סל ניצחון: כיצד לבחור תעודת סל המשקיעה בחו"ל

סך של 2.5 מיליארד שקל זרם לתעודות סל על מדדי מניות בחו"ל מאז תחילת השנה - מה שהפך את האפיק למגייס השני בגודלו בענף (אחרי תעודות הפיקדון). המספרים מוכיחים, כי מגמת הסטת הכספים לחו"ל נמשכת, שכן המשקיעים המקומיים מסתערים על שוקי המניות הזרים: בתוך שלושה חודשים צמחו נכסי תעודות אלה בכ-25%, כך שנכון לסוף מארס, כחמישית מנכסי הענף, שמנהל כ-82 מיליארד שקל, מרוכזים באפיק זה.

מה עומד מאחורי הצמיחה הזו באפיק, שמנהל כ-17 מיליארד שקל, באילו מדדים בחו"ל המשקיעים מתרכזים ומהי הדרך הנכונה לבחירת תעודת סל כזו.

"סביבת הריביות הנמוכה והיעדר חלופות השקעה אטרקטיביות הובילו את המשקיעים אל האפיק המנייתי, כולל זה שמעבר לים. מדובר במגמה שהחלה בתחילת 2012, אך עיקר הגיוס נעשה בחצי השנה האחרונה", אומר גיל שפירא, מנכ"ל פסגות תעודות סל. "העדיפות היא למדדים בארה"ב, אבל היום אנחנו רואים הכול מהכול. יש גם השקעות במדדים ביפן, אוסטרליה, סקנדינביה ואפילו אירופה. ארה"ב מרכזת כסף רב, אבל לא יותר מ-50%".

איל סגל, מנכ"ל משותף בחברת תעודות הסל תכלית, מוסיף, כי במהלך השנה שעברה עיקר החשיפה הייתה למדדי מניות במדינות מפותחות, אולם במהלך החודשים האחרונים חל שינוי. "לאורך 2012 המשקיעים בתעודות הסל המקומיות על מדדי מניות בחו"ל התמקדו בעיקר בשווקים מפותחים, כלומר ארה"ב וגרמניה. באשר לאירופה, הייתי אומר ששם המגמה אפילו הייתה שלילית, וזה נמשך עד עכשיו. מה שהשתנה זה שמתחילת 2013 אנחנו רואים עלייה בעניין שהמשקיעים מגלים במדדי השווקים המתפתחים, שבשנה שעברה ספגו פדיונות".

סגל מציין, כי מדובר במגמה שנכון לעכשיו היא קצרת טווח, ורק ימים יגידו האם מדובר בתיקון של הפדיונות או בשינוי של ממש. "מה שבטוח זה שבמדדי המניות במדינות המפותחות המגמה נמשכת, ומשקיעים מכל גוני הקשת משקיעים בתעודות סל עליהם: גם מנהלי תיקים, גם יועצי השקעות וגם מוסדיים. זה די גורף".

מתקשים בסטוק-פיקינג

מעניין לציין כי בעוד בתעודות הסל האפיק המנייתי בחו"ל מהווה, כאמור, כ-20% מנכסי הענף, בקרנות הנאמנות אפיק זה מהווה פחות מ-2% מנכסי הענף. לדברי שפירא, הדבר נובע מכך שמנהלי ההשקעות המקומיים מתקשים בסטוק פיקינג (בחירת מניות ספציפיות) של מניות בחו"ל, ולכן הם מתמקדים בתעודות סל.

"מנהל ההשקעות הישראלי מכיר את השוק המקומי", אומר שפירא, "הוא מוקף באנליזות ומידע רלוונטי, ולכן הוא נוטה להסתמך על עצמו ולקנות לבד מניות. את השווקים בחו"ל הוא פחות מכיר, ולכן הוא מרגיש פחות נוח בכל הקשור לרכישה ספציפית. הדבר הופך את נושא הסטוק פיקינג לבעייתי ואת החשיפה למדד לאלטרנטיבה יותר נוחה יחסית".

סגל מחזק את הדברים, ומציין כי למשקיעים חשוב להבין מה הם קונים. עם זאת, לדעתו יש הסבר נוסף - נזילות. "בהשוואה לאג"ח, במניות הסחירות יותר חשובה. לכן, גם בחלק המנייתי בארץ תעודות הסל יותר דומיננטיות".

בהקשר זה אומר שפירא, שכמעט שליש מנכסי חברת תעודות הסל שבראשה הוא עומד, מנוהל באפיק זה (כ-3.6 מיליארד שקל). "הרבה יותר קשה להכות מדדים בעולם שבו אתה פחות מכיר את המניות הספציפיות. לכן המשקיעים מעדיפים את מכשירי המדדים, בייחוד לאור העובדה שהעלויות בהם נמוכות יותר. נציין, כי כיום דמי הניהול בתעודות סל על מדדי מניות בחו"ל נעים סביב 0.8%, בעוד בקרנות הנאמנות המנייתיות הם נעים בטווח של 1.2%-2.9%.

מנגד, נציין, כי חלק מהחברות במדדי המניות הזרים מחלקות לעתים דיבידנד. כפועל יוצא נהנים המשקיעים בתעודות הסל הללו מהחזרי דיבינד - בין אם באמצעות השקעה חוזרת למדד, ובין אם בהעברה ישירה של הדיבידנד אל המשקיע. מדיניות הדיבינד משתנה מתעודה לתעודה, וכך היא משפיעה על דמי הניהול האפקטיביים.

מגוון התעודות עלול לבלבל

כיום תעודות הסל מאפשרות למשקיעים הישראלים להיחשף למדדי מניות בחו"ל בצורה פשוטה יחסית. המגוון הרחב בשוק, שכולל כ-150 תעודות סל כאלה, עלול להיות מבלבל, ולכן מומלץ לחלק את ההשקעה לשלושה שלבים.

ראשית, על המשקיע לבחור האם הוא מעוניין להיחשף לשווקים המפותחים, שכוללים, בין השאר, את מדינות אירופה הגדולות, ארה"ב, קנדה, דרום קוריאה ויפן, או לשווקים המתפתחים, כגון סין, ברזיל ורוסיה.

בשלב השני עליו לבחור בין השקעה בקבוצת מדינות או במדינה מסוימת. כך למשל, מי שמעוניין בחשיפה כלל עולמית, יכול לרכוש תעודת סל על מדד המניות העולמי MSCI ACWI (All Countries World Index), המשמש כמדד ייחוס עולמי (תעודות על המדד קיימות בתכלית ובקסם).

מי שמעוניין בחשיפה למדינות אירופה המפותחות, יכול לבחור במדד Eurostox 50, המרכיב 50 מניות גדולות הנסחרות באירופה.

באשר למדינות ה"קטנות", ניתן להיחשף למדד השווקים המתפתחים MSCI EM (Emerging Markets).

בשלב השלישי, על המשקיע להחליט האם הוא מעוניין להיחשף למטבע הזר הרלוונטי, או להשקיע בשקלים.

בהתאם, עליו לבחור בין תעודות סל שקליות, שהן מנוטרלות מטבע, לבין תעודות סל במט"ח.

 דולרית