בראיון ל"גלובס" לפני כשנה התרברב השר כץ כי "משרד האוצר ניצח אותי רק פעם אחת", בהחלטה על השמים הפתוחים. נכון, גם שר התחבורה ספג מהלומות כואבות, למשל כשנאלץ להראות את הדלת החוצה למנכ"ל משרדו דן הראל ש"ערק" והביע תמיכה בעמדות האוצר, אך בשורה התחתונה יש ממש בדבריו של השר: הוא אכן הצליח להוציא ממשרד האוצר תקציבים בהיקפים חסרי תקדים. השיטה, שגם אותה פירט בראיון ל"גלובס", הייתה להקדים ולהוציא מכרזי ביצוע לפרויקטים, בהנחה שהאוצר לא יוכל להקפיא פרויקט שכבר יצא לדרך.
אתמול התברר לשר התחבורה, לתדהמתו, שמשרד האוצר שינה את כללי המשחק - הפרויקטים שאותם מבקש האוצר להקפיא נמצאים כבר עמוק בתוך שלב הביצוע ולאחר שכבר הושקעו בהם מאות מיליוני שקלים.
אם בכך לא די הרי שהפעם משרד האוצר התכונן היטב למאבק ושלח את האגרוף לכיוון הבטן הרכה של שר התחבורה. מסילת עכו-כרמיאל ועוד יותר ממנה רכבת העמק, הם שני פרויקטים שאהובים במיוחד על שר התחבורה ושניהם בעייתיים מבחינת כדאיותם הכלכלית.
גורמי מקצוע שבחנו את רכבת העמק לפי המודלים המקובלים, הגיעו למסקנה שהתשואה על ההשקעה בפרויקט תהיה קרובה לאפס, ואולי אף שלילית, כלומר שהפרויקט לא יחזיר את הכסף שיושקע בו לעולם.
ישראל כץ וראש הממשלה בנימין נתניהו טוענים ששיקולים של ראייה לאומית כוללת מסמיכים אותם לממש פרויקטים שאינם נראים טוב בטבלאות האקסל של פקידי משרד האוצר. רכבת העמק תקרב את הפריפריה למרכז ואולי אף תשמש בעתיד ליצוא סחורות ירדניות דרך נמל חיפה.
האם העובדה שבית שאן היא מעוז ליכוד ידוע שימשה שיקול "לאומי" נוסף? מה פתאום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
