"חשבתי לעשות מרד מס; הלוואי שביבי היה הולך לטיפול"

"זה סיפור מאוד רגשי ואמתי", מחייכת יעלי אבנרי, כשהיא נשאלת איך מצאה את עצמה בצוות הפיתוח של סטארט-אפ חדש שמאיים לשנות את האופן שבו אנחנו צורכים תוכן. "אחרי 13 שנה של עריכה ופיתוח והתעסקות בטלוויזיה, ואחרי 'הדור הבא 24/7' בערוץ 10, עשיתי סטופ. אמרתי 'מה, עוד פעם ריאליטי?' שוב שנה של פיתוח ועריכה? אני תמיד מעדיפה לעשות עונה ראשונה ולהמשיך הלאה, כי הפיתוח מעניין אותי יותר מההרצה.

"אז הלכתי לאח שלי להדליק נרות חנוכה עם האחיינים, ופגשתי שם חבר שלו שאמר שיש לו 'חברים עם איזה רעיון ותיפגשי איתם'. כך פגשתי את ענת עמיבר ומושי דלג'ו (בהמשך הצטרף גם רן תבורי - י"א), שהיום הם השותפים שלי ב-Social Studios. השתעשענו עם רעיונות, והתוכנית נולדה. גייסנו 700 אלף דולר ממשקיעים פרטיים והתחלנו להתגלגל".

זו תמצית הדרך שעברה "your show", התוכנית האישית, אבל באמת אישית, שאבנרי וחבריה יצרו. ולהלן הרעיון: אתה חוזר הביתה מיום עבודה, מדליק טלוויזיה (בהנחה שיש לך סמארט טי-וי), והנה נועה תשבי, בכבודה ובעצמה, מסכמת במעין מבזק חדשות בידור את המתרחש על פיד הפייסבוק הפרטי שלך.

"זה מוצר ראשוני מסוגו בעולם", אומרת אבנרי. לדבריה, "זה חלק מתוכנית הרבה יותר גדולה לשלב רשתות חברתיות וטלוויזיה. זה אזור מאוד חם עכשיו שכל השחקניות הגדולות בשוק מחפשות איך לקדם אותו. גם מהצד של יצרני הטלוויזיות החכמות, שמחפשים תכנים שיתאימו להם, וגם מצד הרשתות החברתיות עצמן, כמו טוויטר לדוגמה, שמאוד התרשמו מהמוצר שלנו. וזה מרתק במיוחד למי שבא כמוני מטלוויזיה מסורתית".

הורדת האפליקציה תפעיל אלגוריתם שידע לזהות את הפעילות הבולטת על הפיד של כל משתמש, שגם יוכל לתעדף את תחומי העניין המרכזיים שלו - אקטואליה, ספורט או בידור. תשבי מצלמת פתיחים גנריים שונים לכל יום בשבוע ומפנה אל המסך של כל מי שיוריד את האפליקציה בקטעי קישור לשיתופים הבולטים, התמונות שבהן תויגת, הסטטוסים הסוערים, ימי ההולדת של החברים ושל סלבס.

- נועה תשבי היא חברה אישית שלך.

"אני תמיד משתדלת לעבוד עם חברים. נועה היא החברה הכי טובה שלי מכיתה ז', כמו אחותי, ואף פעם לא יצא לנו לעבוד יחד. וכשעלה הרעיון סיפרתי לה והיא נדלקה והפכה להיות שותפה מלאה. היא הרי חולת טכנולוגיה וסופר-אינטליגנטית וישר תפסה את הפוטנציאל. היו לה גם מלא קשרים טובים בלוס אנג'לס שעזרו לזה. כמובן שהיא נורא עוזרת ליחסי ציבור ובהתייעצויות קריאייטיב".

- מה ההבדל הגדול בין העבודה בטלוויזיה המסורתית לפרויקט הנוכחי?

"קודם כל העבודה עם אנשי היי-טק, אנשי רשת, שזה משהו שלא הייתי קרובה אליו קודם בכלל. בתוכנית כמו 'היפה והחנון', למשל, אני יושבת שמונה חודשים ועובדת על כל פרט ועל כל אלמנט הכי קטן בכל פריים של כל תוכנית, ואז זה משודר וזהו. נגמר. אין לי מה לעשות עם זה. במקרה הזה, אני מתעסקת עם משהו שכל הזמן נמצא בתהליכי שינוי בלתי נגמרים. יוצאים עם המוצר, בודקים את הפוטנציאל שלו, מקבלים תגובות מלקוחות ומשנים כל הזמן לפי הדרישה".

- אין ספק שלכולם יש זכות שווה להיות נוכחים על הוול שלי ובתוכנית שלך, אבל התוצאה היא קצת כמו ההבדל בין אנציקלופדיה עברית בעריכת ישעיהו לייבוביץ' ובין ויקיפדיה. העומק נפגע. הכול מצומצם לסינקים של שניות.

"העולם הרבה יותר דמוקרטי עכשיו, אין ספק. אבל הגישה שלך מתנשאת. אתה מתיימר לקבוע מה גבוה ומה נמוך, חשוב או לא. אף אחד לא מונע מהמשתמש ללכת אחרי התוכנית ולהרחיב את אופקיו באיזה נושא שמעניין אותו. אתה בוחר אם להיות רדוד או מעמיק, בלי קשר לכמה אתה משקיע ברשתות החברתיות. אני חיית פייסבוק מאוד קיצונית", היא מחייכת חיוך מלא עיניים כחולות שעומד בניגוד מוחלט למהירות הטורבו שבה היא מדברת. "את רוב החדשות שלי, אני צורכת מהפייסבוק. אני קודם כל שם ואז מרחיבה באיזה אתר. זה ממש סוג של התמכרות. גם בנושאים הפוליטיים, אני לא חוסכת את דעותיי מחבריי, בסטטוסים ארוכים ומפרכים כמעט כל יום. אני ממש חיה את זה".

- נו אז ברוח הזמנים הללו, איך לא מצאת את עצמך מקום אחרי רות קלדרון ב'יש עתיד', או משהו כזה?

"אני לא פוסלת שזה יקרה בעתיד. לאו דווקא חברת כנסת, אבל בהחלט יש לי מחשבות בכיוון. דיברתי עם אבא שלי על זה השבוע והוא בא בטענות שהדור שלנו לא מעורב מספיק. וחשבתי על זה שזהו. מספיק. אני כבר בת 37, זה כבר לא גיל להגיד 'אכלו לי-שתו לי', אלא לקום לעשות משהו. לא אוכל לשבת לקטר בפייסבוק לנצח. אתה יודע, זו הפעם הראשונה עכשיו שאני מודה בזה ככה בפה מלא ובקול רם אפילו לעצמי. הגיע הזמן לצאת מהתחת של עצמי, להשפיע על חייהם של אחרים וגם על החיים שלי ושל הילדים שעוד אין לי. אני עוד לא יודעת איך. אני מפרמטת את זה כרגע, עושה עם עצמי ישיבות פיתוח. מגעיל אותי מה שקורה פה".

- מה מגעיל?

"ההתנחלויות, במיוחד המבודדות, הן טעות קשה. אני חושבת שהתקציבים מועברים בצורה מטורפת ולא הוגנת לחלוטין. שילמתי בשנת 2011 חוב של עשרות אלפי שקלים למס הכנסה. אמרתי לרואה החשבון שלי, 'יאללה, תן לי חשבון בנק של איזו משפחה חרדית אני אעביר להם את הכסף ישירות'. נמאס לי! אני קורעת את התחת מגיל 18, בחיים לא קיבלתי גרוש מאף אחד, ובסופו של דבר, אחרי הכול עדיין אין לי דירה, אין לי אופק נורמלי, כי אני מפרנסת במסים שלי אנשים שלא עובדים כבחירה עקרונית. יום אחרי שחזרתי מרואה החשבון, הזמינו אותי לפגישת ייעוץ בטלוויזיה ופשוט לא הלכתי, למרות שזה כסף טוב. הגעתי למסקנה שפשוט אין טעם. כמה כבר יישאר לי מזה?".

- אז מה עושים?

"חשבתי לעשות מרד מסים. כל העצמאים. לקחת עורך דין להעביר לו בצורה מאורגנת את כל המסים - מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי - עד שהמדינה תשנה את הגישה שלה. אני חושבת שביבי הוא איש מוכשר, וחבל שהוא מפנה את היכולות שלו לשרידות פוליטית ונמנע מלעשות מהלכים. הלוואי שהוא היה משתנה, הולך לטיפול, מתאפס על עצמו".

*** הראיון המלא - במגזין "פירמה"