המילואמיניק הוא לוחם סוג ב'

לוחמים יותר - מקבלים פחות. אין טעם להיכנס לפרטי התחשיב שעשה צה"ל כדי להביא לתוצאה זו. בתמצית, מדובר בתקציב לתשלום ללוחמים עבור ימי המילואים ששירתו במבצע עמוד ענן. בגלל התמשכות הלחימה הוחלט לצמצם את התשלום לכל חייל מילואים כדי שלא תהיה חריגה מהתקציב הכולל.

לוחמים סוג ב'

קוראים לחיילי המילואים לבוא ולהילחם. הם נענים לקריאה כשהם יודעים שיקבלו את הסכומים הנקובים בחוק ובהוראות. לאחר שעשו את המוטל עליהם, אומרים להם: סליחה, אבל החלטנו שתקבלו פחות.

לאחר מעשה!!! לדעתי יש כאן, מעבר לרשעות, גם הפרת חוזה ברורה. אם מזמין השירותים אינו מסוגל לעמוד בתשלומים, עליו להזהיר מראש שקיימת אפשרות כזאת. ואז הלוחם יכול להחליט אם הוא מוכן לקבל שינוי זה. אבל אלה כללי התנהגות המקובלים בחברה רגילה. אנשי המילואים אינם נחשבים בצה"ל לכאלה. בכל הקשור לתשלומים והטבות, הם לוחמים סוג ב', נחותים אפילו לעומת מי שאינם לוחמים.

להם צריך להסביר?

בתגובה שלחו אנשי המילואים מכתב אל הרמטכ"ל, שר הביטחון ושר האוצר, שבו נכתב בין השאר: "אנחנו קצינים וחיילי מילואים קרביים ותומכי לחימה בצה"ל, המשרתים את מדינת ישראל שבועות ארוכים מדי שנה ומבצעים שירות מילואים כשליחות מהמעלה הראשונה, דורשים לתקן טעות זו לאלתר".

אני מבקש לומר שמכתב כזה פוגע בי כאזרח המדינה. לוחמי המילואים, הקו הראשון בהגנה על המדינה - צריכים להתרפס כך בפני האנשים האחראים לפגיעה הכה בוטה בהם? צריך להסביר ליעלון ולגנץ את ערכם ומסירותם של לוחמי המילואים? מה, הם לא יודעים? נראה שלא, אם הם ממציאים נוסחה כה מקוממת, כה קשה באטימותה, של "יותר לחימה, פחות תמורה".

יש פה עניין החורג בהרבה מתשלום זה או אחר, המתמצה בשאלה מה באמת חושבים ראשי מערכת הביטחון על אנשי המילואים? איפה הם מסווגים אותם? מה מגיע ולא מגיע להם? כי ההחלטה הזאת על צמצום המענקים מעלה מחשבות קשות בנושא זה. האם הדבר אינו ראוי לבדיקה ודיון נוקבים?

פגיעה קבועה

הפגיעה במילואים אינה חד-פעמית ואפילו לא רב-פעמית. היא קבועה. היא מובנית במרקם של מערכת הביטחון. בכל פעם פורץ משבר כלשהו הנובע מהעדפת לוחמי הקבע על אנשי המילואים. נוצר משבר. מטפלים בו כך ואחרת, והעניין נרגע עד לפעם הבאה. משברים אלה בוודאי פוגעים בכושר התפקוד של לוחמי המילואים. שלא לדבר על הפגיעה בהגינות הבסיסית כלפיהם.

מה יותר ראוי להיבדק?

כמעט על כל פאשלה מבצעית מקימים ועדת חקירה כזאת או אחרת. כאן מדובר בפאשלה מערכתית וערכית, שעל פיה פועל מערך המילואים. מה יותר חשוב מזה? מה יותר ראוי להיבדק? מה יותר ראוי לקבל מסקנות רציניות ואחראיות כדי שיעניקו ללוחמי המילואים את המעמד הראוי להם?

matigolan@globes.co.il