לפיד מציע להטיל מסים על מכוניות יוקרה ודירות פאר

שר האוצר יאיר לפיד ופקידי המשרד החלו היום (ה') בהצגת התוכנית הכלכלית לשנים 2013 ו-2014 לרה"מ בנימין נתניהו וצוותו, הכולל את מנכ"ל המשרד הראל לוקר ואת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל.

נגיד בנק ישראל היוצא, סטנלי פישר, הסיר את כל הספקות לגבי כוונתו לעזוב ואת מי היה רוצה לראות במקומו: לראשונה מאז 2005 נעדר פישר מדיון חיוני על תקציב ובמקומו שלח את ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד, ואחד מהמועמדות המובילות לתפקיד.

קיצוצים של 21 מיליארד שקל

בתום הפגישה הוציאו אנשי לפיד הודעה לקונית שבה נכתב כי במסגרת התקציב לשנים הבאות "האדם העובד יעמוד במרכז" בתוכנית הכלכלית לשנתיים הבאות. בין הצעדים שהוצגו, לפי ההודעה, היו צעדים מיסויים כגון הטלת מסים על מכוניות יוקרה, על דירות פאר ועל מותרות נוספות. מדובר בצעדים פופוליסטיים בעיקר, אשר צפויים להניב כולם ביחד לכל היותר כחצי מיליארד שקל, שהם עשירית מהסכום שמתחייבים להביא על מנת לכסות את הגירעון.

הפגישה נדחתה ביום לאחר ששר האוצר ביקש מפקידיו להציג לו מקצה שיפורים לתוכנית של היום. התוכנית כוללת קיצוצים שיגיעו לכ-21 מיליארד שקל, כ-13 מיליארד שקל בבסיס תקציב 2013 ועוד כ-7 מיליארד שקל בבסיס תקציב 2014. עם זאת, התוכנית כוללת גם העלאת שיעורי מס שמטרתה לא להחמיץ את יעד הגירעון. כך עולה מטיוטה של התוכנית הכלכלית שגיבש אגף התקציבים.

הטיוטה היא תוצר של עבודת מטה של אגף התקציבים, שהחלה במחצית 2012. כפי שנחשף ב"גלובס" באותם ימים, מטרת התוכנית הכלכלית היא יצירת צמיחה תוך צמצום הפערים. לתוכנית שלושה רבדים: שמירה על מסגרות פיסקאליות (הן על יעד ההוצאה והן על יעד הגירעון), הרכב תקציב ורפורמות מבניות. המטרה הראשונית והמיידית של התוכנית היא שמירה על המסגרות הפיסקאלית לרבות תקרת ההוצאה.

בתקציב 2013 הגידול המותר עומד על 12 מיליארד שקל. ב-2014 הגידול המותר עומד על 9 מיליארד שקל, כך שבסך הכול מדובר על תוספת מותרת (לפי כלל הוצאה) של כ-21 מיליארד שקל. עם זאת, לפי חישוב האוצר, ההתחייבויות שנלקחו נאמדות בכ-40 מיליארד שקל. לפיכך, בשנים 2013-2014 יש צורך בקיצוץ של כ-20 מיליארד שקל בבסיס התקציב.

שלושת העוגנים של הקיצוץ, כפי שנחשף ב"גלובס" באוגוסט האחרון, הם תקציב הביטחון, קצבאות הילדים ותוספות השכר שהובטחו לוועדים ולהסתדרות.

גם הפעם ינסה האוצר ליישם את דוח ועדת טרכטנברג, להחזיר את תקציב הביטחון לרמות שהיו מקובלות ב-2011 ולקצץ 3-4 מיליארד שקל. המקור השני לחיסכון יהיה קצבאות הילדים בהיקף של 3-4 מיליארד שקל נוספים. הקיצוץ יבוצע בשתי דרכים: האחת - ביטול הדיפרנציאליות בין הילדים לפי עקרון "קצבה שווה לכל ילד", והאחרת - קיצוץ של ממש בקצבה האחידה של כל הילדים.

המקור השלישי הוא תוספות השכר שניתנו לעובדי המגזר הציבורי, המהוות חלק ניכר מההתחייבויות שניתנו - כ-14 מיליארד שקל לפי חישוב האוצר. לפי התוכנית, התוספות שניתנו יצומצמו ל-10 מיליארד שקל, כלומר מדובר קיצוץ של 4 מיליארד שקל. כמו כן, האוצר ידרוש הקפאת שכר לשנתיים הבאות, תוך הנחה שהמגזר הציבורי נהנה מתוספות נאות בעוד ששכרו של המגזר הפרטי נשחק. יתרה מזו, במגזר הציבורי נהנים העובדים מקביעות, זכות שאינה קיימת במגזר העסקי שהכי נפגע מהמשבר העולמי.

בד בבד עם "הקיצוצים המוגדרים", יהיו קיצוצים מזן אחר. ראשית, הוחלט שלא יתבצעו קיצוצים רוחביים (פלאט). קיצוצים אחרים יגיעו מסריקה של כלל סעיפי התקציב שכוללים 340 מיליארד שקל.

"התקציב הקשה מהווה הזדמנות עבורנו לבחון את כל התקציב ואת בורות השומן", מסר בכיר במשרד. לכן, כ-10 מיליארד שקל יגיעו מ"התייעלות", דחייה ועצירה של יוזמות שלא מקדמות את מטרת הצמיחה או צמצום הפערים, הפחתות בסעיפים שגדלו, דחיית פרויקטים של תשתיות ותחבורה ציבורית והעברת פרויקטים של תחבורה לשיתוף המגזר הפרטי (BOT ו-PFI). "כבר מצאנו 10 מיליארד שקל", מוסר הבכיר שמוסיף כי רק מדחייה וההעברה של פרויקטים ל-BOT ניתן לחסוך כ-2 מיליארד שקל.

שוב סטייה בגירעון

כאמור, היעד השני הוא יעד הגירעון שעומד על 3% ב-2013 ועל 2.75% ב-2014. רק אחרי גיבוש סופי של התחזיות תתברר התמונה המלאה, אך באוצר כבר מודים: יהיה פער בין הגירעון בשנתיים הבאות לבין היעד - חלקו כבר נסגר עם החבילה הפיסקאלית של מחצית 2012.

לכן, בפני האוצר עומדות שתי חלופות: העמקת הקיצוץ (טיפול בצד ההוצאה) או הגדלת ההכנסות. באוצר פוסלים על הסף את האפשרות לקצץ מעבר ל-20 מיליארד שקל.

ניתן להגדיל הכנסות באמצעות העלאת שיעורי המס (חלופה שהאוצר פחות מעוניין בה בשל הפגיעה בצמיחה ובשוויוניות) או באמצעות הרחבת בסיס המס. כפי שנחשף ב"גלובס", המסים שעל הכוונת הם מע"מ (4 מיליארד שקל לשנה על כל העלאה של 1%) ומס הכנסה ליחידים (כ-3 מיליארד שקל על כל נקודה שתועלה לכל מדרגה). דובר גם על העלאת מס חברות ב-1%, חלופה שפקידי האוצר וראש הממשלה פחות מעוניינים בה.

החלופה העדיפה היא הגדלת מספר משלמי המסים באמצעות ביטול פטורים ועיוותי מס. האוצר יציג בפני הממשלה את הפגיעה בצמיחה ובחלוקת ההכנסות לפי עשירונים של כל פטור ופטור.

בהסתדרות מעדיפים לא להגיב על הדיונים שמתקיימים, ממתינים לפגישה נוספת בין לפיד לעיני ומבהירים שלפיד הבטיח כי לפי שעה מדובר בהצעות שנבחנות ולא בהחלטות.

 הקיצוצים שבדרך