האמת של סרן ר' ואילנה דיין

היום (ד') התחיל הדיון המיוחד בבית המשפט העליון בפרשת אילנה דיין וסרן ר'. נשיא העליון, אשר גרוניס, קבע הרכב של 9 שופטים לדיון זה - צעד חסר תקדים המצביע על שני דברים: החשיבות שהנשיא מייחס לנושא; והפקפוקים שיש לו לגבי ההחלטה של בית המשפט העליון.

העימות המשפטי והציבורי בין דיין לסרן ר' החל בכתבה ששידרה דיין בתוכנית "עובדה" על נסיבות הריגת ילדה פלסטינית במוצב גירית. לאחר מכן זוכה סרן ר' מכל אשמה בבית הדין הצבאי; אולם "הורשע" בבית הדין העממי, הלא הוא הטלוויזיה. סרן ר' הגיש תביעת דיבה, והשופט נעם סולברג מבית המשפט המחוזי חייב את אילנה דיין בדין וקבע לגביה פסיקות קשות, הן במישור המקצועי והן האישי, וכן גזר עליה התנצלות ותשלום פיצוי והוצאות גבוהים לטובת סרן ר'.

זכאי עובדתית, אשם ציבורית

דיין ערערה, ונשיא בית המשפט לערעורים קבע כי "בכתבה יש לשון הרע כמשמעותה בחוק כלפי סרן ר'", אבל הערעור התקבל בנימוק שהפרסום התבסס על "עובדות שהיו אמת לשעתה". פרקליטו של סרן ר', אלעד אייזנברג, פנה לנשיא העליון בבקשה לקיים דיון נוסף, גרוניס קיבל את הבקשה, וכך הגענו עד הלום.

הנקודה העיקרית שתידון בדיון הנוסף היא מהות הגנת "אמת דיברתי". בערעור נקבע כי יש לקבל הגנה זו גם כאשר מתברר שהנתבעים לא דיברו אמת, ובלבד שדבריהם היו "אמת לשעתה".

טענת המתנגדים נגד הלכה זו היא שהיא מרוקנת את תוכנו של חוק לשון הרע. במקרה של דיין, השופט סולברג פסק על סמך העובדות. כלומר, שבתוכנית "עובדה" פורסמו נתונים שאינם נכונים.

שופטי הערעור, לעומת סולברג, הסכימו עם קביעה זו, אבל קבעו כי בעת הכנת הכתבה על סרן ר', התקשורת, ברובה, פרסמה על הפרשה נתונים שמהם עלה שסרן ר' אשם.

כלומר, אשמתו של סרן ר' הייתה בחינת עובדה מקובלת בציבור. מכאן הגיעו השופטים למסקנה כי "עובדה" שידרה דברים שהיו אמת לשעתם, כלומר "נחשבו לאמת על-ידי הציבור", גם אם מבחינה עובדתית היו מסולפים, ולכן הם ראויים להגנת "אמת דיברתי".

פרסום ללא צורך בבדיקה

עד לפסיקה זו נדרש מהעיתונות לבדוק את הנתונים בטרם פרסום. הדעת נותנת שלו מערכת "עובדה" עשתה זאת, הייתה מגיעה לאמת העובדתית, ולא לאמת לשעתה שהתבררה כאי-אמת.

המשמעות של הלכה זו היא שחרור התקשורת מהצורך והחובה לבדוק את אמיתות הנתונים, ומתן היתר פרסום לפי פרסומים ואווירה ציבורית.

לא היה ספק כי הלכה זו אינה יכולה להישאר על כנה ללא בדיקה נוספת ורצינית. כך, כנראה, הרגיש גם השופט גרוניס. עכשיו הנושא עובר למוחותיהם ואישיותם של 9 השופטים, שיצטרכו לקבוע אם אמת היא דבר אבסולוטי - או שהיא ניתנת לחלוקה.