מתכננים לקנות עכשיו רכב? קבלו כמה טיפים חשובים

יועצי התקשורת, הדוברים הרשמיים והקופירייטרים המגויסים עובדים בתקופה האחרונה שעות נוספות בניסיון למצוא הגדרות יצירתיות למצב שבו נמצאת כלכלת ישראל. ברשימת הפעלים אפשר למצוא את המילים "האטה", "מכה קלה בכנף", "אופק תכנון מעורפל" ושאר פרפראות. אבל כל המילים המצוחצחות וההגדרות הפורמליות מתקשות להסתיר את העובדה הפשוטה, שברורה לאדם ברחוב: ישראל נמצאת במיתון עמוק.

שילוב של כלכלה אירופית בבלימה, כלכלה אמריקאית מגמגמת ומדיניות פזרנית במיוחד של הממשלה היוצאת הביאו את הכלכלה הישראלית למצב בעייתי מאוד. הצריכה הפרטית יורדת, שוק התעסוקה בכי רע, המשכורות מוקפאות - או מתכווצות - ונטל המס ויוקר המחיה מאיימים לדחוק גם משפחות עם הכנסה יציבה במורד הסולם הסוציו-אקונומי.

המצב משפיע גם על החלטות רכישת הרכב, הנחשבות למשקולת כלכלית לא קטנה; אבל אפילו בשוק הרכב הישראלי יש עוד מקום לרציונליזציה ולהחלטות שיכולות לחסוך כסף בהווה ובעתיד, ואולי אפילו לייצר רווח מכובד. לשם כך צריך להכיר את שינויי הרגולציה שנמצאים בפתח ולנצלם, וכן לחקור את הפינות היותר שפויות של שוק הרכב החדש והמשומש.

יבוא רכבי אספנות: השקעה קטנה ופוטנציאל גדול

רכבי אספנות הפכו בשנים האחרונות לאופנה בקרב השכבות המבוססות של האוכלוסייה בישראל. לקוחות רבים שוחרים את תשומת הלב שמקבלים כלי הרכב הללו על הכביש, את נדירותם ואת הגעגועים שהם מעוררים לתקופת נעוריהם. חלק מהלקוחות בפלח רכבי האספנות נהנים מהאתגר של איתור מכונית בחו"ל, יבוא אישי שלה ושיפוץ קפדני שלה. רבים אחרים מעדיפים רכב אספנות "מהמדף" ללא הטרחה שכרוכה ביבוא ובשיפוץ - והם מוכנים לשלם עבורו כסף טוב.

תיאורטית, נוצרת כאן הזדמנות עסקית לא רעה לייבא רכב אספנות ולהשביחו לצורך מכירתו. מעשית, האופציה הזאת לא הייתה ריאלית עד כה מכיוון שרכבי אספנות מיובאים מחויבים כיום ב"תקופת צינון" ממושכת בת שלוש שנים, לפני שניתן למכור אותם. לפיכך, לא ניתן היה לעשות "סיבוב" מיבוא וממכירת רכב כזה ללא שימוש בקומבינות לא כשרות להעברת בעלות פיקטיבית.

אבל המצב עתיד להשתנות. החודש הודיע משרד התחבורה כי הוא מקצר את "תקופת הצינון" על יבוא של רכב יבוא אישי רגיל ומכירתו לשנה אחת בלבד, ובאותה הודעה בישר גם כי "בימים אלה פועלים באגף הרכב לצמצום תקופת האיסור על העברת בעלות גם לרכבי אספנות".

כשזה יקרה עתיד לצמוח כאן שוק מעניין מאוד של רכבי אספנות, שיבטיח תשואה נאה למאתרי מציאות. ברוב המקרים ההשקעה הראשונית אינה כבדה - אפשר למצוא קלאסיות נאות גם בפחות מעשרת אלפים דולרים - ופוטנציאל הרווח עשוי להגיע למאות אחוזים, גם אחרי הוצאות המסים וההובלה.

טיפים: הקו המפריד בין "רכב קלאסי" לבין "גרוטאה" הוא דק מאוד, ובארצות הברית, שהיא מקור היבוא העיקרי לרכבי אספנות ((בתמונות: פונטיאק GTO ופורד מוסטנג שתי מכוניות אספנות פופולריות שם), יש הרבה סוחרים ממולחים וסתם נוכלים, שינסו לעשות עליכם סיבוב ולמכור לכם "מכוניות פרנקנשטיין" שהודבקו משאריות. לפיכך, כדאי מאוד לעשות את שיעורי הבית ולהתמקד ברכישת כלי רכב במכירות פומביות וממקורות שמציגים היסטוריה כתובה ותיעוד הולם.

רכישת רכב "בונקר": יותר ביקוש מהיצע

רכישת רכב חדש היא לרוב מתכון בדוק לאובדן ערך מואץ, שבינו לבין "מחירי המחירון" יש קשר קלוש. אבל יש בשוק הרכב החדש בישראל קטגוריות רכב הנחשבות ל"בונקרים" של שמירת ערך ושהביקוש להן בשוק המשומשות תמיד יהיה ער. מכוניות כאלה אפשר למצוא במגוון רחב של טווחי מחיר, והדרך הטובה ביותר לזהות אותן היא באמצעות חוקי הביקוש וההיצע.

ניקח, למשל, קטגוריית בונקר קלאסית כמו מיניוואנים יפניים עם שישה-שבעה מקומות ישיבה. הרבה משפחות גדולות בישראל חייבות למצוא פתרון ניידות, אבל לא יכולות להרשות לעצמן להוציא 160 אלף שקלים פלוס על מיניוואן חדש (ההכנסה הפנויה יורדת ככל שמספר הילדים עולה).

לפיכך נוצר ביקוש ער מאוד לכלים משומשים כאלה. מכיוון שלא יותר מכמה מאות כלים משומשים כאלה יוצאים לשוק מדי שנה, הרי דגמים כמו מאזדה 5, טויוטה ורסו, מיצובישי גרנדיס ועוד, מבעלות פרטית, נמכרים כמעט "מפה לאוזן", ולרוב במחיר מחירון פלוס. אפילו כלים עם היסטוריית ליסינג זוכים לביקוש ער.

עוד דוגמאות לקטגוריות בונקר הן ג'יפונים יפניים, דוגמת טויוטה ראב4, סוזוקי ויטארה ושות', מכוניות סופר מיני יפניות (סוויפט, מאזדה 2 וכולי) ומכוניות מיני, שמלכתחילה נמכרו במחיר נמוך מאוד וזוכות לביקוש רב כמשומשות "טריות" בטווח המחיר של 50-40 אלף שקלים. אפילו מכוניות האצ'בק חמות, שנמכרות בהיקפים קטנים מאוד מדי שנה, זוכות לביקוש ער מאוד בשוק.

טיפים: דווקא "מפלטי ירידת ערך" פופולריים, כמו משפחתיות יפניות, נוטים לאיבוד ערך מואץ בשנים האחרונות, בשל ההיצע הרב של חברות הליסינג, שמציפות לעתים את השוק בכמויות אדירות עם הנחות מסיביות.

רכישת רכב יוקרה משומש: הרבה סטטוס לשקל

שוק רכבי היוקרה החדשים מגדיר היטב את החלוקה הסוציו-אקונומית בישראל. מי שרוכש רכב יוקרה חדש ב-70-60 אלף דולרים ויותר מפגין לא רק שיש לו הרבה הכנסה פנויה, אלא גם שיש לו יכולת כלכלית לספוג הפסד של עד 50% ממחיר הרכב בתוך שנים ספורות.

אבל ירידת הערך המואצת של רכבי "המעמדות הגבוהים" מהווה הזדמנות טובה לשדרוג למחלקה ראשונה לאנשי מעמד הביניים. במחיר שנמצא בטווח שבו נמכרות רוב המכוניות החדשות ה"רגילות" בישראל - בין כ-100 ל-170 אלף שקלים - מקבלים נוחות, אבזור וביצועים מהשמנת של תעשיית הרכב, וכמובן הרבה מאוד סטטוס חברתי.

אסור לזלזל בחשיבותו של המרכיב האחרון; הוא מהווה מוטיבציה לרכישת הרבה מאוד מכוניות חדשות בישראל, וברכב יוקרה משומש הסטטוס יורד בקצב איטי הרבה יותר מירידת הערך הכלכלית. במילים אחרות, הוא מספק יחס גבוה מאוד של "פוזה לשקל" ברחוב.

אם בוחרים את הרכב היטב, גם הוצאות התחזוקה אינן היסטריות. כמה דוגמאות בולטות: במחיר של 115 אלף שקלים - מקביל לזה של משפחתית יפנית בת שנה - מצאנו בשוק מכונית ספורט סדאן כמו לקסוס IS250 מודל 2008 יד שנייה. ב-119 אלף שקלים מצאנו לקסוס GS300 מודל 2007, יד שנייה, "שמורה כחדשה". רוצה לפזר יותר? בתקציב של פורד מונדיאו ומאזדה 6 מהניילונים (165-180 אלף שקלים) אפשר למצוא אינפיניטי G37 משנת המודל 2010 עם 320 כוחות סוס ועם כל התוספות.

טיפים: מחירי החלפים והתיקונים של רכבי היוקרה אינם יורדים ביחס ישיר לירידת הערך שלהם. לפיכך בדיקה טכנית קפדנית ודרישה להצגת היסטוריית טיפולים מפורטת הן חובה ברכב פרימיום. אפשר למצוא מציאות יוקרה לא רעות בסוכנויות הטרייד-אין של היבואנים, ושם גם הרבה יותר נוח להתמקח.

רכישת רכב חדש מחברת ליסינג: שינויים בדרך

בחודש יוני תיכנס לתוקף תקנה חדשה, שתאפשר לחברות הליסינג למכור מכוניות עם אפס קילומטרים בתור "יד אפס". כלומר, המכוניות יימכרו ללקוח באותו סטאטוס רישום של מכוניות חדשות שנמכרות ישירות מהיבואן, אבל בהנחה.

נכון לרגע זה עדיין לא ברור איך יתנהג השוק. סביר להניח שרוב חברות הליסינג יבצעו את מכירת הרכב החדש בפרופיל נמוך - כפי שעשו זאת עד היום - כדי לא למשוך אש מכיוון היבואנים וגם כדי לא לעורר את תשומת לבו של לוי יצחק, עורך "המחירון". קרוב לוודאי שרוב המכוניות החדשות של חברות הליסינג ישווקו תחת כותרות כמו "מבצע עד גמר המלאי" וכדומה.

המחירים צפויים להיות נמוכים יותר ממחירי המחירון הרשמיים, מה שטומן בחובו פוטנציאל לרווח - או לפחות לנטרול חלק מירידת הערך - בעת מכירת הרכב המשומש. אבל, השאלה הגדולה היא מה יהיו פערי המחיר. בענף משערים שרוב ההנחות הטיפוסיות ינועו סביב 10%-5% ממחיר המחירון הרשמי. זוהי הנחה שאותה אפשר לקבל כבר היום בחלק מהסוכנויות, אחרי מיקוח נמרץ או במבצעים לארגוני צרכנות דוגמת חבר או הוט.

לא ברור גם אילו כלי רכב יוצעו. אם יהיו אלה כלי רכב מהמלאי הדומם של חברת הליסינג, שנמכרו להם מהיבואן בתור "סטוק" מתיישן, ייתכן שכל העסק לא כדאי. אם חברות הליסינג ייקחו הזמנות "טריות", על-פי הדגם, הצבע והאבזור שהלקוח מעדיף, זה כבר סיפור אחר.

טיפים: מי שמחפש מציאות עם אפס קילומטרים יכול למצוא אותם לעתים גם ישירות אצל יבואנים, שנתקעו עם מלאי שגילו מתקרב ל-12 חודשים. בנוסף, כדאי לעקוב אחרי התנהגות המחירון בתקופה שאחרי כניסת התקנה החדשה לתוקף. אם מחירון המשומשות עתיד "ליישר קו" עם המחירים המוזלים של חברות הליסינג, כל החיסכון העתידי של שמירת הערך יתאפס.