"ההרחבות הכמותיות חסרות התקדים הביאו להתפוגגות האלטרנטיבה לתשואות מתקבלות על הדעת באפיק המסורתי של אחזקת אגרות חוב ממשלתיות. מתוקף פעילותם בנקים מרכזיים חובשים על ראשם כובע נוסף של ניהול יתרות מטבע, ולפיכך הם מצויים באותו סירה עם כלל המשקיעים בבואם לשמר את הערך הריאלי של תיק יתרות המטבע", כך מסביר יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון מסביר את כניסתם של הבנקים המרכזיים לעולם ההשקעות.
פגוט מסביר כי "ממש כמו כלל מנהלי ההשקעות ברחבי הגלובוס הנאלצים לעבות את רכיב הסיכון בתיקי ההשקעות על מנת לשפר את תוחלת התשואה בתיק ההשקעות, כך מתנהלים גם בנקים מרכזיים רבים. בבנקים המרכזיים מבינים כי בשוק הקונצרני מתנהלות להן חברות בעלות כושר החזר העולה על זה של מדינות רבות.
לכן חשוב לתבל את תיק ההשקעות ברכיב השקעות זה. תרחיש של עליית תשואות גלובלי יפגע קשות ברכיב החוב בתיק יתרות המטבע, כך שהוא מאלץ את הבנקים המרכזיים להכין את תיק יתרות המטבע ליום סגריר בשוק החוב".
"הבנקים המרכזיים הינם משקיעים לטווח ארוך. לפחות על פי התיאוריה, תשואת שוק המניות לאורך שנים עולה מהותית על זו שמניב שוק החוב, קל וחומר כאשר מתקיימות תשואות שפל בשוק החוב הממשלתי", סיכם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.