר, שיפרסם אותו בפומבי. שיודיע בצורה שקופה מהו מחירו של קו בשוק הסיטונאי כדי שפרטנר וסלקום יפסיקו לשגות באשליות שהמחיר הוא נמוך וייערכו לכך בהתאם. זה נקרא מינהל תקין.

האם זה ריאלי ללכת לפירוק בזק לשתי חברות? ספק רב. משפטית ניתן לעשות זאת, דרך חוק ההסדרים ובגיבוי של רשות ההגבלים העסקיים, משרד התקשורת יכול להוציא החלטה כזאת על הפועל, אבל זה מהלך קשה ואגרסיבי בצורה קיצונית ולכן קשה להאמין שדווקא ארדן יילך על זה. אבל לאיים בזה הוא תמיד יכול וזה מה שהוא יעשה כנראה.

זו מציאות מאד עגומה כאמור, אבל היא הייתה כתובה על הקיר מהיום הראשון, רק שבלהט החגיגות על הקדנציה הקודמת אף אחד לא רצה להקשיב.