לכבוד יום העצמאות תשע"ג פנה "איצטדיון הסטארט-אפ" לכמה מהדמויות הבולטות בהיי-טק הישראלי וביקש מהן זווית ראייה אישית על היום המיוחד הזה.
מסתבר, שיש מכנה משותף ליזם היי-טק שהוא גם כוכב רוק, מנכ"ל חברת היי-טק מובילה, משקיע הון סיכון ותיק ובכיר במשרד ממשלתי: הם מאמינים גדולים בהיי-טק הישראלי ובכך שהוא מייצג יותר מסתם מקצוע. והם גם מרגישים את האחריות שבשליחות, את התחושה שגם אם אף אחד לא מינה אותך, אתה עדיין מייצג את מדינת ישראל בכל אשר תלך. אנחנו מביאים כאן מדבריהם.
אבי חסון, המדען הראשי: החובה להוביל ולחדש
שתי היממות שמתחילות בערב יום הזיכרון ומסתיימות בה' באייר לפנות ערב משקפות בעיני, אולי יותר מכל זמן אחר בשנה, את תמצית המהות הישראלית. זהו זמן של התכנסות, מההתאגדות המשותפת בבתי העלמין הצבאיים ועד להופעות החג ההמוניות בכיכרות הערים.
אבל ההתכנסות הזו שלנו, הישראלים, ביומיים המשמעותיים האלה, אין מובנה היבדלות. חלק מהותי מיום העצמאות (אז ב-1948) היה לא רק יצירתה של מדינת ישראל אלא גם עמידתה כחברה שווה בין אומות העולם, ומיום שקמה שאפה המדינה לקשרי גומלין והשפעה החורגים מגבולותיה הגיאוגרפיים.
התעשייה עתירת הידע והאקו-סיסטם שנבנה מסביבה הם דוגמא חיה להשתלבות כזו. החוקרים והיזמים הישראלים משתפים פעולה עם מקביליהם ברחבי העולם. הם נשענים בעיקר על מקורות מימון זרים, נמדדים לפי סולמות הערכה בינלאומיים, פעילים בשווקי הייצוא ומתחרים בהצלחה במקביליהם מכל רחבי הגלובוס. שיתוף פעולה, סקרנות ופתיחות הם ערכים מובנים לרוב החוקרים והיזמים הישראלים, שמבלי לוותר על הזהות והערכים הייחודיים שלנו רואים עצמם חלק אינטגרלי מקבוצה גלובלית גדולה הרבה יותר.
בעולם שמשתנה תדיר, החדשנות היא מפתח לעמידות, תחרותיות וחוסן לאומי ובמפת החדשנות העולמית ישראל היא (עדיין) מעצמה מובילה. חדשנות וידע הם מוצרים ייחודיים - מחד הם מגדילים את העוגה ומאידך יש בהם הפוטנציאל לחלק אותה מחדש ולהכניס ציבורים ואזורים חדשים למעגל הצמיחה.
חשוב להדגיש שהגדלת מעגל המשתתפים והנהנים מהצמיחה הכלכלית אינה רק שאלה ערכית או נורמטיבית. זו שאלה כלכלית ממדרגה ראשונה - הן ברמת המיקרו של הפירמה הבודדת שצמאה לעובדים נוספים על מנת לגדול - ובוודאי מבחינת המאקרו, ברמת המדינה.
חדשנות פרודוקטיבית דורשת גם מעורבות ממשלתית. רמות הסיכון במחקר ופיתוח גורמות לכך שחברות והגופים המממנים, לעולם לא יפעלו בצורה אופטימלית ללא התערבות הממשלה. אין הכוונה להכתיב לשוק במה להשקיע. הניטרליות (תוך בחינת האיכות) היא חוט השדרה של מדיניות המו"פ הישראלית - וטוב שכך. על הממשלה למקד מאמצים ביצירת תשתיות וסביבה חופשית ותחרותית לצד טיפול בכשלי שוק ובגישור על סיכונים.
ישראל הייתה בין המדינות ראשונות שאימצו צמיחה כלכלית המבוססת על טכנולוגיה וגיבשה מדיניות עקבית וכוללת שבמרכזה עמד משרד המדען הראשי. זאת בהסתמך על תשתית הון אנושי שנבנתה באוניברסיטאות ובמערכת הביטחון.
לצערי, בשנים האחרונות מתקדרים עננים רבים סביב איתנות התעשייה. מספר החברות החדשות שנוצרות מדי שנה נמצא בירידה חדה והמימון ממקורות פרטיים נמצא בירידה חדה עוד יותר. בו בזמן, ישנה שחיקה מהותית בתקציבי המדען הראשי.
במקביל, מדינות אחרות שלמדו מאיתנו את התורה, מגדילות את השקעותיהם ומצמצמות את הפער. והתוצאה - על אף הצמיחה והגידול בפריון, אנחנו לא מצליחים לסגור את הפער מול מדינות מובילות והתחרותיות שלנו מצטמצמת.
החדשות הטובות הן שלא שכחנו להיות חדשניים ויזמיים. בנוסף, הנכסים שבנינו והניסיון שצברנו עומדים לזכותנו. מה שחסר הוא יציאה מהשבלונה ומהאינרציה - שתי אויבות של החדשנות. נדרשת חשיבה דינמית, חדשנית וגמישה של הממשלה והתעשייה גם יחד לצד הבטחת יכולת ביצוע גמישה תוך נכונות לנסות (ולהיכשל). מותר ורצוי ללמוד מהנעשה בעולם אבל בל נתבלבל: יש לנו כמדינה חובה להוביל ולחדש כמו פעם.
דב מורן, יזם סדרתי: זה ה"יש" שלנו
יצא לנו, לי ולאשתי, לחגוג כמה ימי עצמאות אמריקאים בארה"ב. נורא נחמד. הברביקיו אצל החברים היה מצוין. זיקוקי הדינור מעל גשר ברוקלין - מרהיבים. היו מבצעי מכירות יוצאים מהכלל...
אבל - זאת לא הייתה העצמאות שלנו. זה היה עוד יום חופש עם איזה טוויסט קטן חסר משמעות. זה לא נגע ללב. זה לא נגע בנו. חזרנו לכאן, לג'יפה של המזרח התיכון. לכל התחלואים והבעיות. לכל הדברים המרגיזים ולקשיים.
אין בי כל חלקיק של חרטה על כך. שום מסכנות. מסכן זה מי שלא יודע מה זה רעב ומה זה מחסור ומה זה אין. כי כשהופכים "אין" ל"יש" - זה האושר. עצמאות זה "אין" (אין מדינה) שהפך ל"יש". זה ה"יש" שלנו. ש-ל-נ-ו. שעליו נלחמנו. שעליו נאבק כדי לשפר. שעליו נשמח כמו שאנחנו שמחים על כל צעד חדש והתקדמות של הילד שלנו. גם אם הילד כבר בן 64... שיהיה חג שמח.
יוני בלוך, יזם היי-טק, מוזיקאי: חותמת איכות
"אני מישראל". תמיד כשאני אומר את המשפט הזה משהו בחדר משתנה. אני שומע אנשים מסדרים לעצמם את המחשבות. המנהל הבכיר שהגעתי לפגוש מרים את ראשו, המנהל הזוטר שהביא אותי מחייך בסיפוק.
בהתחלה לא הבנתי מה המשפט הזה מסמל עבור אנשי היי-טק מחוץ לישראל, פחדתי להיגרר לשיחות פוליטיות, רציתי שיבחנו אותי לפי הטכנולוגיה החדשנית שהבאתי ולא לפי דעות קדומות.
אבל טעיתי, זה הרבה יותר מזה. זו תדמית שנבנתה במהלך שישים וחמש שנה. זו חותמת איכות שמי שגר בתוך המדינה לא מסוגל לראות אותה. בעולם ההיי-טק אם מישהו אומר שהוא מישראל זה אומר שהוא חדשני, קריאטיבי, תכלסי, לא מתפשר. הוא גם עלול להיות תחמן, זרקן ולומר את מה שהוא חושב בצורות שבכל מקום אחר נחשבות למעליבות, אבל הוא גם כל הזמן מודע לדברים סביבו ומסוגל להגיע לתוצאות טובות.
מנהל אמריקאי בכיר אמר לי פעם - לכל עם יש את היכולות שלו: אם אתה רוצה שהעבודה תתבצע בדיוק בדרך שאתה דורש בלי לזוז מילימטר - פנה לסינים, אם אתה רוצה מישהו שיידע להציג את העבודה שלך כאילו היא הרבה יותר ממה שהיא - פנה לאמריקאים. אם אתה יודע שהעבודה היא לא רק בלתי אפשרית אלא שגם אין מספיק זמן - פנה לישראלים.
אז כן, אני מישראל. אני מהמדינה הקטנה הזו שלפעמים מוסתרת במפת העולם על ידי גרגר אבק. המדינה הזו שמוקפת אויבים ואין לה לאן לברוח אלא לים. שנלחמת כל יום כבר שישים וחמש שנה. שבזמן הזה הצליחה לנפק כמות בלתי נתפסת של המצאות ותגליות. שהאוניברסיטאות בה הן מהדרג הראשון בעולם ומרכזי ההיי-טק שלה מובילים כמעט בכל תחום.
התדמית הזו נשמרת על ידי מאות אלפי ישראלים ברחבי העולם. יש לנו הרבה סיבות לקטר, הרבה סכסוכים שמאיימים לקרוע אותנו מבפנים ומיליון בעיות שעדיין מחפשות פיתרון אבל ביום העצמאות אנחנו יכולים לעצור לרגע, להסתכל על איך אנחנו נראים מבחוץ ולהרשות לעצמנו להתמלא גאווה.
חמי פרס, שותף מנהל, קרן הון סיכון פיטנגו: שלא ייגמר לעולם
לקח לי זמן רב לחשוב על מה לכתוב לרגל יום העצמאות. יום העצמאות האישי שלי. את ימי העצמאות חגגתי במקומות רבים ושונים. פעמים רבות ברחבי הארץ, אך גם בחו"ל - בתקופת שהותי עם משפחתי בעמק הסיליקון שבקליפורניה וגם באופנים שונים. כאזרח, וכלובש מדים. כילד ונער אך גם כהורה ובעל משפחה. ובכל פעם, בכל עת, ליוותה אותי תחושת גאווה על היותי בן לעם הזה. ישראלי. יהודי. עם חופשי. ומהי אותה עצמאות? מלשון עצמי, בלתי תלוי ביד האחר. אך גם מעורר מחשבות. עצם המהות...עצמאות.
יום העצמאות נולד בעצב, מתוך יום הזיכרון. "לנצח זכור נא את שמותינו". בהתייחדות עם הזיכרון האישי והלאומי, אנו כואבים את מחיר העצמאות. כמו בתיבת נח, כך הם ימי הזיכרון והעצמאות. "פה שוכנים ביחד עצב ותפארת". זוגות זוגות פוסעים, דרך הלב ובמעלה המחשבה. הטוב עם הרע, האושר והעצב, האובדן עם התקומה. והנה היונה, המבשרת, עלה של זית בפיה. אך קודם המבול.
עבורי, יום העצמאות שלי הוא יום של שירים, בלתי נשכחים. כמו חברים טובים וותיקים הם באים ונאספים, מדי שנה, אחד אחד. המילים הנוגעות והלחנים המרטיטים. השירים המרגשים שהם היצירה היפה ביותר שלנו. מתחילים בשירי זיכרון, בדמעה המתהווה בזווית העין, וממשיכים בשירי הארץ, על חלוציה ובוניה. על פריחה והתחדשות. מתחילים בלב, בשקט. "את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק". ומשם לתפילה חרישית. "הן אפשר שיהיה זה פשוט כבר מחר?" ולבסוף "בא שיר עברי, ועלה מן העמק...".
יום העצמאות שלי הוא יום שכולו שיר ותפילה: "שלא ייגמר לעולם". חג עצמאות שמח, חמי.
יואב שלוש, יו"ר משותף של IATI: יום העצמאות 2.0
מחרתיים נחגוג את יום העצמאות ה-65. טיולים, מנגל, זיקוקים ומוזיקה ברחובות. ההישג העצום של הקמת המדינה ובניית עצמאותה רשום לזכותם של מי שמכונים "דור תש"ח".
במשך שנים לאחר הקמתה שאפה המדינה להגיע לשלב השני, שלב העצמאות הכלכלית. למי שגדל פה בשנות החמישים והשישים נראה היה זה כיעד בלתי אפשרי להשגה. כמעט שלא היה לנו מה להציע לעולם מלבד תפוזים וטקסטיל. אולם אחרי מלחמת ששת הימים החלה לנבוט בארץ תעשיה חדשה: תעשיית ההיי-טק. התחלה צנועה של מספר חברות אלקטרוניקה בראשותם של יזמים שהצטיירו כשובבים מוזרים בנוף של אותה תקופה. הטפטוף הפך במשך השנים לזרם עז של חדשנות ויזמות.
הזרם הזה שינה את ישראל ממדינה של תפוזים לאומה של טכנולוגיה וסטארט-אפים. במשפחתי עברנו את השינוי הזה. סבא שלי היה יצואן של תפוזי Jaffa ואילו אני הצטרפתי לסאיטקס שלפני שלושים שנה הייתה חברה צעירה שנלחמה להשיג לקוחות ראשונים. לימים הובילה את מהפכת הענק של הדפוס הדיגיטלי תוך שהיא הופכת ל"ספינת הדגל" של ההיי-טק של אותם הימים.
דור ההיי-טק הקים חברות תוכנה, תקשורת, שבבים, מיכשור רפואי, ביו-טכנולוגיה, קלינטק, אינטרנט ואפליקציות לסמארטפונים. במקביל ראינו כיצד מיטב החברות העולמיות בונות מרכזי פיתוח בארץ המפתחים את הדורות הבאים של מוצריהן. ההצלחה הביאה אותנו לאותה עצמאות כלכלית עליה חלמו קודמינו. אילו היה יום עצמאות כלכלי, מעין יום עצמאות 2.0, הרי שזהו הישגו של דור ההיי-טק.
מי שייסע לטייל ביום העצמאות ויעבור באזורי התעשייה הסמוכים לערים יראה כיצד השתנתה המדינה לטובה. היי-טק הוא יותר מהרצליה פיתוח. סעו ליקנעם, אור עקיבא, קיסריה, נס ציונה ובאר שבע וראו את הזינוק הגדול של אזורים שבמשך שנים היו מאחור. תענוג.
משלחות מגיעות ארצה מכל העולם כדי ללמוד כיצד לבנות כלכלה המבוססת על חדשנות. זה מחמיא ומחניף אבל זה ביטוי להצלחות שמקורן בהשקעות שבוצעו בעבר.
ומה הלאה? בימים אלו מגבש ארגון התעשיות המתקדמות ביחד עם שותפים לדרך בממשלה ובאקדמיה את החזון לזינוק הבא. זהו חזון כלכלי-חברתי הבנוי על שילוב בין הגורמים השונים כך שנוכל לשמור על מעמדנו בעולם תחרותי תוך שאנו יוצרים נגישות של רבדים רבים יותר בחברה הישראלית לכלכלת ההיי-טק.
שילובם של בני ובנות המגזר הערבי והעדה החרדית כבר החל, בעיקר בתחום התוכנה. האצת התהליך תביא לחברה שמעניקה הזדמנויות ומניבה צמיחה מואצת. אנו עובדים עם האקדמיה לבנות גשר חזק יותר בין ההוראה והמחקר ובין התעשייה. ואנו קוראים לקרנות הפנסיה והמשקיעים המוסדיים להגדיל את הקצאות ההון להשקעה בהיי-טק הישראלי. חג שמח, יואב.
איל וולדמן, יזם ומנכ"ל מלאנוקס: גודל האחריות
יום העצמאות הוא יום המלווה בכאב ובהוקרת חובה עמוקה. כל כך הרבה גברים ונשים נתנו את חייהם על מנת שאנו נוכל לחיות בחופש כאן בישראל. הם נתנו לנו את היקר מכל. ביום שמח זה (כמו לפעמים גם באירועים משמחים אחרים) אנו זוכרים אותם אשר בזכותם אנו כאן. לעיתים אני מרגיש שעבור המשפחות השכולות אנו זה הם, אנו לעיתים ממלאים בקצת (מאוד) את החלל הגדול החסר. לכן אנו מחויבים להצליח. להמשיך ולבנות את החופש (גם הכלכלי), את החלום שהעניקו לנו במותם.
הרבה מאוד פעמים אנו לוקחים את עצמאותנו כדבר מובן מאליו. אם נסתכל אצל שכנינו נלמד להבין שיש להעריך, להוקיר ולהילחם על עצמאותנו.
כמנכ"ל של חברה ישראלית עצמאית הנלחמת כל יום על זכות קיומה ועל הצלחתה בעולם הטכנולוגי הגדול אני מבין את גודל האחריות של להישאר רווחי (להישאר בחיים), של להביא עצמאות כלכלית, מקצועית ואישית לאלפי משפחות ולגרום להמשך שגשוג החופש שלנו כאן במזרח התיכון.
כולי תקווה ותפילה, שנדע להיות חכמים כדי לבנות שלום באזורנו, ולהפוך את המזרח התיכון, ובתוכו גם את ישראל, להיות המקום שהכי טוב לחיות בו בעולם. שנשכיל למנוע עוד שכול נוסף עבור כל העמים באזורנו.
נשכיל לבנות תעשייה משגשגת חוצת גבולות לעצמאות כלכלית וביטחונית במזרח התיכון. כיוון שרק המעז מצליח (במקור מנצח) עלינו להעז, לחתור לשלום מדיני המבוסס על כלכלה בריאה ורחבה באזורנו.
ניתן להשתמש בקטר ההיי-טק כדי שיוביל את שיתופי הפעולה הכלכליים הראשונים אשר יובילו לשיתופי פעולה בענפים נוספים ויוליכו לשיתופי פעולה מדיניים. שיהיה רק טוב. יום עצמאות שמח, איל.
ולתפארת מדינת ישראל
כתבות
ני"ע
